רן דנקר: "אני מפחד שהעיוורון לחוסר שיוויון ילך ויגבר"
למה הוא נוהג לשכב על הרצפה פעם ביום, איזו אובססיה מוזרה יש לו ומה הדבר האחרון שגרם לו לבכות? רן דנקר מדבר ישר מהלב
תעודת זהות בבקשה.
"בן אדם".
מאיפה אתה?
"נולדתי בווירג'יניה בארצות הברית בשם חליל דנקר, ומשם נדדנו לניו יורק ואז ללוס אנג'לס. כשהייתי בן שנתיים וחצי חזרנו לארץ. הגענו לבית זית, אחר כך נדדנו לקיבוץ האון, משם עברנו לשכונת בבלי בתל אביב, אחרי זה – לנתניה והיום אני חי ביפו".
איפה אנחנו תופסות אותך?
"באולפן, עובד על שיר חדש".
מה הדבר הכי יפה שאמרו לך?
"האלבום האחרון שלי הוציא מאנשים תגובות מרגשות. כתבו לי שהשיר 'בית' מדבר אל הלב שלהם וזה גמר אותי. אני זוכר את עצמי כנער מתבגר ששותה כל מילה של אמנים שהוא אוהב, וזאת נקודת מפנה חשובה עבורי להיות מי שאומרים לו את זה עכשיו".
מהו הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"מי יוריד את ליבי הכלבה שלי, כי אני לא בבית".
מהי הקללה האהובה עליך?
"אני משתדל לשמור על שפה נקייה, אבל בגדול אוהב לקלל. אז עינאל ראבק ראבקום ערס".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"בהסלמה האחרונה בדרום, תוך מחשבה על כמה אנחנו שבויים במעגל הסבל ושלא בטוח שיש מי שדואג שזה ייפסק. הלוואי שיפעלו ליותר קירוב ולפחות הרחקה. כואב לי".
למה או למי אתה מתגעגע?
"לסבא שלי מושיקו שנהג להרכיב אותי על האופניים בקיבוץ האון".
מי הוא הסול מייט התרבותי שלך?
"תומאס בלק, הדמות שאני מגלם ב'גיבור אמיתי'. כמוהו, גם אני מרגיש זרות והזיה בעולם הזה לעתים קרובות".
מהי השריטה שלך?
"תאורה. אני מעצב את התאורה בכל מקום שאני מגיע אליו – בבתים של חברים, בהופעות שלי, בחדרי איפור ומאחורי הקלעים. אני מדליק ומכבה, משחק עם הדימרים ואפילו מדליק נרות. זה ברמת ההפרעה, אני חייב שיהיה וייב מדויק".
מהי העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?
"לשכב על הרצפה לפחות פעם ביום. זה מקרקע!".
על מה אתה הכי אוהב להוציא כסף?
"ויטמינים ומוזיקה".
מי בעיניך האדם הכי סקסי בעולם?
"בן הזוג שלי".
למה אתה הכי מחכה כרגע?
"לשיעור גאגא".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"היכולת שלי לאכול לעצמי את הראש גבוהה מאוד. הייתי שמח למתן את העסק".
על מה יש לך רגשות אשם?
"שבעודי עונה על השאלות, ליבי הכלבה שלי עדיין מחכה".
מה מפחיד אותך?
"שהעיוורון שלנו לגזענות ולחוסר שוויון ילך ויגבר".
מה חסר לך בחיים?
"זמן. הזמן טס ואני לא מספיק להקשיב לכל המוזיקה בעולם".
מהו הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"לפני עשר שנים השתתפתי בסדנה למשחק בניו יורק אצל מורה גדול בשם לארי מוס. ברגע מסוים הוא עצר את הסצנה ואמר לי מול כל הכיתה – 'רן, סטופ דה בולשיט, תן ללב שלך לשחק ולא לראש!'. כשיצאתי החוצה לעשן סיגריה הוא תפס אותי בצד ואמר לי במבט חודר 'טלוויזיה וקולנוע הם אחלה, אבל הם לא העיקר. אתה חיית במה ואתה צריך להיות שמונה פעמים בשבוע על הבמה, לא משנה איפה ובאיזו שפה'. לקחתי את זה ברצינות וגיליתי שעל הבמה אני באמת מרגיש הכי בבית – בתיאטרון ובעיקר במוזיקה. זה מרגיש נכון, וזאת האנרגיה שאני צריך בחיים שלי על בסיס יומיומי".
