רומנטיקה כפרית

חיבור מוצלח בין בעלת בית אסרטיבית למעצבת מלאת דמיון הוליד בית שעיצובו מתאפיין בצבעוניות מדויקת, בשמירה וחידוש הקיים ובשילוב אופטימלי של אוספים בחלליו השונים

88 שיתופים | 132 צפיות

עיצוב פנים ענת סגל
שטח המגרש כ-500 מ"ר
שטח בנוי 210 מ"ר

מסע בשבילי עמק יזרעאל בימים של סוף החורף ותחילת ימי האביב הוא דרך נפלאה לקפוץ לחו"ל בלי לצאת מהארץ – פריחה נהדרת, ירוק עז, אוויר נקי ובתים ישנים נמוכי קומה משובצים בנוף הכפרי.

באווירה הזאת בדיוק התאהבה לפני כ-12 שנים צעירה באמצע שנות ה-20 לחייה שסיימה בדיוק לשפץ עם בעלה את ביתם החדש בחיפה. במהלך טיול באחד היישובים באזור התאהבה בעלת הבית בבתי הטמפלרים והבינה שכאן עליה לבנות את ביתה ולגדל את ילדיה. לאחר כמה חודשי חיפוש נמצא המגרש המיוחל – חצי דונם ובו עצי פרי. שנתיים לאחר ביקורם הראשון במקום עברו בני הזוג לביתם החדש במושב.


כניסה ירוקה אל הבית


פינות ישיבה בצל הצמחייה בכניסה אל הבית

מתחילים מחדש

בתכנון המקורי ביקשה בעלת הבית מהאדריכלית לתכנן את הבית בזיקה לבתי הטמפלרים ולהקפיד על חלונות גדולים, מלבניים וסימטריים. היא ביקשה מטבח שאינו פונה אל הסלון, שלל פינות ונישות שיחלקו את החלל ופרטיות מקסימלית להורים ולילדים העתידיים. הבית נבנה כך שבקומה הראשונה נמצאים הסלון, המטבח, יחידת הורים, הכוללת חדר שינה ואמבטיה, שירותי אורחים וחדר כביסה. בקומה העליונה שלושה חדרי ילדים, חדר אורחים לילדים, ואמבטיה.


דובונים מאוסף בעלת הבית מקשטים את גרם המדרגות המוביל אל הקומה השנייה

בעלת הבית מציינת כי באותה תקופה חשבה שהדבר הפרקטי ביותר יהיה רצפת שומשום עם מרצפות בגודל 40X40 סנטימטרים וקירות לבנים שיכניסו הביתה אור. הרהיטים היו חומים ובעלי מראה אתני, ובאותה תקופה לא חשבה שיש דרך אחרת. במשך השנים הרגישה שהעיצוב הראשוני של הבית כבד מדי לטעמה ולא משקף את האווירה הכפרית שאליה כיוונה. לדבריה, לאורך השנים חלה התפתחות בחוש האסתטי שלה, וגם אוספים של דובונים, בובות וכלי אמייל מיוחדים ביקשו למצוא מקום ולהשתלב בחלל. "רציתי לשנות את הבית כך שיתאים לסגנון החיים שלנו וליצור בו אווירה נינוחה וביתית שתלווה את התבגרותם של שלושת הבנים", מספרת בעלת הבית.


מכיוון שהוחלט לא לרכוש רהיטים חדשים לבית, שופצו הרהיטים הקיימים – כורסאות הסלון רופדו בירוק-זית, להוציא כורסה בודדת שרופדה בבד בורדו משובץ. להשלמת המראה נצבע גם אחד הארונות בבורדו והוענק לו מראה ישן

כפרי מקומי

אל ענת סגל הגיעה בעלת הבית במקרה. במהלך ביקור שערכה בעלת הבית בחנות של סגל במושב אודים, גילו השתיים את אהבתן המשותפת לדובונים. לאחר מחשבה והתייעצות הפקידה בעלת הבית את מלאכת השיפוץ והעיצוב המחודש של הבית בידיה של סגל. סגל היא דמות מוכרת יחסית בקרב מי שאוהבים סגנון עיצוב כפרי בעל מראה רך ונוסטלגי. לאחר שעבדה בתחומים שונים לגמרי התמחתה סדל לפני כעשור בצביעה דקורטיבית והחלה לייבא רהיטים וחפצים מיוחדים ממקומות שונים בעולם, והיא צובעת ומרפדת אותם בסטודיו שלה.

"במקרה הזה, כדי להעניק לבית מראה כפרי המצביע על חיבור לאדמה ולמקום, קיבלנו שתי החלטות עקרוניות: הראשונה נגעה לחומרים שמהם מורכבים הרצפה והקירות, והשנייה נגעה לסקאלת הצבעים. את רצפת השומשום החלטנו להחליף בלבנים מאבן טבעית בגון חום-אפור-בז' בגודל 20X20, עם מה שמכונה בשפה מקצועית פאזות גדולות בין אבן לאבן (מרווים גדולים בין האריחים). ריצוף מסוג זה יוצר מראה של מעין פסיפס, חושף את שלל הגוונים של האבן ומעניק לבית מראה המזכיר טירה עתיקה", מספרת סגל. הקירות כוסו בטיח מינרלי ולו טקסטורה מוחלקת עם "חורים" המעניקים לו מידה מסוימת של חספוס. שני האלמנטים האלה יוצרים בבית תחושה של חמימות ושל כובד המקרקעים ומחברים אותו לאדמה.


ארונות המטבח נצבעו בלבן-שמנת מיושן והם מהווים רקע בהיר לאוסף כלי האמייל הצבעוני של בעלת הבית

סקאלת הצבעים שנבחרה מאפיינת את הבתים בפרובנס ומורכבת משימוש רחב בחרדל, צבע שאהוב מאד על בעלת הבית, תכלת-אפרפר עמום, ונגיעות של בורדו וירוק זית. סקאלת צבעים זו משתמשת למעשה בצבעי היסוד (אדום, צהוב וכחול) ומוסיפה להם גוונים ההופכים אותם לרכים יותר.


מבט מפינת האוכל אל המטבח. שולחן האוכל נשאר בצבעו המקורי ואילו הכיסאות נצבעו בכחול-סגלגל התואם לארון הכלים המחבר בינה ובין המטבח

משחקים של צבע

מכיוון שהוחלט שלא לרכוש רהיטים חדשים לבית, שופצו הרהיטים הקיימים. כורסאות הסלון רופדו בירוק זית, להוציא כורסה בודדת שרופדה בבד בורדו עם משבצות. להשלמת המראה נצבע גם אחד הארונות בבורדו והוענק לו מראה ישן באמצעות פטינה, חומר המעניק לרהיט מראה ישן יותר. בחומר הזה השתמשו ברוב הרהיטים שעברו צביעה מחודשת, בהם הכיסאות התכולים בפינת האוכל.

סגל מציינת כי החליטה להשאיר את שולחן האוכל מעץ אורן בצבעו המקורי וכך נוצר באותה פינה מפגש בין תכלת ובין גון חרדל, כפי שאפשר למצוא בפינות נוספות בבית. תשומת לב רבה הוקדשה לדלתות. בעלת הבית רצתה לשמר את הדלתות המקוריות, והמעצבת חיפשה דרך להבליט את האיכות הבסיסית שלהן. הן נצבעו בירוק-אפרפר עמום המשתלב עם צבעי החרדל, וכך הנוכחות שלהן התבטא בעיצוב הכולל של הבית.

להבדיל מהסלון, המתאפיין בקשת צבעים ברורה ואחידה, ארונות המטבח נצבעו בלבן-שמנת מיושן והם מהווים רקע בהיר לאוסף כלי האמייל הצבעוני של בעלת הבית. הצבעים הבהירים מתאימים למקום שנדרשת בו מידה של דיוק והתמצאות מהירה, מכיוון שבעלת הבית אופה ומבשלת למשפחתה.

לעומת החללים הציבוריים, בחדר השינה הוחלט לשמור על גוני העץ המקוריים. את המיטה ואת הארון קיבלה בעלת הבית במתנה. הם נבנו לפני שנים רבות בדמשק ("עבודת נגרות שכבר לא מוצאים היום"). סגל שילבה בחלל כריות פרחוניות שתפרה מבד שהביאה באחד ממסעותיה, ותמונה פרחונית שציירה אמה של בלעת הבית. אלה מרככים את האווירה והופכים את החלל לנעים ורומנטי. בעלת הבית הוסיפה למערכת המיזוג המרכזית גם מאווררי תקרה שאפשר להפעיל בלילות הקיץ החמים וגם הם תורמים לריכוך החלל.


חדר השינה של ההורים מתאפיין ברהיטים בסגנון עתיק ומלכותי


חדר הרחצה בסוויטת ההורים

לפרטי פרטים

אחד המאפיינים הבולטים בעיצוב הבית הוא שכל פינה בו מטופלת עד הפרט האחרון. אוספיה של בעלת הבית משתלבים בפינות שונות ומגדירים את החלל סביבם, כמו ספסל עץ ועליו דובונים או בובות נחות על המדרגות. גם חללים שלעתים אינם זוכים להתייחסות מספקת קיבלו כאן עיצוב מוקפד.


דובונים מאוסף בעלת הבית מונחים על ספסל שנרכש בסטודיו של סגל במושב אודים

חדר הכביסה, למשל, כוסה בטפט מעוטר בהדפס של תוויות מוצרי כביסה משנות ה-50 וה-60, בגינה ובמרפסות בקומה העליונה שובצו רהיטים וכריות מהסטודיו של סגל ואלה משתלבים עם עצי הפרי שבחוץ, שירותי האורחים חופו בטפט פרחוני מסוגנן ועוד.


חדר אירוח לילדים

נראה שאף על פי שבבית גרים אישה אחת וארבעה גברים, נוצרה בו אווירה נינוחה ורכה בהתאם לחזון של אם המשפחה, והוא משתלב היטב במראה החיצוני של הבתים הסמוכים לו ובנוף האזור. ההחלטה להקפיד על כל פרט בסטנדרט גבוה של סדר וניקיון, וההתאמה המושלמת בין המעצבת לבעלת הבית, יצרו עיצוב המצביע על סגנון חיים רגוע והרמוני ומתאים לכל המשפחה.

סטיילינג לצילום: אירית כהן