קרב ענקיות

עולם של נשים?

קבוצת הנשים מגוללת העונה את העלילה בבית. המאמות, פרידה את דנה, מצטיירות פרק אחר פרק כדמויות דומיננטיות וחזקות, הדובקות בדפוסי התנהגותן באדיקות. וכאחת שנמנית על בנות המין הנשי, אני שמחה על כך. ולא מטעמים פמיניסטיים המתיימרים לנפץ את השליטה הגברית בעולם, אלא מתוך אחווה נשית, ורודה ומתקתקה.

אך עם הזמן, התמונה מתבהרת והמציאות נעשית עכורה יותר. הנשים מצייתות לצווי לבן קצת יותר מדי, מתבצרות בעמדתן האיתנה ולא מושיטות יד לפשרה. אדי קיטור של עצבים הדדיים מפזרים ענן שחור בבית ולוקחים תחתיו שבויים נוספים (כמו ליהיא ונופר) בשם ערך הצדקנות. והתוצאה: קבוצת נשים לוחמניות, אגרסיביות, שלא בדיוק עושות שירות טוב לבנות המין היפה.

אם לרגע אחד חשבתי (בסיפתח התכנית) שהנה, דנה ופרידה מתפייסות, מחייכות ואפילו מגניבות חיבוק הדדי, הרי שבאחת הקתרזיס נמוג כלא היה. הפעם, ויכוח סביב משימת נפנופי הסיגריות הכניס תחת כנפו את ליהיא ונופר, במן קרב היאבקות בוץ נשית. ועם כל הרפש והמילים הגסות שנורו לאוויר (בהמה, שרמוטה, פרחה, ברברית, ערסית ועוד), לצופים נותר רק להישאר מרותקים למסך ולראות מי תובס קודם.

אבל כשמדובר בנשים בטוחות בעצמן, הכרעת הקרב לא נראית באופק. כפי שזה נראה עכשיו, אף אחת מהנשים לא מתכוונת לוותר, להרפות או להתפייס בקרוב. ולא שיש כאן ויכוח מהותי על אג'נדות או השקפות עולם מנוגדות, כפי שסיכמה מירב. המריבות נשענות על דברים שטותיים, המשמשים בסך הכל ככלי להפגנת השליטה.

בעוד שהיינו מצפים מהגברים שבחבורה לעשות שרירים, לשמור על אגו ופאסון גברי, נראה שבעונה הנוכחית נחשפנו לקבוצת טסטוסטרון פייסנית מתמיד, רגועה וזורמת ברגיל עם הזרם. אולי זה הליהוק הנפלא שהציב נשים כוחניות במוקד הבית או פשוט "פייבק" על העונה שעברה (קרב הענקים בין אלירז לסער). דבר אחד בטוח, הריבים בבית מנוהלים על-ידי הנשים.

וכן, אפילו סיוון הצנונית, שעד כה שמרה על עדנה נשית ואלגנטית, הצליחה להישאב אל תוך הסערה. היעדר ההקשבה ההדדי וחוסר הפרגון הכללי בין נשות הבית הוא משווע בעיניי. מה יש? אתן חיות בתוך מרחב מצומצם-משותף ואמורות להתנהל כקבוצה שיתופית עם כלל הברזל: אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת, לא?

היום זו פרידה, נרקומנית לשעבר, שמבקשת שתתעוררו למענה מוקדם מהרגיל (כולה-יום-אחד, מה הביג דיל?), אתמול זו הייתה ליהיא חסרת התקנה ומחר אלו יהיו סיוון, דנה או נופר. היינו מצפות להתנהגות מתחשבת קצת יותר. מה יש, תעשו טובה למישהי מהחבורה, כי בכל זאת, זה לא שהיא תיעלם מחר. היא (פרידה) הרי תרגיש שעשו צעד למענה ומחר היא תחזיר בדרכה שלה. ככה מסתדרים ביחד. תלמדו מהבנים.

גיבור הכובש את יצרו (בינתיים)

בקטנה טעון שיפור • העצבים המוגזמים של נופר (חבל, עצבים מאיצים את תהליך הזדקנות העור) • נופר על פרידה: שרוטה מהתחת (מילא שרמוטה לליהיא, אבל פרידה מבוגרת ממך) • ליהיא לסיוון, עם כניסתה של הילה: היא כזו מגעילה ודוחה (תני לה הזדמנות, גירל!) • הגוף השדוף של לי עוז במשימת הסומו (לתפארת ההירואין שיק?) טעון שימור • משימת התרבות היפנית עם התפאורה המדהימה והירידה לפרטים הקטנים • ריקוד הדרקון של ג'קי בגשם (כמו סצנה מסרט) • שלוש הגיישות וזירת הסומו (עתי ועמיר ממחישים היאבקות של ממש) • תזמון מוצלח לפיק של הריב: מבול בחוץ (כשסוער בפנים) ט

עוד בטרם כניסתו לבית הצהיר תומר על חיבתו הגדולה לנופר. אך עם זאת, הוא מודע, כמו כל המדינה, לאהבתו של ג'קי כלפי הבייגלה שלו. אולי זו רק תיאוריה, אבל נראה לי שתומר תחמן לא קטן, מחושב ושקול בצעדיו, בדרך להשגת המיליון של חייו – נופר.

הוא רוצה לצאת בסדר עם האומה, עם הדיירים ועם ג'קי בפרט, ומחשב טוב-טוב את מהלכיו. הוא מתחיל לזרוע זרעים סמויים עמוק באדמה: פותח בשיחת גבר-ילד עם ג'קי כדי ליישר קו הרמוני ביניהם, מוודא שג'קי באמת מודע למצב (שנופר לא מעוניינת בו כבן-זוג) ואפילו מעניק לו חסינות. אבל בו-בזמן הוא גם מגשש בשטח ובודק מה נופר מרגישה (אוהבת את ג'קי כבן אדם, אוהבת מבוגרים יותר…). כלומר, מתאמץ להכשיר את הקרקע לצמיחת נבטי-אהבה-מופלאה ביניהם.

האם תומר באמת טווה את הרשת עבור נפילתה הכמעט-ודאית של נופר לתוכה? אגב, אם חושיי אינם מטעים אותי, נופר לא תעשה את זה לג'קי בין כותלי הבית. אבל בחוץ… זה כבר סיפור אחר.