רבקה מיכאלי: "הוולגריות, הגסות והאלימות הפכו לדרך חיים"

תעודת זהות בבקשה.
“שחקנית, תל אביבית, קומיקאית וישראלית ותיקה״.

מהו הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
“פגשתי את השחקן איתי תורג'מן בקאנטרי, הוא יצא משיעור טניס ואני הייתי בדרכי לשיעור יוגה. נפגשנו בכניסה והוא אמר לי: ‘אני נורא אוהב אותך׳״.

מהו הדבר שהכי מטריד אותך כרגע?
“הוולגריות, הגסות, האלימות והאסונות שלא נלקחת עליהם אחריות ואנחנו מקבלים אותם כשגרה ודרך חיים. ים של דמעות״.

מתי בכית בפעם האחרונה?
“השאלה צריכה להיות מתי לא בכיתי״.

למי את מתגעגעת?
“תמיד אתגעגע לאחיי – ליוסי בנאי, למוטי קירשנבאום ולנעמי שמר. אלה האנשים שאני הכי מתגעגעת אליהם״.

מהי הקללה האהובה עלייך?
“קללה שאותה למדתי מאבי, שהייתה לו עברית נפלאה: ‘בן נעוות המרדות׳. זו קללה שלא נמצאת בשימוש כיום, ואף אחד כבר לא יגרום לי להגיד אותה, כי אם אני אגיד אותה לא יבינו למה התכוונתי״.

מהי השריטה שלך?
“לאכול מדי פעם דברים שאותם אסור לי לאכול ואחרי זה לשכב במיטה עם כאבי תופת. יש לי רגישות שמתגברת לעוד ועוד מאכלים, אבל אני לא יכולה להגיד ‘לא׳ לתות שדה, לאבטיח ועוד. אני מתנהגת כמו מסוממת בחברתם, והכמויות המופרזות הן תמיד בעוכריי״.

מהי העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?
“אימא שלי תמיד אמרה לי: ‘קחי את עצמך בידיים׳, ובערך כל חצי שעה אני מיישמת את זה. הכוונה היא: תתארגני על עצמך, תקבעי לעצמך לוח זמנים, תעמדי בלוח הזמנים שקבעת ותבררי אם את רוצה או לא רוצה״.

על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
“על הנכדים שלי, שגרים בחו״ל. בקיץ כולם אמורים להגיע, ואני רק מחכה למסעות הקניות איתם״.

מיהו בעינייך האדם הכי סקסי בעולם?
“אולי בראד פיט, אבל לא הייתי עוזבת את הבית בשביל אף אחד״.

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
“מה הייתי רוצה להשאיר בעצמי היא שאלה קלה יותר. הרשימה קצרה יותר״.

מה מפחיד אותך?
“מחלות, חוסר אונים״.

מה חסר לך בחיים?
“שלום, שוויון, צדק״.

מהו הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
“המפגש עם פאני לוביץ׳, שהייתה המורה שלי למשחק כשהייתי בצבא בסוף שנות החמישים. היא אמרה שאני שחקנית מצוינת, דבר שהיא לא נהגה לומר להרבה, ונתנה לי הרבה ביטחון. מנגד, היא גם אמרה שאני רשלנית, אבל אני חושבת שההערה הזאת לימדה אותי לקחת יותר אחריות״.

למה אמנים צריכים להביע עמדה פוליטית?
“ראיתי לאחרונה את הסרט של ברק היימן על האמן והפסל דני קרוון ז"ל. הייתה לו אמירה פוליטית בכל אבן שהוא מניח. על היצירה שלו באולם מליאת הכנסת, הוא הוסיף את חתימתו בעברית ובערבית – כדי שידעו שזאת השפה השנייה במדינת ישראל. בכך הוא ניסח נפלא את מה שאני מרגישה כל הזמן".

רבקה מיכאלי, 84, משחקת בתפקיד הראשי בהצגה "הדירה של רוזה״ (לסירוגין עם סנדרה שדה) של תיאטרון באר שבע