רשלנות מולדת

עו"ד כרמי בוסתנאי, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ונזיקין, מסביר מהי חובת הרופא העורך את בדיקת האולטרה סאונד, איך קובעים אם היתה רשלנות רפואית במקרה שהתינוק נולד עם מום, ואיך מגישים תביעה לרשלנות רפואית.

1. חובת הרופא המטפל

על הרופא המטפל לשלוח את האישה ההרה לבדיקות במהלך ההריון לפי הסטנדרט הרפואי המקובל. בנוסף, עליו ליידע את האישה ההרה על האפשרות לעבור בדיקות נוספות במסגרת פרטית, ובין היתר, על בדיקת סקירת מערכות מורחבת. אי יידוע המטופלת בעניין זה חושף את הרופא לתביעה.

2. חובת הרופא הבודק

הרופא המבצע את בדיקת האולטרה-סאונד מחויב לפרט את מגבלות הבדיקה: המומים הנבדקים, המומים שלא נבדקים, איברים שנצפו ואיברים שהיה קושי לצפות בהם. במקרה של חשד למום, על הרופא המטפל לעקוב אחר תוצאות הבדיקה ולהפנות את האישה לבדיקה ממוקדת ובמידת הצורך לייעוץ גנטי, וליידע אותה על אפשרות ביצוע הפלה.

3. מגבלות הבדיקה

לא אחת יש מומים שאי אפשר לאתר באולטרה-סאונד בשל קשיים טכניים, למשל: תנוחה מקופלת של העובר, דופן בטן עבה של האם, שלב ההריון או גודל העובר. במקרים כאלה על הבודק לבצע בדיקה חוזרת. בנוסף, יש פגמים שלא תמיד אפשר לגלות, כמו: ניוון שרירים, פגיעה מוחית שלא מלווה בפגם ועוד. הרופא המטפל וגם הרופא המבצע את הבדיקה מחויבים ליידע את האישה על מגבלות אלה.

4. קביעת רשלנות רפואית

בית המשפט קובע רשלנות במקרה שבו היתה קיימת אפשרות לאיתור מומים ואלה לא אותרו, או שלא נמסר להורים על הרחבת הבדיקה שבה ניתן היה לגלות את המום אילו נעשתה. בנוסף, בית המשפט בוחן את הקשר בין ההתרשלות לבין הולדת הוולד. כלומר: אם ההורים היו יודעים על המום הזה, האם היו פונים לביצוע הפלה.

5. מבחן הרופא הסביר

בתי המשפט משתמשים במבחן "הרופא הסביר" כדי לקבוע אם היתה רשלנות, מכיוון שלא כל טעות באבחון מוגדרת כרשלנות רפואית. לפי מבחן זה, אם מוכח כי הרופא לא פעל באופן סביר ובהתאם לסטנדרטים המקובלים באותה עת, והיה צריך ואפשר לגלות את המום, ייחשב הדבר כרשלנות.

6. מאיפה מתחילים?

בדיקה ראשונית כדי לגלות אם קיימת עילת תביעה משפטית נעשית על ידי עורך דין מיומן בתחום, שמכיר את התקדימים בפסיקה ונעזר בייעוץ מקצועי של מומחים שאיתם הוא עובד.

7. איסוף החומר הרפואי

אם קיימת עילת תביעה, בשלב הבא, הנעשה על ידי עורך דין, אוספים את החומר מתחילת מעקב ההריון ומאתרים מומחה בעל שם בתחום לקבלת הערכה מוקדמת של הרשלנות המקצועית.

8. פנייה לערכאה משפטית

תביעה לרשלנות רפואית מוגשת בבית משפט השלום או בבית משפט מחוזי, בהתאם לשווי התביעה לפי הערכתו של עורך הדין. לתביעה יש לצרף חוות דעת של מומחה רפואי, המתייחסת לרשלנות הרפואיות באיתור המום המולד וחוות דעת מומחה המתייחסות לדרגת הנכות של התינוק/ הילד ולצרכיו בעתיד.

9. העלות הכספית

העלות הראשונית של פנייה למומחה על בסיס הממצאים שנאספו כרוכה בתשלום של כ-2,000 שקלים. אם יש בסיס לכאורה לתביעה, עורך המומחה חוות דעת מבוססת ומנומקת שתוגש לבית המשפט. עלות חוות דעת עומדת על 10,000-15,000 שקלים. בשל העלות הכרוכה בחוות הדעת אפשר לעיתים להגיע עם המומחה להסדר כספי לפיו יידחה התשלום כולו או חלקו עבור חוות הדעת. ככל שהעילה מבוססת כך תהיה נכונות מצד עורך הדין לבוא לקראת הלקוח. במועד הגשת התביעה משלמים חלק קטן מסכום אגרת המשפט לבית משפט השלום 668 שקלים ולמחוזי 1,250 שקלים. יתרת האגרה לפי תוצאת המשפט. מעוטי יכולת זכאים לפטור מתשלום אגרה.