"התלבטנו אם לעבור לדיור מוגן כי רצינו להיות קרובים לנכדים"
הקשר של הסבים והסבתות עם הנכדים תורם לשני הצדדים, ובעיקר - להורים העייפים מאוגוסט. ד"ר ניבה דולב עומדת על מהותה של מערכת היחסים הזאת
ילדים רבים יצאו מהמסגרת החינוכית ישר לזרועותיהם של סבא וסבתא שישמרו עליהם בזמן שההורים מבלים את רוב שעות היום בעבודתם.
>> ענבל ביבי: "אחד החלומות שלי זה להצליח להקים משפחה בישראל"
"היום סבים וסבתות מהווים חלק משמעותי מהמרקם המשפחתי המודרני", מספרת ד"ר ניבה דולב, דיקנית הסטודנטים וראש המחלקה לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת. "הסבים והסבתות עוזרים להורים עובדים, תומכים כלכלית, מזמינים לארוחות, לוקחים את הנכדים לבילויים, מבקרים ועוד, אבל מעבר לתפקידים שהם ממלאים, יש להם מקום מיוחד בחיי הנכדים ובהתפתחותם. מסקר שנערך לפני מספר שנים נמצא כי 70% מהסבים והסבתות מעורבים בטיפול בנכדים, ומחקרים רבים מראים כי התרומה שלהם משמעותית מאוד לנכדים, להוריהם וגם לסבים ולסבתות".
היא מוסיפה: "הקשר בין סבים וסבתות לבין נכדיהם הוא ייחודי שכן הוא קשר משפחתי, ולכן קרוב ואוהב. ככזה, ההורים יכולים להיות שקטים ורגועים שהילדים שלהם בידיים טובות, גם אם הם לא תמיד מסכימים על הכל. מצד שני, זהו אינו קשר של טיפול כולל ואחריות מלאה, לפחות בכל המקרים בהם סבים וסבתות אינם משמורנים (מלשון: משמורת). כך הוא אינו עמוס בחובות בית, ובצורך המלא לחנך, להציב גבולות ולהטיל משמעת. הדבר יוצר קשר חיובי ומיוחד, שנחשב, על ידי החוקר ברונפנברנר בתאוריה האקולוגית למשל לקשר משמעותי במעגל הקרוב ביותר".
מהי התרומה הייחודית של הקשרים בין נכדים ונכדות וסבים וסבתות?
"ראשית, סבים וסבתות מספקים לילדים גיוון בקשר: הם מאפשרים לנכדים מפגש עם סגנונות שונים מאלה של הוריהם, כך הם מעשירים את עולמם החברתי, לומדים להתאים את עצמם לאנשים שונים, זאת בתוך קשר אוהב, תומך ובטוח, ומפתחים את היכולות החברתיות שלהם. שנית, סבים וסבתות מספקים לנכדים סביבה בטוחה, אוהבת ומוגנת ומהווים דמויות התקשרות נוספות לאלה של ההורים. הם נמצאים במקרים רבים בתקופה רגועה יותר, בעלי ניסיון ופרופורציות בחיים, והעובדה שהתפקיד שלהם מוגבל בזמן ובמקום. גם אם הם עובדים ויש להם קריירה משלהם, גורמת להם להיות רגועים ונינוחים יותר, להקדיש לנכדים תשומת לב, ולעשות איתם דברים מהנים. גם כשהם עושים שיעורים או לוקחים לחוגים. האוירה לעיתים קרובות רגועה, גמישה ומקבלת יותר. המסגרת הרגועה מאפשרת לעיתים קרובות גם שיתוף, פתיחות וקרבה מצד הנכדים שתורמים לרווחה נפשית גבוהה יותר.
מחקרים גם הראו שסבים וסבתות תורמים להתפתחות קוגניטיבית של הנכדים והנכדות. תרומה זו מקושרת בין השאר לעובדה שסבים וסבתות מביאים איתם ידע וניסיון חיים, פרספקטיבה רחבה, סיפורים ותחומי עניין מגוונים שתורמים לנכדים. יש להם זמן להקדיש לשיחה, קריאה, העמקה בשיעורים ועוד פעילויות שתורמות להתפתחות שכלית. במקביל, מחקרים מראים שטיפול מתון בנכדים תורם לאריכות ימים ובריאות של הסבים והסבתות עצמם ומשפר את התפקוד הקוגניטיבי, הנפשי והגופני של הסבים והסבתות. לעיתים זוהי אפילו הזדמנות לתיקון עבורם על תקופת ההורות בה היו עסוקים, לחוצים או טרודים".
לפנק, לפנק, לפנק?
לרוב, נוטים לקשר סבים וסבתות עם פינוק. הנושא הזה מורכב. מצד אחד, בגלל מקומם המיוחד של הסבים והסבתות הם יכולים להרשות לעצמם לעסוק קצת פחות בחינוך אקטיבי. מצד שני, חשוב לשמור על הגבולות שמשרטטים ההורים. לצד הגיוון בקשרים, חשובה מידה מסוימת של עקביות באופן בו גדלים ומתחנכים הילדים. לא כל הסבים והסבתות עושים זאת וסקר הראה כי 30% לא מצייתים להוראות ההורים. דברים כאלה יכולים לגרום לקונפליקטים, לכן מומלץ להגיע להסכמות בין ההורים והסבים על "חריגות באישור", כאלה שיאפשרו את הקשר המיוחד ולא יפרו את העקרונות החשובים להורים.
דולב מרחיבה: "מומלץ להביא פעילויות מהעולם שלכם, כסבא וסבתא, כדי להעשיר את עולמם של הנכדים. זה יכול להיות ספר מעניין, משחק שהם לא מכירים, גילוי של פינת חמד חדשה, מתכון מעניין, פודקאסט או סרטון יוטיוב חדש. אפשר לשוחח איתם (תלוי בגיל) גם על סוגיות מורכבות יותר, להעלות דילמות ולהרחיב את החשיבה, האמפתיה והראייה החברתית שלהם. להציג זוויות ראיה שונות, להציע לילדים להכנס לנעלי האחר ולשחק משחקי תפקידים. רבים מהסבים והסבתות עדיין באמצע הקריירה שלהם ועוסקים בפעילויות פנאי מרתקות. אלה יוצרים קרבה הדדית".
"סקר הראה כי 30% מהסבים והסבתות לא מצייתים להוראות ההורים. מומלץ להגיע להסכמות בין ההורים והסבים, כולל הסכמות על 'חריגות באישור'"
יעקב (83) ועדי (80) עירם, מתגוררים בשנתיים וחצי האחרונות בדיור מוגן 'מגדלי הים התיכון' בכפר סבא. יש להם שלושה ילדים ו-6 נכדים (מגיל חצי שנה ועד 21) והם מדי שבוע מבקרים את נכדיהם: "הקשר שלנו עם הנכדים הוא מצוין. יש לנו שני נכדים שגרים בארה"ב ואנחנו טסים אליהם מדי שנה לבקר אותם", מספר יעקב.
עדי מוסיפה: "אנחנו כל שבוע רואים את הנכדים שלנו ואנחנו מתרגשים כל פעם מחדש לראות אותם גדלים ומתבגרים. בכל פעם שאנחנו נפגשים, אנחנו בעיקר מדברים ומאוד פתוחים בכל הנושאים, אנחנו אוהבים לדעת מה קורה איתם ואיך בבית הספר ובגן, בחוגים ועם חברים. אנחנו מאוד מתעניינים בחייהם, כי חשוב לנו להיות מעורבים ושידעו שיש להם עוד מישהו שדואג להם. אנחנו אוהבים ללכת יחד למוזיאונים ותערוכות, לטייל איתם בטבע ולעשות פיקניק. יש לנו המון נחת מהנכדים, הקירבה המשפחתית תורמת לנו מבחינה אישית ואני מאמינה שזה תורם לנכדים שלנו ולילדנו. הפעילויות שאנחנו עושים חשובות להתפתחות של שלושת הצדדים, גם שלנו, גם של ילדינו וגם של נכדינו. התלבטנו אם לעבור לדיור מוגן כי רצינו להיות קרובים לילדים שלנו ולנכדים ולנכדות, לראות אותם כל הזמן ולשחק איתם, ומאז שעברנו – אנחנו במרחק נסיעה קצר וזה השתלם. כשהם מגיעים לבקר אותנו פה הם משחקים איתנו פינג פונג וביליארד".
מה כדאי לעשות עם הנכדים והנכדות?
"קודם כל, להיות שם עבורם. להיות מקום בטוח, מקבל, לא שופט וזמין. לספק חום ואהבה ומגע, שנמצא במחקרים כחשוב מאין כמוהו להתפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית ומעלה רגשות חיוביים. להיות קשובים לצרכים שלהם ולגלות רגישות ליום שעברו ולקצב האישי שלהם. לשחק איתם ולזרום עם הפעילויות שמעניינות אותם ואותן. לרדת לגובה השטיח, לשחק ולהנות. לגלות עניין במה שמעניין אותם, מזמרים, לקבוצת כדורגל, לטיקטוק ולתת להם לספר ולשתף. לתת להם ללמד אתכם דברים שהם יודעים, זה מעצים, מחזק ומספק פעילות משותפת וגם לומדים משהו חדש על הדרך.