ראש השנה: איחולים לשנה החדשה

אגרת ראש השנה מהמאה השניה למאה ה-20. צילום: אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים
אגרת ראש השנה מהמאה השניה למאה ה-20. צילום: אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים

איך מאחלים שנה טובה? היום, בעידן הסמארטפון, שולחים הודעת וואטסאפ זריזה לכל החברים וסוגרים עניין, אבל בעבר, היינו משקיעים מחשבה בקניית איגרת ברכה מאוירת, כותבים ברכה אישית, רוכשים בול ושולחים ליקירינו. תערוכת אגרות שנה טובה במוזיאון ישראל

88 שיתופים | 132 צפיות

ראש השנה בפתח וזה הזמן לברך את קרובינו בברכת שנה טובה ומוצלחת. היום, בעידן הסמארטפון, אין פשוט מזה – בלחיצת כפתור שולחים הודעת וואטסאפ זריזה לכל החברים וסוגרים עניין, אבל בעבר, לפני המצאת הפקס והאינטרנט, היינו משקיעים מחשבה בקניית איגרת ברכה מאוירת, כותבים ברכה אישית, רוכשים בול ושולחים ליקירינו.

משלוח כרטיסי ברכה הוא מנהג ותיק שהיה מקובל באירופה כבר בתחילת המאה ה-15, אז נשלחו כרטיסי ברכה עשויים נייר מתוצרת בית. עם המהפכה התעשייתית והתפתחות הייצור ההמוני, הפכו כרטיסי הברכה למוצר עממי. בשנות ה-60 של המאה ה-19 קמו כמה חברות לייצור כרטיסי ברכה, ולאחר המצאת גלוית הדואר בשנת 1869 נפוצו ברחבי אירופה גלויות מאוירות, ששימשו בעיקר ככרטיסי ברכה לרגל אירועים מיוחדים כמו חג המולד, יום ולנטיין ואף ראש השנה היהודי.

תערוכת "כל שנה וברכותיה: מאה שנות איגרות 'שנה טובה'", המוצגת בימים אלה (עד ינואר 2016) במוזיאון ישראל בירושלים, כוללת מבחר איגרות ברכה לשנה החדשה אשר נוצרו והופצו במאה ה-20 באירופה, בארצות הברית ובישראל. הברכות כוללות שלל דימויים המתייחסים לאירועים שונים ומספרים את סיפורו של העם היהודי לאורך מאה זו. בתערוכה מוצגים גם דפים מאוירים מסוף המאה ה-19, שקדמו לאיגרות הברכה ושימשו לאותה מטרה. כמו כן, יוצג אוסף של כרזות "שנה טובה", פרי עבודתו של המעצב הגרפי וחתן פרס ישראל דוד טרטקובר, ובהן מסרים של ביקורת חברתית ופוליטית בתגובה לאירועים שהתרחשו בישראל בשנות ה-80 וה-90.