קורא מחשבות

"העבודה שלי היא להפוך מוצר ממשהו שחבוי במחשבה למשהו מוחשי", אומר נאוטו פוקאסאווה (Naoto Fukasawa). "אנשים משתמשים במונח 'עיצוב טוב', ואילו אני מעדיף לומר עיצוב נכון. עיצוב נכון הוא עיצוב שמתאים לציפיות. כולנו שותפים בחיי היומיום ואם יש משהו שחסר לאחד, יתכן מאוד שגם מישהו אחר מרגיש בחסרונו. אני קורא את המחשבות שלהם ומעצב בשבילם".

פוקאסאווה, 54, יליד יפן, למד עיצוב מוצר באוניברסיטת טאמה בטוקיו. הוא עבד במחלקת המחקר והפיתוח של ענקית הטכנולוגיה סייקו-אפסון ועסק בעיצובי קונספט למדפסות, לצגים, לציוד רפואי ולשעוני יד. ב-1989 עבר פוקאסאווה לארצות הברית והיה שותף להקמת משרד המעצבים הנודע IDEOבסן פרנסיסקו. כששב ליפן מספר שנים לאחר מכן, הקים את הסניף היפני של החברה. בהמשך החליט להיות עצמאי וב-2003 ייסד משרד העיצוב. פוקאסאווה מעצב לבתי העיצוב הגדולים בעולם ומרצה לעיצוב המוצר באוניברסיטאות בטוקיו. הוא כתב שני ספרים ועד כה זכה ביותר מ-50 פרסי עיצוב יוקרתיים בארצות הברית ובאירופה.

פוקאסאווה משלב בעיצוביו את פילוסופית החיים שלו. "עיצוב אינו משתנה אלא מתאים את עצמו לתקופות ולזמנים", הוא אומר. "יש קלאסיקות והן התשובה למי שמשתמש בחפצים זמן רב. החיים משתנים וצריך להתאים אליהם את העיצוב. לכן צריך לתכנן מחדש תוך התבססות על הקיים".

מקורות ההשראה של פוקאסאווה נמצאים, לדבריו, בתת מודע. "אני מתבונן בהתנהגות האנושית מתוך התת מודע", הוא אומר. "כשאני מעצב, אינני חושב כלל על המוצר. הוא כבר נמצא שם, ואני רק מוציא אותו אל הפועל. אני בעצם משקיף, קורא מחשבות, לומד מההתנהגות הלא מודעת של אנשים סביבי וחש ברגש שלהם".

פוקאסאווה מרבה להתייחס לטבע האנושי כאל הגורם הראשון שאליו צריך המעצב להתייחס. אלמנט חשוב אחר המתבטא בעיצובים שלו הוא הצורך בשילוב הרמוני בין העולם הפנימי והעולם מסביב. "עיצוב פירושו התבוננות אובייקטיבית, פירושו להיות מודע לטבע האנושי ולעובדה שאנו אלמנטים פשוטים בסביבה מורכבת. אני אוהב שפרויקט אינו מוכר את שמי או את המאפיינים האישיים שלי, אלא הוא פשוט אובייקט שנמצא ביקום שבו הוא נמצא. עבודותיי מתבססות עתה יותר על אינסטינקט ומודעות. אני סבור שחידדתי את היכולת להבחין מיד במשמעויות המתייחסות למיקומו הנכון של האובייקט. מעצבים רבים מנסים, למשל, לעצב טלוויזיה כמו טלוויזיה – מכשיר העומד בפני עצמו, אבל אינם חושבים לעצב מכשיר שישתלב בהרמוניה בסביבתו – עם הספה, עם הטקסטורה של הקירות ועם החלל שבו הוא נמצא".

פוקאסאווה מתייחס לחומרים ולצבעים שהוא משתמש בהם כאל משהו תלוי-תרבות. לדבריו, צבע הוא פונקציה של עיצוב ואינו מבטא אלמנט רגשי. "חומרים הם כמו תבלינים ששמים באוכל", הוא אומר.

פרויקטים אחדים של פוקאסאווה עוצבו תחת הכותרת "ללא מחשבה", והוא מסביר: "עיצוב מתייחס לתת מודע שלנו ולעולם הסובב אותנו. כדי להשקיע מחשבה יש צורך בזמן, אולם כדי להרגיש צריך רק דקה. אני מקשיב לרגש. תפקידנו הוא ליצור מוצרים טובים יותר ולא לחשוב יותר מדי על העיצוב".

לדבריו, "כולנו חיים באותו עולם ולכולנו אורח חיים דומה. הדבר המבדיל בינינו הוא תרבויות שונות, אבל כשאני מעצב, אני מתמקד בבני אדם וכאן אין הבדלים".

לשאלה אם העיצוב הפך לטרנדי, פוקאסאווה משיב כי עולם העיצוב עובר בשנים האחרונות תהליך שבו אנשים החלו להבין שעיצוב איננו יכול להתחלף כמו טרנדים אופנתיים, אך יחד עם זאת אין משהו שנקרא "עיצוב נצחי". "הרצון למשהו חדש והדרישה למשהו שלעולם לא נתעייף ממנו סותרים זה את זה לכאורה, אולם למעשה עיצוב רציני ואופנה חולפת חיים זה לצד זה. מה שיחזיק מעמד זמן רב יותר יהיה עיצוב הרמוני ואילו עיצוב שמבוסס על טעם חולף בלבד לא יעניין מהר מאוד.

"החיים שלנו לא בהכרח מעוצבים, אלא פשוטים הרבה יותר", הוא מדגיש. "אנחנו זקוקים לכלים ועיצוב הוא הדרך לספק זאת. אדם זקוק לעט כדי לכתוב ולא בהכרח לעט מעוצב. אם לפני 50 שנה חשבו רק על 'עיצוב' הרי שכיום, כשאנו מוקפים בחפצים, יש לנו יכולת לנתח ולהשוות, ובעיקר לא לחשוב יותר מדי על העיצוב. זה יבוא מעצמו. זה נמצא בפנים".

פוקאסאווה מייחס חשיבות רבה לקיימות ולעיצוב הירוק. "כולנו חייבים לקחת את הנושא הזה בחשבון, כי זה הכיוון החדש", הוא אומר. "כשאנחנו מעצבים, צריך לחשוב גם על כך שהחפץ יהיה בשימוש לאורך זמן. חייבים לשמור על הסביבה. אני בעד דילול יערות ושימוש בעצים המדוללים ובפסולת שלהם בעיצוב".

למעצב בתחילת הדרך הוא ממליץ ללמוד מקצועות מגוונים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואקולוגיה כי "עיצוב כולל בתוכו את כל התחומים האלה". "העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לדור הצעיר של המעצבים", הוא אומר, "היא לדעת שעיצוב הוא הנאה, זה אמור להיות כיף ולא עבודה. זו דרך חיים".