תוך 20 דקות יהיו לך סנדלים שאין לאף אחת אחרת

קשת נוסצקי | צילום: שי הנסב
קשת נוסצקי | צילום: שי הנסב

קשת נוסצקי רק בת 23 וכבר מעצבת נעליים מצליחה. הלקוחות שלה בוחרות איזה רצועות, אבזמים ועקבים הן רוצות והיא מייצרת להן סנדלים בסטודיו שבביתה

88 שיתופים | 132 צפיות

בסטודיו שבדירתה רחבת הידיים הצופה לים בנתניה, עם ריח חזק של עור באוויר, יושבת קשת נוסצקי,23, ומייצרת סנדלים יפהפיים על פי דרישה. הסטודיו עמוס חומרי גלם לרוב: סוליות, רפידות, ספידות רצועות עור בשלל צבעים ואבזמים, שמסודרים היטב בארגזים שהגיעו היישר מאיטליה. כל לקוחה שמגיעה בוחרת לה דגם כיד דמיונה, היא יכולה לשלב סגנונות, דוגמאות, צבעים תוך שהיא עדה לכל התהליך מתחילתו ועד סופו. הכול נמדד על הרגל שלה כדי להבטיח לה נוחות מיטבית וקשת מכינה לה את הסנדל בזמן אמת. תמדדו על השעון 20 דקות, והסנדל החדש שלכן תחת המותג "פארו" עשוי כולו עור, בכל דוגמה וצבע על פי בחירתכן, מוכן לנעילה. 

"אני לא מוכרת סנדלים, אני מוכרת חוויה", אומרת נוסצקי. בנוסף היא מעצבת נעלים, מיולים (כפכפים סגורים) וגם מגפיים מעור, מוצרי מדף מוכנים תחת המותג הנושא את שמה, "קשת", אותם היא מייצרת במפעל בתל אביב. "יש לי שני כובעים", היא אומרת, "אני גם מעצבת וגם סנדלרית". כל מה שיוצא תחת ידיה, ממוספר, מה שנקרא, 'לימיטד אדישן', אין אצלה יותר מ-100 זוגות מאותו דגם, ועל הקופסה רשום המספר מתוך 100, ואת הדגמים שהגיעו ליעד אפשר לראות מוצגים אחר כבוד במוזיאון הקטן שהקימה בבית. 

הנעליים של קשת. רק מאה מכל דגם | צילום: שי הנסב
הנעליים של קשת. רק מאה מכל דגם | צילום: שי הנסב

"התחלתי לשאול שאלות כבר בכיתה ד'"

עולם עיצוב הנעליים הוא כל חייה כיום, עד כדי כך שהיא ביטלה לאחרונה אירוסין לבן זוג איתו ניהלה סיפור אהבה בן ארבע שנים. "גדלנו באותה שכונה, גם הוא דתי לשעבר, והחיים היו לכאורה על מי מנוחות. ביטלתי את האירוסין ונפרדנו אחרי שהבנתי שכמו שאני לא מוכנה להתפשר על חיי המקצועיים, אני לא רוצה להתפשר בחיים האישיים. היום אני רווקה וטוב לי". 

התחלת לעצב לפני שנה, ואז באה הקורונה. איך זה השפיע עלייך?
"הקורונה טלטלה הכול. חומרי הגלם המגיעים מאיטליה התעכבו וגם תהליכי הייצור, אבל מצד שני הקורונה לימדה אותי לשחרר, למרות שאני קונטרול פריק. אולי בגלל היותי דתייה לשעבר אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה, יש כוונה ואני מאמינה שיש משמעות לנוכחות שלנו כאן. לא באתי הנה רק כדי להעביר את הזמן ולכל מה שקורה ויקרה לי יש ותהיה משמעות ואני כאן כדי להישאר. 

היא גדלה, כאמור, בבית דתי, אחת מארבעה ילדים להורים שמקפידים עד היום על קלה כבחמורה, אביה, איש מכירות, הוא יו"ר בית הכנסת במקום מגוריהם בנתניה, אימה, ילידת ארה"ב, היא מורה לאנגלית שחזרה בתשובה שם כבר בגיל 10, ואביה חזר בתשובה לאחר ההכרות איתה. אחיה דתיים עד היום. היא למדה באולפנא, לבשה לאורך שנים רק חצאיות וחולצות עם שרוולים ארוכים, אבל בגיל 16 נפל דבר בחייה: "התחלתי לשאול שאלות כבר בכיתה ד', כשהתאמנתי בקפוארה ופגשתי אנשים שונים שחיו אחרת, אבל איכשהו החיים המשיכו עד שבגיל 16 ביקשתי מאימי שתבוא איתי לזארה כי אני רוצה לקנות מכנסיים. אימא באה, למרות שהודתה בקול 'אני לא מאמינה שאני תומכת בזה'. רכשתי מכנסיים בצבע בז', אימא הסתכלה עלי כשאני לבושה במכנסיים החדשים, והמומה היא אמרה לי 'בפעם הבאה תלכי לקנות מכנסיים לבד". מאז היה בינינו סטטוס קוו: לבית הספר לבשתי רק חצאית, ומחוץ לשעות הלימודים לבשתי מכנסיים. למזלי הייתי תלמידה טובה וכזאת שמתנדבת למשימות, אז לא העיפו אותי. גם המורים וגם ההורים ידעו שאני לא תואמת את רוח הדת אבל כולנו שתקנו וחיינו בשלום עד שסיימתי את הלימודים. אימי כנראה לא סתם בחרה לי את השם קשת בלידתי. היא ידעה שאהיה מיוחדת ושונה". 

"גם המורים וגם ההורים ידעו שאני לא תואמת את רוח הדת אבל כולנו שתקנו וחיינו בשלום עד שסיימתי את הלימודים. אימי כנראה לא סתם בחרה לי את השם קשת בלידתי. היא ידעה שאהיה מיוחדת ושונה"

בגיל 18 היא כבר פילסה את דרכה כחילונית. התחילה במכינה קדם צבאית ("בשלב הזה כבר הייתי חילונית, עם רצון עז להעמיק ידע"). בצה"ל שירתה כמש"קית חינוך והסברה במג"ב וחיכתה ליום השחרור כדי להגשים את החלום שלה מגיל אפס, להיות מעצבת אופנה. 

ובסוף בחרת בנעליים.
"הייתי במכינה בשנקר והכנתי תיק עבודות בדרך ללימודי אופנה כשפגשתי באקראי מעצבת נעליים, אחרי השיחה איתה נותרתי עם פה פעור והרגשתי שמצאתי את ייעודי. ביטלתי את ההרשמה לשנקר, למדתי אצל שני סנדלרים באופן פרטי והמשכתי לנאפולי ללימודים אצל סנדלר מקומי. ישבתי אצלו במשך שבועות מבוקר עד לילה, עקבתי אחרי עבודתו והתחלתי לייצר סנדלים. שלושים הזוגות הראשונים שעיצבתי נחטפו מיד. זמן קצר אחרי פגשתי מישהי שנעלה סנדל שהיא רכשה באי קאפרי ושלדבריה הוא הכי נוח שהיה לה בחייה. נסעתי לקאפרי, אי קטן וקסום עם השקיעות הכי יפות ועם מגדלור שהוא הנקודה הכי יפה באי ובאיטלקית נקרא "פארו" ועל שמו קו הסנדלים שלי. שם מצאתי את לואיג'י הסנדלר. למדתי את הטכניקה, הגעתי לתערוכת חומרי הגלם הגדולה בעולם, מצאתי ספק ויצאתי לדרך. באוקטובר האחרון, ממש בהתחלה שלי, הציעו לי להציג ב"שופוני" יריד הנעליים השנתי הגדול בגני התערוכה, עוד לא הכירו אותי ולא היה לי קהל לקוחות ובכל זאת מכרתי עשרות זוגות". 

מה מיוחד בעיצובים שלך?
"העקבים בסנדלים עגולים. אין הבדל בנוחות, אבל זה מוסיף טאץ' קטן כי העקב לא מגיע לקצות הסנדל ובעצם לא רואים אותו וכמובן שישנה הבחירה בהתאמה למבנה הרגל ולטעם האישי. אישה יכולה לבחור בסוליה שטוחה או עם עקב של 3 ס"מ, יש לי 30 דוגמאות להתרשמות אבל בעצם יש אינספור אפשרויות, הרצועות מגיעות ב-15 צבעים ובעוביים שונים של 6.8 ו-12 מ"מ, אפשר לבחור צבע אחד או שילובי צבעים ואפשר לבחור את האבזם הרצוי. בסנדלים אני שמה את עצמי בצד וכל אחד יכולה להגשים את חלום הסנדל שלה. הסוליות מונעות החלקה וכל מה שיוצא ממני הוא עם תעודת איכות רשמית מטוסקנה שמעידה על האיכות הבלתי מתפשרת. סנדל אמור לשמש את הלובשת מספר שנים ויש אחריות גם על הרצועות וניתן להחליף אותן כעבור שנתיים-שלוש במסגרת האחריות".

קשת נוסצקי וסנדלי "פארו" שלה | צילום: יח"צ
קשת נוסצקי וסנדלי "פארו" שלה | צילום: יח"צ

ומה הלאה?
"אני רוצה להתרחב בהמשך גם לעולמות הגברים. היעד הוא להפוך את שני המותגים שלי לביזנס גדול. החלום הוא לפתוח בעוד שנה חנות בארץ, בעוד שלוש שנים באירופה ובעוד חמש שנים בארצות הברית". 

תגידי, יש לך תחביבים מחוץ לעבודה?
"כן. בשעות אחר הצהריים אני מאמנת קפוארה בנתניה, בגעש ובקדימה. קפוארה זה הבית השני שלי".

מחירי סנדלים: 400-300 ש"ח (במידות מ-35 עד 43).
נעלי אוקספורד: 750 ש"ח.
מגפיים :890 ש"ח. 

לפרטים: 054-8032443 (ניתן להגיע לסטודיו בתאום טלפוני) ובאתר https://keshetshoes.com/ (כדאי גם להתעדכן במבצעים באתר).