הסכמות בחסות הנשיא חייבות לכלול ייצוג נשים גם במפלגות החרדיות
נציגי הקואליציה והאופוזיציה מתייצבים לדיונים בחסות הנשיא. אבל הסכמות חייבות לקחת בחשבון אותנו, הנשים: צריך לדרוש ייצוג לנשים במפלגות החרדיות וגם בבתי הדין הרבני
השבוע ראש הממשלה נתניהו הצהיר שהחקיקה בעניין מערכת המשפט לא תקודם לפני חג הפסח, ובעקבות זאת נבנו צוותי משא ומתן מטעם המפלגות השונות בקואליציה ובאופוזיציה במטרה להגיע להסכמות סביב הרפורמה המשפטית במסגרת הדיונים בחסות נשיא המדינה.
כמובן שיש דעות שונות בכל הנוגע לכנות המשא ומתן וכוונות הצדדים, וכל אחת תחזיק בעמדתה בכל הנוגע לתוצאה הרצויה או האפשרית מהשיחות האלה. המטרה שלי בטור הזה היא להצביע על נקודות מרכזיות שחשוב שיהיו חלק מתוך כל הסכמה, במטרה לוודא שלא תהיה נסיגה ופגיעה בזכויות נשים ושוויון מגדרי.
חשוב לציין שבהתאם לפרסומים, נשים הן שותפות מרכזיות בתוך צוותי המשא ומתן. בצוות שנשלח מטעם "יש עתיד", ישנן 3 נשים מתוך 4, בצוות מטעם "המחנה הממלכתי" יש אישה אחת מתוך 4, בצוות מפלגת העבודה – 2 נשים מתוך 4, ובצוות מטעם הליכוד יש אישה אחת מתוך 4. נוכחותן של נשים אולי נראית טריוויאלית, אבל זה לחלוטין לא מובן מאליו. כך, בשנים האחרונות, במסגרת כל הממשלות שכוננו, נשים נעדרו כמעט לחלוטין מצוותי המשא ומתן הקואליציונים, שגיבשו את ההסכמים שבבסיס כל אחת מהממשלות.
ייצוג הנשים בבית המשפט העליון עלול ללכת עשור אחורה
אלא שלא די בנוכחות של נשים בדיונים. ההסכמות עצמן, ככל שייווצרו, חייבות לכלול עיגון זכויותיהן של נשים. הנה מספר נקודות:
ראשית, כל הסכמה צריכה לכלול עיגון ייצוג של נשים. העובדה שיש היום שתי מפלגות שמסרבות באופן אידיאולוגי שנשים ירוצו בשורותיהן – ש"ס ויהדות התורה – לא מתקבלת על הדעת. אל חשש. ברגע שתעבור חקיקה בנושא, אף אחת מהמפלגות הללו לא תוותר על כוחה הפוליטי, והן ישלבו נשים ברשימתן, בדיוק כפי שהחרדים התנגדו לזכות הצבעה של נשים ויישרו קו מרגע שנשים קיבלו זכות בחירה למוסדות.
אלא שלא די בייצוג בכנסת. עיקר הדיון נסוב על מערכת המשפט, ויש לוודא שהייצוג לנשים במערכת הזו יעוגן. כך, העובדה שאישה יכולה לעבור שלוש ערכאות מבלי לפגוש אישה אחת באחד מההרכבים – מבישה. צריך לציין שבערכאות הנמוכות של מערכת המשפט נשים לא רק זוכות לייצוג הולם, אלא הן רוב. במחוזי ייצוג השופטות מתקרב למחצית, ובבית המשפט העליון היה שיפור, אבל עדיין חסרות שופטות (המצב שם מדאיג במיוחד מכיוון ששתי נשים צפויות לפרוש עד סוף שנת 2023 – הנשיאה חיות והשופטת ברון – ואם ימונו במקומן גברים, ייצוג הנשים בעליון ילך עשור אחורה). מתי בכל זאת אישה יכולה לעבור הרכב אחרי הרכב מבלי לפגוש בשופטת אישה? כזכור, נישואין וגירושין נמסרו באופן בלעדי לדין הדתי. זהו אולי הנושא החשוב ביותר שאזרחית יכולה למצוא את עצמה בהקשר משפטי. ובבתי הדין הרבני – מכהנים דיינים גברים בלבד.
>>> לכל הטורים של מיכל גרא מרגליות
>>> 15 סיבות לדאגה: הדרכים בהן מאיימת הממשלה על נשים בישראל
>>> זה לא רק סיפורה של שפחה, זהו סיפורן של הנשים כולן
כאן מוצעים שני תיקונים חקיקה. האחד – גם אם מקבלות את העובדה שהדיינים בבתי הדין הרבניים הם גברים בלבד (וזאת נקודה קשה לעיכול כשלעצמה), ניתן לצרף אליהם נציגות ציבור, כפי שקיים במשך שנים ארוכות בבתי הדין לעבודה. כלומר, כל הרכב יכלול דיינים (גברים) אבל גם נשים (נציגות ציבור). שנית, יש לקבוע שבכל הרכב שהוא לא דן יחיד – כלומר, רק שופט אחד – חייבים לשבת לפחות אחד ואחת מכל מגדר. במסגרת התיקונים הנוגעים למרחבים הדתיים המעוגנים בחוק בישראל, יש גם לעגן ייצוג של 50% נשים במועצות דתיות, על מנת לוודא שצרכיהן של נשים מסופקות לא פחות מצרכי גברים.
תיקון חקיקה משמעותי ביותר נוגע לשריון זכויות נשים לשוויון ולחירות במרחב הציבורי. זהו הסדר הצהרתי ופרקטי בו בעת. במסגרתו, יש לוודא עיגון זכותן של נשים להיות בכל מרחב ציבורי, ללא הפרדה והדרה. בנוסף, ככל שההסכמות יכללו הסדר הנוגע לשירותם הצבאי – או היעדרו – עבור חרדים, יש לוודא שלצידו גם תקבע פתיחת כל המקצועות לנשים בצה"ל, ומעבר לשירות לפי יכולות ולא לפי מגדר, כפי שהוצע בוועדת שגב לפני כמעט שני עשורים.
החודשים האחרונים יצרו קרע שלא נראה כמותו באומה הישראלית. רבים ורבות תולים תקוות בדיונים בחסות הנשיא. כעת, חובה לוודא שכל הסכמה אליה יגיעו תגן גם על זכויותינו.
*הכותבת היא משפטנית ופעילה חברתית, יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל.