הלב של הזין: איך הדבר הקטן הזה יכול לשנות את כל מה שחשבתן על מיניות?

את קטי קמחי, מטפלת רגשית ומינית, פגשתי לראשונה לפני שנים, כשצללתי לעולמה של "התמקדות" (FOCUSING) – פרקטיקה שמזמינה הקשבה עמוקה פנימה, אל תחושות הגוף והחוויה הפנימית שלנו ברגע זה או סביב נושא מסוים. את השיטה פיתח בשנות ה־50 יוג'ין ג'נדלין, פילוסוף ופסיכותרפיסט מאוניברסיטת שיקגו.

>> מפנטזיה למציאות: איך לצרף צלע שלישית למיטה? המדריך המלא

אני זוכרת את הרגע שבו ראיתי כותרת של אחת הסדנאות שלה – והיא מיד עוררה בי תמהיל מבלבל של סקרנות וחשש. "התמקדות ומיניות" נכתב שם, שילוב שלא פגשתי קודם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הצלחתי להביט במיניות שלי ממקום מחובר, עמוק, רך וקשוב. לא תמיד זה היה פשוט. מאז חלפו יותר מ־15 שנה, שבמהלכן קמחי פיתחה התמחות ייחודית בשילוב בין "התמקדות" לטיפול מיני. היא מלווה תהליכי עומק עם נשים, גברים וזוגות, מלמדת את השיטה, ומוסמכת כ־Coordinator מטעם המכון להתמקדות בניו יורק. מעבר לכך, היא גם אימא ונמצאת בזוגיות ארוכת שנים, כבר מעל 25 שנה.

סיי וואט?

פאסט פורווד להיום: אני שוב בכנס עם ים של סדנאות, ושוב נתקלת בשם של קטי. הפעם הכותרת מסקרנת במיוחד וגם קצת מלחיצה: "להקשיב ללב של הזין" כתוב בתוכניה. האמת? אין לי מושג מה זה אומר. אני אישה, אין לי זין ולמיטב ידיעתי גם לו אין לב. ברור לי שזה הולך להיות משהו אחר. אני נכנסת ומגלה שלא טעיתי. מה זה אומר "להקשיב ללב של הזין"? זו זווית התבוננות לא שגרתית, שלא נתקלים בה הרבה בשדה הטיפול המיני ובכלל. זו בעצם הזמנה עבורנו, הנשים, לבחון מקרוב את מערכת היחסים שלנו עם איבר המין הגברי בכלל ועם איבר המין של בן הזוג שלנו בפרט. 

הבסיס של גישת ההתמקדות הוא הקשבה פנימה – לחוויה הפנימית שמתעוררת בנו מול משהו מסוים. כשההקשבה הזו מתרחשת, נוצר לרגע פיצול עדין: יש אותי, ויש משהו בי. יש אותי – ויש בי כעס, או כאב, או אולי חלק שמח, פגוע או מלא תקווה. בתוך ההקשר של טיפול מיני, קטי קמחי פיתחה על בסיס זה פרקטיקה ייחודית שמזמינה אותנו להקשיב גם לאיברי המין, כחלק ממערכת היחסים הפנימית שלנו איתם. היא מיישמת את זה בקליניקה, וגם הקדישה לכך פרק בספרה החדש "על התמקדות ומיניות" שיצא לאור השנה.

לכל אחת מאיתנו יש מערכת יחסים עמוקה (ולפעמים לא פשוטה) עם הפות שלנו. אבל לא רק: גם עם איבר המין הגברי יש לנו קשר – גם אם לא תמיד אנחנו מודעות לו. זו מערכת יחסים שמעוצבת מהתרבות שגדלנו בה, מהדת, מהגוף שלנו, מהחוויות שעברנו – לטובה ולכאב. ודווקא שם, בתוך השכבות האלה, יש מקום להקשבה, ללמידה, לריפוי. קמחי פוגשת את המערכות האלו שוב ושוב בקליניקה – ומלווה נשים וגברים במסע הפנימי הזה.

מתוך מפגשיה הטיפוליים עם גברים היא פיתחה פרקטיקה ושפה טיפולית המאפשרות מפגש עם הרגישות והכאב שנושאים גם הגברים מול איבר מינם: "הבנתי כמה רגישות יש במקום הזה וכמה כאב", אומרת קמחי. "יש עול שמונח על האיבר הזה. הוא אמור להיות זקוף או רפוי לפי הצורך… הוא אמור להיות זקור ומוביל אבל גם רגיש וקשוב וזה הרבה לשים על איבר אחד". קמחי משתפת רגע אישי: "התחלתי לאט־לאט, בלי שבן הזוג שלי ידע, לפתח מערכת יחסים נפרדת עם איבר המין שלו – מערכת אוהבת, מכבדת, אבל גם מאפשרת. פתאום מצאתי את עצמי מגיעה למפגשים המיניים בינינו עם פחות אג’נדה, ועם הרבה יותר הקשבה. ויכולת לנהל שיח אחר לגמרי". 

"התחלתי לאט־לאט, בלי שבן הזוג שלי ידע, לפתח מערכת יחסים נפרדת עם איבר המין שלו – מערכת אוהבת, מכבדת, אבל גם מאפשרת. פתאום מצאתי את עצמי מגיעה למפגשים המיניים בינינו עם פחות אג’נדה, ועם הרבה יותר הקשבה"

 

מתוך חוויות אישיות ומפגשים עם מטופלות ומטופלים, הבינה קמחי עד כמה חשוב להזמין נשים לחקור את מערכת היחסים שלהן עם איבר המין הגבר: "חשוב להבין שבכל מקרה יש לנו מערכת יחסים עם האיבר הזה. בין אם זה איברי מין שנחשפנו אליהם בעבר בגילאים צעירים, בין אם זו פגיעה שעברנו, בין אם זה מכך שאנחנו חיות לצד גבר. שבעצם האיבר הזה הוא מקור לעונג שלנו, לאכזבות שלנו, לילדים שלנו".

כשאנחנו בוחרות להתבונן באמת בקשר שלנו עם איבר המין הגברי – משהו עמוק במיניות משתנה. ההבנה, ההקשבה, ואולי גם הריפוי, פותחים אפשרות ליצירת אינטימיות מסוג אחר: עם האיבר, ועם הגבר שנושא אותו. לא עוד מיניות של תפקוד וציפיות, אלא כזו שנובעת מסקרנות, קשב ורצון לפגוש לב. וללכת איתו יחד דרך.

אבל קמחי מדגישה: זה לא תמיד פשוט, ובטח שלא תמיד מצליח. רבות מאיתנו נושאות איתנו כאב בהקשר הזה: פגיעות, אכזבות, תחושות של חוסר סיפוק. יש שם שכבות של כאב נשי. לכן, לדבריה, חשוב להיכנס לתוך ההתבוננות הזו רק אם יש בתוכנו מקום לכך, ואם זה מתאים גם למערכת היחסים שבה אנחנו נמצאות.

אחד הכלים שקמחי מציעה כדי להתחיל ולחקור את מערכת היחסים שלנו עם איבר המין הגברי הוא כתיבת מכתב. בין אם זה מכתב לאיבר המין הזכרי באופן כללי ובין אם זה לאיבר של גבר ספציפי – קחי לעצמך כמה דקות של שקט, דף ועט וכתבי את כל מה שתמיד רצית לספר לו. פני לאיבר המין ישירות, כאילו הוא ישות בפני עצמה – מה אהבת בו, מה אכזב אותך, מה לא העזת לומר. אפשר להישאר עם זה לבד, ואפשר גם לשתף. הבחירה כולה שלך.

קטי קמחי היא מטפלת רגשית ומינית בזוגות וביחידים, מומחית ב"התמקדות"