קייטי הולמס מחזירה לנו קצת את האופטימיות

השער החדש של קייטי הולמס בווג אוסטרליה זה בדיוק מה שהיינו צריכות עכשיו כדי להתמודד עם התחשות המבאסות של תקופת הקורונה. האופק לא ברור, עסקים קטנים קורסים, תקועים בבית ויש תחושה כללית של עתיד לוט בערפל. בדיוק בגלל זה מגזין ווג אוסטרליה רוצה לעשות לנו קצת שמח ואולי להעלות לנו איזה חיוך קטן לכמה רגעים, והם מצאו דרך מצוינת לעשות את זה – קייטי הולמס שכתבה טקסט יפהפה מלא תקווה ואופטימיות על התקופה הנוכחית. ואם זה כבר עושה לכן את זה חכו שתראו את ההפקה המדהימה שמזכירה לנו מי מלכת הסטייל של העולם הזה.

>> קייטי הולמס מדגימה סטריט סטייל מושלם

את הטקסט שלה היא פותחת עם מילותיו העתיקות של מרקוס אורליוס קיסר רומא משנת 161, מתוך חיבור שכתב בשם "רעיונות" – "תפקיד הטבע: להזיז דברים למקום אחר, לשנות אותם, להרים אותם ולהעביר אותם לכאן ולכאן. שינוי תמידי. אבל לא לדאוג, אין כאן שום דבר חדש. הכל מוכר. אפילו הפרופורציות הן ללא שינוי". המילים האלו שנכתבו בין השנים 180-170 לספירה נראות היום רלוונטיות במיוחד. בתקופה שבה אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שאחריו העולם יהיה שונה ממה שהכרנו.

את הטקסט היא פותחת כשהיא מספרת על החוויה שלה באוסטרליה לפני שנה סביב צילומי אותו השער. בהמשך מגיעה לימינו אנו: "היום אני בניו יורק. העיר מתפתחת ויש תחושה של חיבור אמיתי בין זרים. הרכבת התחתית לא עמוסה כמו פעם. אנחנו מסתכלים אחד על השני בהערכה, על ששרדנו את המגיפה מבחינה נפשית, רגשית ופיזית", היא כותבת, "מסע המגיפה עבורי היה מלא בחוויות רבות, קראתי מחדש ספרים שאני אוהבת", ברשימה היא מונה את הספרים – "בין העולם וביני" של טא־נהסי קואטס העוסק ביחסה של החברה האמריקאית לקהילה השחורה, "רק ילדים" ספרה האוטביוגרפי של המוזיקאית פטי סמית ו"Play it as it Lays" של ג'ואן דידיון. "תחביבים כמו תפירה, ציור וכתיבה הביאו סיפוק והיה לנו זמן בבית פשוט להיות. להאזין. לחיות לרגע בלי לחץ של תוצאות ולהעריך את המקצבים הטבעיים של אימא ובת, זו הייתה המתנה היקרה ביותר. נהניתי לברוח לסרטים של אינגמר ברגמן, אינס ורדה, ז'אק דמי וג'ון קסאווטס. הסרט "מטריות שרבורג" הביא תחושת שמחה, הסרט התיעודי על ז'אק דמי נתן לי לראות את ההשפעה שהוא הביא לרבים כל כך הזכירו לי את הכוח של סיפור סיפורים ואת הערך של הכנסת השמחה לעולם". היא מוסיפה.

"את מציאות שחיברה את כולנו. אני מקווה שמה שהתחיל כהלם יסתיים בתקווה, ושהאמפתיה המעמיקה שלנו זה לזה היא מה שנישא איתנו בשנת 2021 ואילך"

"בתקופה זו של חוסר וודאות, צריך לזכור להיות יצירתי וחיובי. לאורך כל החוויה הבנתי שצריך לקחת כל רגע ובאמת להעריך אותו. עכשיו כשעלי אוקטובר נושרים ורוקדים באוויר בימים סוערים. בקרוב החלון שלי יהיה מכוסה ביופיו של השלג הראשון. ואני ארגיש טוב יותר. אני מרגישה מלאת השראה. אני מרגישה אסירת תודה. יופיו של העולם לפנינו. העולם עבר ותפס צורה חדשה ואני מאמינה שהפכנו לאנשים טובים יותר. היעדר השגרה, גילוי האמת שנמצאת ממש מתחת לפני השטח הביא איתו את האתגר להתקדם קדימה למרות הפחד, ואת הנכונות להיות פתוחים לעולמנו החדש, זאת מציאות שחיברה את כולנו. אני מקווה שמה שהתחיל כהלם יסתיים בתקווה, ושהאמפתיה המעמיקה שלנו זה לזה היא מה שנישא איתנו בשנת 2021 ואילך", היא מסכמת.

הטקסט היפה ללא ספק מצליח לתת תחושת תקווה ובשילוב הציטוט של מרקוס אורליוס בהתחלה הוא נותן מעין תחושת אופטימיות והבנה שכנראה גם את זה נעבור. בטקסט היא לא מזכירה את בן הזוג האיטלקי החדש, אמיליו ויטולו, שמסקרן את כולם. אבל כשאת קייטי הולמס את לא חייבת כלום לאף אחד. הולמס וויטולו מסתובבים להם ברחובות לאחרונה עם מסכות ולוקים נינוחים, עוצרים לנשיקה כאילו אין פפראצי בעולם, וקורונה. ואחרי שקראנו את הטקסט הנפלא שלה פתאום אפשר לראות בפניה בתמונות הפפראצי שהיא באמת מאמינה במה שהיא כתבה.

ועכשיו לחלק המעניין – הלוקים. התמונת השער לובשת הולמס חליפת עור של פיטר דו, נעליים של בית האופנה מוגלר ושרשרת ועגילים של By Nye. ההפקה צולמה בסטודיו עם רקע אפור, הסטיילינג סופר מדויק, הלוק הפייבוריט שלנו הוא חליפת אבן אוברסייז עם חגורה שקשורה סביב הז'קט וסנדלי עקב שנקשרו סביב קצוות המכנסיים. בווייב הזה שולבה גם שמלה ירוקה עם שסעים עמוקים, חגורת מותן שחורה שמתחברת למגפיים שחורים ארוכים. ז'קט שחור פתוח עם חולצה שקופה מתחת ועגיל כבד ועוד שילובים נוטפי סטייל.