ראויים לתואר: פרויקטים נבחרים מתערוכות הבוגרים

ספר-משחק | גלי ברנע, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן
ספר-משחק | גלי ברנע, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן

סטודנטים לעיצוב פנים ולעיצוב תעשייתי מרחבי הארץ הציגו את פירות עמלם בתערוכות הבוגרים של שנת 2016. מתוך השלל בחרנו עבורכם את הפרויקטים הכי מהנים ומעניינים ואת המגמות שכדאי להכיר

88 שיתופים | 132 צפיות

 

סטודנטים לעיצוב תעשייתי ולעיצוב פנים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ עסקו השנה בחיבורים בין עירוני וביתי, חומרי ודיגיטלי, אישי וחברתי. יצאנו אל השטח לבקר בתערוכות הגמר ולסמן עבורכם מגמות בולטות ופרויקטים מהנים או מעניינים במיוחד. קצרה היריעה מלהתייחס אל כולם. לצדם הוצגו עוד עשרות פרויקטים בתחום התקשורת החזותית, עיצוב תכשיטים, עיצוב קרמי ועיצוב טקסטיל ואופנה, ומכמה מהם – בעיקר כאלה המפלרטטים עם עולם עיצוב המוצר – לא יכולנו להתעלם. לפניכם מבחר מצומצם מהפרויקטים שמשכו את עינינו השנה

HIT מכון טכנולוגי חולון

עיצוב תעשייתי

המחלקה לעיצוב תעשייתי הציגה גם השנה בחלל סדנאות העבודה התעשייתי ההולם כל כך את העבודות. נדמה היה שהשנה התצוגה קטנה ודלה מזו של שנים קודמות, אך גם בה נמצאו לא מעט פרויקטים מרשימים, בעיקר סביב פיתוחים טכנולוגיים וחומריים חדשניים. הפרויקט המצטיין של עמרי פישר, שזכה בתואר מצטיין דיקן, מבוסס על מחברים שיצר מצינורות מתכת בלחיצה. פישר המציא טכנולוגיית חיבור חדשה באמצעות מעיכת פיסת צינור מתכת פשוטה המאפשרת לחבר כך בין צינורות, ויצר מחבר גמיש ולצדו סדרת רהיטים הנראים כתכשיטים ומדגימים את גמישותו של המחבר ואת שלל אפשרויות העיצוב והשימוש הטמונות בו.

טכנולוגיית חיבור חדשה | עמרי פישר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: יח"צ HIT
טכנולוגיית חיבור חדשה | עמרי פישר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: יח"צ HIT
טכנולוגיית חיבור חדשה | עמרי פישר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: יח"צ HIT
טכנולוגיית חיבור חדשה | עמרי פישר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: יח"צ HIT
טכנולוגיית חיבור חדשה | עמרי פישר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: יח"צ HIT
טכנולוגיית חיבור חדשה | עמרי פישר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: יח"צ HIT

 

תריסי האוריגמי של נופר הלר שואבים השראה מאמנות קיפול הנייר היפנית. הנייר הפך לעץ המשולב במסגרות פלסטיק לבן ומבצע מופעי פתיחה וסגירה שונים ולא שגרתיים וכך נוצר משחק אור וצל מעניין בחלל. איתי בר יצר רהיטים שאריזת הקרטון שלהם משתלבת בעיצוב הפריט. החומרים הפשוטים יוצרים סדרת רהיטים יפה וזולה, בעלת אסתטיקה חשופה וכנה, המתאימה למגורים ארעיים. גיא פלומבו הציג מחקר חומרי העוסק בניצול שאריות הייצור של ספוג. הוא יצק פיסות ספוג גרוס וצבוע בצבעים לבחירתו לתוך תבניות פיברגלס. את היציקות חיבר ביניהן והלביש על שלד ברזל, ויצר כורסה מעוגלת דמוית פרח בגוני שחור מנוקד בוורוד.

תריסי אוריגמי | נופר הלר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: יח"צ HIT
תריסי אוריגמי | נופר הלר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: יח"צ HIT

 

הפרויקט Wood Couture של נטע אשרי הוא מחקר טכנולוגי חומרי בלימינציית פורניר שמטרתו להשיג אסתטיקה שונה ומפתיעה, על ידי צביעת שכבות של פורניר עץ וכבישתן יחד בתבניות תלת ממדיות שכורסמו בדגמים שונים. כל שכבה נצבעת במשך 40-30 שעות של השריה במים צבעוניים, ולאחר הכבישה, ועיבוד החומר החדש נחשף דגם צבעוני ייחודי, המזכיר מעט צביעת בדים.

שכבות פורניר צבועות בכבישה | נטע אשרי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: מאיר קרמר
שכבות פורניר צבועות בכבישה | נטע אשרי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: מאיר קרמר
שכבות פורניר צבועות בכבישה | נטע אשרי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: מאיר קרמר
שכבות פורניר צבועות בכבישה | נטע אשרי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: מאיר קרמר

 

רותם בנאי יצרה פרויקט מקסים ומשעשע שבו עיצבה שלל קופות חיסכון מחומרים שונים בעיצובים מלאי הומור – כמו חריץ נייד שאפשר להלביש על שקיות נייר שונות, חזיר מספוג ירוק המשמש לנעיצת פרחים שניתן לנעוץ בו מטבעות במקום פרחים, בלון שהלבשתו על שלד עץ הופכת אותו למכל בעל פיה צרה, קופות קרטון ועליהן קווים מקווקווים המיועדים לגזירה כדי להוציא את הכסף ועוד.

קופות חיסכון הומוריסטיות | רותם בנאי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: נמרוד גנישר
קופות חיסכון הומוריסטיות | רותם בנאי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: נמרוד גנישר
קופות חיסכון הומוריסטיות | רותם בנאי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: נמרוד גנישר
קופות חיסכון הומוריסטיות | רותם בנאי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT | צילום: נמרוד גנישר

 

עיצוב פנים

המחלקה לעיצוב פנים הפיקה השנה שלל חיבורים חדשים בין עירוני וביתי, חומרי ודיגיטלי, אישי וחברתי. הפרויקטים השונים, מספר ראש המחלקה אדריכל ניסן ורשבסקי, נבעו כולם מדיון מקדים העוסק בקשר שבין עיצוב ומדע. הפרויקטים נעים ממחקרים חומריים וצורניים, דרך פיתוח אובייקטים בסדרות קטנות, ועד עיצוב מרחבים ביתיים, ציבוריים, חברתיים ועירוניים. בין הפרויקטים הבולטים ניתן למצוא את פרויקט מגדלי המים של נועה סולומון שערכה מחקר על אדריכלות של מגדלי מים בישראל ויישמה אותו על מגדל בשכונת עג'מי ביפו. מגדל המים ההיסטורי עובר רענון ותכנון מחדש שהופך אותו לנקודת מפגש עבור הציבור המקומי, וקומת המרפסת הופכת לחלל עבודה ציבורי בעל נוף פנורמי.

אדריכלות של מגדלי מים | נועה סולומון, המחלקה לעיצוב פנים, HIT | צילום: יח"צ HIT
אדריכלות של מגדלי מים | נועה סולומון, המחלקה לעיצוב פנים, HIT | צילום: יח"צ HIT

 

לי בן משה תכננה את "לומיום" – שזלונג מרשים וחזק הנוצר בטכניקה של אריגת צינורות אלומיניום. שיר אביב הציגה פרויקט רעיוני ובו הצעה לניצול החללים החצי ציבוריים שבין הבניינים בתל אביב ליצירת חללי עבודה וחללי פנאי היוצרים נקודות מפגש ועניין. בדומה, עדי גפני מציעה בפרויקט "מתחת לגשר" פרשנות חדשה למרחבים הסמויים מהעין שמתחת לגשרים, ותכננה מקבץ יחידות דיור התלויות על עמודי הגשר, היוצר קהילת מגורים ורטיקלית לצעירים, בעלת אופי ייחודי. הממגורה של דניאל גלוסקא היא הכלאה בין ממגורת קמח בשכונת נחלת יצחק בתל אביב לבין מלון בוטיק, המחברת בין ישן לחדש ובין מבנה תעשייה למבנה מגורים. ואילו קורל לוין חקרה את השפעת חלל המגורים על חולי אלצהיימר. היא יצרה מרחב שהוא מעין מעבדת זיכרונות עבור החולה, המכילה בתוכה הרגלים, תפיסות חושיות וזיכרונות מסביבתו המוכרת.

הכלאה בין ממגורה למלון בוטיק | דניאל גלוסקא, המחלקה לעיצוב פנים, HIT | צילום: יח"צ HIT
הכלאה בין ממגורה למלון בוטיק | דניאל גלוסקא, המחלקה לעיצוב פנים, HIT | צילום: יח"צ HIT

 

בצלאל

עיצוב תעשייתי

את המחלקה לעיצוב תעשייתי סיימו השנה 38 בוגרים, ותערוכת הגמר אורגנה לפי נושאי חתך, "המבקשים לחשוף משמעויות תרבותיות מורכבות יותר מאלו שנראות על פני השטח", אומרים אוצרי התערוכה. התערוכה נפרשת על פני שלושה אזורים – אזור המוקדש ל"תנועה" ובו מוצרים כמו כלי רכב, שעונים ורהיטים בעלי מצבים משתנים; אזור המוקדש לאוכל ולאופני הכנתו, ואזור המוקדש ל"עשה זאת בעצמך" ובו מגוון דרכים לשילוב המשתמשים במוצר בתהליכי הייצור של המוצרים שהם צורכים. ניתן היה למצוא בתערוכה עבודות מחקריות לצד עיצוב מוצר מעשי, ועבודות דיגיטליות לצד עבודות קראפט מחומרים מסורתיים יותר.

אחד הפרויקטים הבולטים המדגימים שילוב זה בין התחומים הוא הפרויקט של גוני קופמן העוסק במפגש שבין ייצור דיגיטלי לעבודת יד. קופמן יצרה סדרת כלי עץ המפוסלת על ידי מכונת כרסומת ממוחשבת, המונחית על ידי קובץ דיגיטלי שמכיל גם מידע לגבי פיסת העץ הספציפית המפוסלת, כולל תצורת הסיבים, הסדקים וה"עיניים" שבה. בעזרת אלגוריתם, "לומד" הרובוט לזהות ולהגיב לזהותו הספציפית של העץ.

גם בפרויקט של נועם הוך "כספות" בולט הקשר בין הדיגיטלי והעכשווי לבין החומרי והסנטימנטלי. הוך עיצב סדרת רהיטים דקורטיביים מפלדה, עץ אלון וזכוכית, בהם שרפרף בעיצוב זוויתי ושולחן קפה מפלדה המשמשים גם כמכלים נעולים ומאפשרים שמירת חפצי ערך. בולט במיוחד מתקן דקורטיבי הנועל את פייתו של בקבוק אלכוהולי. בשילוב קרני אייל מברזל שכמו צומחות מהבקבוק, החפץ מזכיר פוחלצי איילים הנתלים לקישוט בבקתות ציד.

גם רהיט גם כספת | נועם הוך, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן
גם רהיט גם כספת | נועם הוך, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן

 

באזור ה"תנועה" הוצגו כמה פרויקטים מהנים של רהיטים דינמיים ומשתנים, בהם הפרויקט של נוי וילינגר שקיבל השראה מבבואתם המהופכת של אובייקטים המשתקפים במים ומציג רהיטי עץ המורכבים ממערכת של תיבות מתכנסות ונפתחות, היורדות כלפי מטה ומאפשרות עיצוב אישי של החלל התחתון של הרהיט על ידי המשתמש. ניב כהן עיצב שלושה שטיחים דינמיים בעלי אפשרויות משחק שונות, ההופכות את השטיח הסלוני לזירת משחק לפעוטות בלי שייערמו עליו ערימות צעצועים. משי טדסקי עיצבה סדרת שולחנות דינמיים לגני ילדים המשמשים לאכילה וליצירה, וניתנים לשינוי באמצעים פשוטים כדי להפוך לסביבות משחק שונות. בסוף היום מתכנסים השולחנות בקלות זה תחת זה לערמה חסכונית במקום.

רהיטים דינמיים | נוי וילינגר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן
רהיטים דינמיים | נוי וילינגר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן

 

עוד מעולם משחקי הילדים: גלי ברנע מציגה את בוקייה – ספר-משחק מקסים המורכב משמונה קוביות עץ מאוירות המתחברות לקובייה אחת עם פוטנציאל תנועה אינסופי. כך הופכים האלמנטים של הסיפור לאבני משחק שמהן אפשר להרכיב סיפורים חדשים ולהעיר את הסיפור לחיים. הפרויקט של רז מיטרני מציג אף הוא פיתוח ייחודי לספרי ילדים – הפעם ספר לילדים עיוורים ולקויי ראייה. מאחר שעולם הדמיון של ילדים מושפע בעיקר ממקורות ויזואליים, שנבצר מילדים עיוורים ליהנות מהם, פיתח מיטרני ספר (המבוסס על סיפור הילדים הקלאסי "העץ הנדיב") שבו האיורים והמילים מוחלפים בתנועות ובסאונד המלווים את הסיפור ומשולבים בטקסטורות ייחודיות שניתן למשש, לצד רמקול נייד המשמיע את הסיפור ומכוון את הילד.

ספר-משחק | גלי ברנע, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן
ספר-משחק | גלי ברנע, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן
ספר-משחק | גלי ברנע, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן
ספר-משחק | גלי ברנע, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל | צילום: עודד אנטמן

 

שנקר

עיצוב תעשייתי

36 בוגרים סיימו השנה את המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר – 15 יותר מאשר בשנה שעברה – עם תצוגה עשירה ובה מגוון רחב של פרויקטים, שרבים מהם פרויקטים חברתיים וכאלה העוסקים בטיפול באנשים ומבקשים לשפר את איכות החיים – כמו מערכת שמע לחולי אלצהיימר, ערכה למטפל המסייעת בהתמודדות עם חרדה מטיסות ועוד. שי רימון עיצב סדרה של מוצרים המתבססים על רעיון של כלכלה שיתופית, המיועדים להחלפה ושיתוף – כמו מזוודה שניתן להכניס לתוך מסגרתה הקשיחה שק בד אישי, מצלמה, ומכונת תפירה מתקפלת. בין המוצרים בולטים לאם ולתינוק היו הפרויקט של שיר סלינסון, שעיצבה מנשא לתינוק בעל אסתטיקה בוגרת. המנשא קל ונוח לאחסון ונפתח למעין מושב סלקל המאפשר להניחו על משטחים. ענבר רייבי עיצבה עגלת תינוק יפהפייה בהשראת עגלת התינוק הקלאסית ובשילוב עץ ובד כותנה, המאופיינים כחומרים חמימים וביתיים. הבחירות החומריות מדגישות את העובדה שהעגלה תוכננה כדי להשתלב במרחב הביתי, להגיע עד מיטת האם ולשמש גם כעריסה מתנדנדת.

מנשא שנפתח למושב | שיר סלינסון, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
מנשא שנפתח למושב | שיר סלינסון, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
מנשא שנפתח למושב | שיר סלינסון, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
מנשא שנפתח למושב | שיר סלינסון, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס

 

בתחום עיצוב הרהיטים בלטו הפרויקטים של דמיטרי קירגיזוב, שעיצב ספת לאונג' מבד קורדורה המולבש ישירות על גבי קונסטרוקציית מתכת ללא שימוש בספוג. מתיחת היריעה מתאפשרת הודות לחיתוכי קווים בלייזר, השורפים את הקצוות הסינטטיים של האריג ומונעים את קריעת הבד, וכך מתאפשרת נשיאת משקל היושבים לצד שבירת המבנה הקונבנציונלי המזוהה עם ספה. סדרת השרפרפים שעיצבה כליל חורש בקווים נקיים מציגה רהיטים שאינם עומדים בפני עצמם – ובמקרה זה נאלצים להיתמך בקיר. לצד יופיים המינימליסטי הם מזמינים התייחדות רגעית בפינת החדר.

ספה ללא שימוש בספוג | דמיטרי קירגיזוב, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר |צילום: נמרוד סונדרס
ספה ללא שימוש בספוג | דמיטרי קירגיזוב, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר |צילום: נמרוד סונדרס
שרפרפים שנתמכים בקיר | כליל חורש, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
שרפרפים שנתמכים בקיר | כליל חורש, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
שרפרפים שנתמכים בקיר | כליל חורש, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
שרפרפים שנתמכים בקיר | כליל חורש, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס

 

עידו מוסקונה יצר ספסל מתנפח, המבוסס על טקסטיל הכלוא בתוך שלדת עץ, המייצר משחק חינני של איזון בין חופש לשליטה. באמצעות הזרקת פוליאוריתן לתוך כיס מבד לייקרה מתפיח את הבד והופך אותו למושב רך למראה. עוד העלו חיוך – המזוודה של איריס זיבנברג המכילה מדפים, תאי אחסון ודלתות, ומתפקדת כמעין ארון ניצב עם פתיחתה בשילוב גוונים מקסים אפור וחרדל, ו"לביא" של לביא בר – כלי תחבורה דמוי אופניים לנשיאת גלשן (הממוקם בין רגלי הרוכב) המציע רכיבה ספורטיבית, שכן ההיגוי מתבצע באמצעות הטיית הגוף מצד לצד.

ספסל מתנפח | עידן מוסקונה, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
ספסל מתנפח | עידן מוסקונה, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
כלי תחבורה לנשיאת גלשן | לביא בר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס
כלי תחבורה לנשיאת גלשן | לביא בר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר | צילום: נמרוד סונדרס

 

תקשורת חזותית

במחלקה לתקשורת חזותית התקשינו להתעלם מפרויקטים מקסימים ואמנותיים באופיים כמו "עצי ארצנו" של איריס בן אהרון, שיצרה סדרת איורי עצים תלת ממדיים, הממפים את המרכיבים החזותיים והבוטניים של עצי ארץ ישראל. העבודות עשויות מנייר בלבד, היוצר מגוון מפתיע של תצורות גזעים, ענפים ועלים.

איורי עצים בתלת ממד | איריס בן אהרון, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס
איורי עצים בתלת ממד | איריס בן אהרון, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס
איורי עצים בתלת ממד | איריס בן אהרון, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס
איורי עצים בתלת ממד | איריס בן אהרון, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס

 

סדרת המפות החומריות של שיר ברקוביץ מייצגות אספקטים שונים של העיר תל אביב, בהן מפת חיי הלילה של תל אביב העשויה מנורות ניאון, מפת בתי הכנסת בעיר העשויה מעיטורי זהב, מפת בתי המלאכה בעיר העשויה תיפורים על גבי בד ועוד. משחק הקופסה המקסים למבוגרים של מוריה בן דוד, שעוצב בהשראת חמישה מסיפוריו של אתגר קרת, מכניס את השחקנים למציאות הפנטסטית-סוריאליסטית המאפיינת את סיפורי הסופר, ומציב מטרות כמו לאבד רכוש, להיפטר מקשיים רגשיים ולבסוף – להצליח להתאבד. העיצוב שואב השראה מהתרבות הישראלית, והאווירה האורבנית האפרורית מיוצגת במשחק על ידי אריחי אקרשטיין.

מפת חיי הלילה של תל אביב עשויה מנורות ניאון, מפת בתי הכנסת בעיר עשויה מעיטורי זהב ומפת בתי המלאכה עשויה תיפורים על גבי בד | שיר ברקוביץ, תקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס
מפת חיי הלילה של תל אביב עשויה מנורות ניאון, מפת בתי הכנסת בעיר עשויה מעיטורי זהב ומפת בתי המלאכה עשויה תיפורים על גבי בד | שיר ברקוביץ, תקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס
משחק קופסה למבוגרים | מוריה בן דוד, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס
משחק קופסה למבוגרים | מוריה בן דוד, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס
משחק קופסה למבוגרים | מוריה בן דוד, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס
משחק קופסה למבוגרים | מוריה בן דוד, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר | צילום: דדי אליאס

 

עיצוב פנים

המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה בחרה השנה להתמקד בפרויקטים הנשענים על מחקר חברתי-כלכלי ואורבני של אזור הבורסה ברמת גן, ומציעים פתרונות תכנון הנובעים ממרחב זה ועשויים לשפר את ההתנהלות בו. בחירה מעניינת נוספת של המחלקה הייתה לעבוד עם אוצרת מקצועית (הילה כהן שניידרמן) שליוותה את הסטודנטים בתצוגת הפרויקטים שלהם, וההבדל בהחלט ניכר בתוצאה. במקום להציג עשרות פרויקטים זה לצד זה הוצגה תערוכה קבוצתית מרעננת בעלת אופי אמנותי וקונספטואלי, הנשענת על פרשנותם של הפרויקטים. התערוכה מייצרת חוויית רחוב. על רצפת הקומה השנייה שורטטה במסקינג טייפ מפת הרחובות של האזור, ושלטי רחוב ישנים שולבו בין המוצגים. הפרויקטים עצמם ניסו למצוא פואטיות ויופי בתוך המרחב העירוני הצפוף.
בין היתר ניתן היה להתרשם מהפרויקט של שני כהן, שעיצבה מערכת של רהיטי פופ-אפ המאפשרת לשנות באמצעים פשוטים חללים כמו חניונים, משרדים וגגות לאחר שעות הפעילות שלהם, ולהפוך אותם למרחבי התכנסות המאפשרים קיום אירועים חברתיים ואלטרנטיביים. הפרויקט של צוף הורן שואב השראה מתופעת החצרות האחוריות באזור ומן האסתטיקה שלה, ומציע מרחבי שהייה אישיים ואינטימיים המאפשרים להירגע ולהתנתק מהקצב המהיר של האזור. היא יצרה מעין בועות אישיות או זוגיות משכבות של ברזלי בניין מכופפים, שבתוכן מושבי יחיד ואוזניות המשמיעות תסכיתים מוקלטים. אורי אליהו עסק בטשטוש הגבולות בין שעות הפנאי והעבודה, ומציג הליכון חדר כושר המשלב פונקציות ביתיות כמו מתלה למפתחות, מטבחון ומשטח עבודה. נעמה דנציגר בחרה להציג קפסולות שינה תלויות על בנייני המשרדים הקיימים, המתפקדות כיחידות דיור קומפקטיות להשכרה. אלה יוצרות מרחב חדש המטשטש את ההבחנה בין מרחב פרטי לציבורי ובין פנאי לעבודה. הפרויקט של לנה גוטניקוב עוסק באזורים בלתי מנוצלים סביב אתרי הבנייה במתחם הבורסה, ומבקש אף הוא בדרכו להדק את הקשר בין פנים לחוץ. במקום הגדר האטומה העוטפת לרוב אתרים אלה יצרה גוטניקוב מעבר מקרשי בניין בהשראת פיגומי עץ, שנועד להפוך את המרחבים הצמודים לאתרים לסוג של מקום חווייתי שיכולים להתרחש בו דברים נוספים.

מחניון לחדר כושר | שני כהן, המחלקה לעיצוב פנים, שנקר
מחניון לחדר כושר | שני כהן, המחלקה לעיצוב פנים, שנקר

 

סמינר הקיבוצים

עיצוב מוצר

26 בוגרים סיימו השנה את לימודיהם במחלקות העיצוב השונות של סמינר הקיבוצים, בהם רק ארבעה מעצבי מוצר, באחד המחזורים הקטנים של בית הספר. בין הפרויקטים ניתן למצוא את Follow Me – פרויקט הגמר של ילנה רייטבלט שהציגה הדמיה של גוף תאורה רובוטי המתקשר עם המשתמש ומלווה אותו באמצעות סימני אור, ומיועד להקל על ילדים המפחדים מן החושך. את גבולות תנועתו של הגוף מגדירים ההורים, וכך ניתן לשלוט במסלול ההליכה של הילד. סדרת מחיצות של רוני שטטמאור בנויות מאריחים העשויים מחומר חדש שיצרה באמצעות השילוב בין פלסטיק לבדי רשת. הפלסטיק מחומם ומסונן דרך בד הרשת, ויוצר טקסטורה ייחודית ועמידה. בדי הרשת מעניקים לכל אריח גוני פסטל ייחודיים, וקיימת אפשרות לשלב גם תאורה בתוך האריחים. ליהי הרשקוביץ הציגה מחקר חומרי המחבר בין בטון לטקסטיל ויוצר תצורות יפהפיות המשמשות ליצירת מוצרים שונים כגון אגרטלי בטון שרקמות צבעוניות משולבות בהם, תכשיטים ועוד. יפים במיוחד הם הגלים שבתוכם שולבו רקמות מקוריות מעשה ידיה של סבתה ההונגרית.

אגרטלי בטון רקומים | ליהי הרשקוביץ, המחלקה לעיצוב מוצר, סמינר הקיבוצים | צילום: יח"צ
אגרטלי בטון רקומים | ליהי הרשקוביץ, המחלקה לעיצוב מוצר, סמינר הקיבוצים | צילום: יח"צ