על השימושים בשיש במהלך ההיסטוריה ובימינו

88 שיתופים | 132 צפיות

שיש מתחבר בתודעה, בדרך כלל, למשטחי מטבחים ואמבטיות, אולם לחומר הזה יש היסטוריה מפוארת שהחלה כבר בימי קיסרי רומי העתיקה. "מצאתי עיר של לבנים ואני משאיר אחרי עיר של שיש", אמר הקיסר הרומי אוגוסטוס על רומא.

שיש הוא אבן גיר אשר עברה התמרה כתוצאה מחום או מלחץ שנוצר במעמקי כדור הארץ. על פי הגדרת התקן האמריקאי, שיש הנו סלע גבישי שנוצר מאחד משלושת המינרלים: קלציט דולומיט וסרפנטין, אבל לעתים מתייחסים גם לסלעים העשויים ממינרלים אחרים.

בישראל המונח "שיש" משמש לרוב לתיאור סלע מלוטש כגון גרניט או אבן גיר. דוגמה לכך היא אבן גיר צהבהבה הנכרית באזור מכתש רמון ומשווקת בעולם בשמות מסחריים שונים, כגוןRAMON GOLD או Jerusalem Gold. סוג נוסף של שיש מדומה הנפוץ בישראל הוא "שיש חברון". מחצבות שיש מדומה קיימות בישראל בכפר גלעדי, כרמיאל, הגליל ובסביבת חברון.



חזי בנק

חזי בנק

עיר משיש

הרומאים היו הראשונים אשר השתמשו בשיש לחיפוי קירות. הכיבוש הרומי של ארצות אגן הים התיכון אִפשר להם גישה למאגרי אבנים צבעוניות שלא היו מוכרות קודם לכן: שיש צהוב מתוניסיה, שיש סגול ולבן מטורקיה וגרניט בצבעי אדום, שחור ואפור ממצרים. לצורך הדבקת גושי השיש אלה לאלה היה צורך בחומר מיוחד וכך באה לעולם המצאה נוספת של הרומאים – המלט.

העיר רומא נבנתה כולה מחדש משיש והייתה לעיר היפה ביותר בעולם הקדום, ולראייה פסלי השיש המרהיבים המוצגים כיום במוזיאונים שונים ברחבי תבל. הרומאים נהגו להשתמש בשיש מאזור קאררה שבצפון-מערב איטליה, מקום המהווה עד היום שם נרדף לשיש יקר ואיכותי. לשיא פרסומו הגיע שיש קאררה במאה ה-16, כאשר בחר בו הפסל הנודע מיכאלאנג`לו כחומר ליצירותיו.

מספר סגנונות אפיינו את העבודה בשיש, כאשר הידוע שבהם הוא הסגנון הקרוי על שמה של משפחת "קוסמטי" האיטלקית, סגנון מיוחד של עבודת פסיפס בשיש. בשיטה זו הרבו באותה תקופה לעצב משטחי רצפה ומדרכות בכנסיות והיכלי תפילה. הטכניקה הזו שנודעה בעולם כולו קמה שוב לתחייה במאה ה-16 ברומא ופירנצה והתפרסמה בעיקר בהקשר הנוגע לעיצוב קבריהם של בני שושלת מדיצ'י.



piata micelangelo

piata micelangelo

השיש של יוון

גם יוון היא אחת המדינות המשמשות מקור לחציבת שיש. יוון בנויה על יסודות של שיש טהור מההרים ועד לים, וניתן למצוא בה את המגוון הגדול ביותר של סוגי שיש.

היוונים הקדמונים שנחשבו למומחים הגדולים ביותר לחיתוך ופיסול באבן, פיסלו פסלים מרהיבים בשיש שהובא מן האי פארום שבים האגאי. ייחודו של השיש הזה מתבטא בכך שכאשר מלטשים אותו הוא נעשה שקוף כמעט ודמוי שעווה.

לקריאה נוספת על שיש

היוונים השתמשו גם בשיש מהר פנדליקון שמצפון-מזרח לאתונה לעיצוב מקדש הפארתנון הניצב בה. בתקופות מאוחרות יותר הרבו הפסלים להשתמש אף הם בשיש שמקורו באזור קאררה שבצפון מערב איטליה. עם השנים הפכה יוון לספקית עיקרית של שיש לצורך יצירת מונומנטים לאומיים ופסלים. צפונית לעיר אתונה, באזור ההררי המכונה פנטלי, נמצא אזור החציבה העתיק והמפורסם ביותר ביוון, והשיש המופק ממנו נחשב לטהור וליקר ביותר בעולם. בקרבת העיר טאסוס הנמצאת באזור זה, נוסד גם בית ספר מפורסם לפיסול.

עד היום משמש השיש לעיצוב פסלים, לבנייה, ובעיקר לחיפוי קירות ולריצוף. המרקם המיוחד, הגרעיניות והמראה המבריק, יחד עם הקלות היחסית של עיבוד החומר, הפכו את השיש עד מהרה לפופולרי מאוד.

פסלים רבים מעדיפים לעבוד עם שיש בעיקר בגלל המרקם המיוחד שלו והיכולת לראות בו פרטים רבים. אחד מפסלי השיש המפורסמים ביותר בעולם הוא פסלו של האמן מיכלאנג'לו "הפיאטה", שנוצר בסוף המאה ה-15, ובו נראית מריה הקדושה כשהיא מחזיקה בגופתו השמוטה של ישו על ברכיה.



mark gillen

mark gillen

השיש בעולם המודרני

לשיש מגוון צבעים טבעיים החל מלבן-אפור עד צהבהב, חום-אדמדם וחום-כהה. קיימים סוגים רבים של שיש הנבדלים זה מזה בחוזק, בגוון ובטקסטורה. לכל אחד מן הסוגים יתרונות ואיכויות אופייניים לו.

למרות העובדה ששיש צבעוני נחשב בתחילה לנחות יותר מבחינה אמנותית מאשר השיש הלבן, לא עבר זמן רב והוא הפך לחומר מבוקש לא פחות. לדוגמה: עמודי המקדש של ארטמיס באפסוס, יוון, הנחשבים לאחד משבעת פלאי תבל, נבנו משיש ירוק.

בארצות הברית התחיל השימוש בשיש להיות נפוץ במאה ה-18, במדינות וורמונט וקולורדו, כאשר רובו היה לצורך ייצור מצבות ומסגרות לאח.

נוסף על השיש האיטלקי נחצבים גושי שיש גם בספרד, טורקיה, יוון, בלגיה, אירלנד, שווייץ, ארצות הברית, הודו וסין.



PETROS DELLATOLAS

PETROS DELLATOLAS

האמן מרק גילן, המתגורר ויוצר בפיליפינים, משתמש לעבודותיו בשאריות של שיש מהמחצבות. לדבריו, לשיש יש תדמית של מוצר "ירוק" בגלל שאין שימוש בדלק בתהליך העיבוד שלו.

הפסלת נעמי פארן, חיה ויוצרת בקיבוץ יגור. המוטיב העיקרי בפסלים שלה הוא גוף האישה הבא לביטוי בתנוחות שונות, בתנועה והבעת רגשות שונים.

האמן היווני פטרוס דלטולאס יוצר בשיש הנחצב באי טינוס שבו הוא מתגורר. ביצירותיו הוא מנסה לתאר ולהמחיש את האנרגיה האצורה בגושי השיש עצמם. לדבריו, הוא שואב את השראתו מהחומר עצמו, מהמרקם הגרעיני שלו ומצבעו העדין המעניק ליצירות תנועתיות מסוימת.



mark gillen

mark gillen

רוב השיש המשווק בישראל איננו שיש "אמיתי". מדובר בסלע גירי דק גרגר, עשיר במאובנים, בעל עורקים אדומים או אבן ובה חלוקי נחל, שלאחר ליטוש מתאים היא נמכרת כשיש. מחצבות של "שיש" זה נמצאות ליד כפר גלעדי, במישור חווה שמעל מכתש רמון, באזור שגב וכרמיאל בגליל ובאזור הר חברון. שיש "אמיתי" מצוי בארץ ליד ערד וגם לא הרחק מבית סחור, ליד בית לחם. שיש זה הוא צבעוני, בגוני חום, שחור וירוק. כמעט אין חוצבים אותו בגושים גדולים, ולרוב משתמשים בו לייצור מרצפות הטרצו מוזאיקה.

מתוך: נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה