קולקציית הקוטור של דיור

שבועות ארוכים המתין עולם האופנה בסבלנות לקולקציית ההוט קוטור הראשונה שעיצב רף סימונס, המנהל האומנותי החדש של בית האופנה כריסטיאן דיור, מאז נודע על מינויו בתחילת אפריל השנה. "לא התרגשתי כל כך מתצוגת אופנה כבר הרבה זמן", אמרה עמנואל אלט, עורכת הווג הצרפתי, שניות אחדות לפני שהדגמים החלו לעלות על המסלול."אנו הולכים לחזות בדבר שמעולם לא נראה קודם לכן", הוסיפה.

דונטלה ורסצ'ה, שהציגה את קולקציית ההוט קוטור שלה בפעם הראשונה מזה 8 שנים ערב קודם, הכירה את סימונס מעבודתו במותג ג'יל סנדר במילאנו וכיבדה גם היא את בית דיור בנוכחותה. "רף הוא טיפוס מאוד ביישן, לפעמים אני לא בטוחה שהוא מבין עד כמה הוא טוב", אמרה ורסצ'ה.

השראה מעולם הבוטניקה

כשהחלו הדוגמניות לפסוע מכיוון אחורי הקלעים, נגלו העיצובים המיוחלים לעיניהם המשתאות של הצופים: תחילה הוצגו חליפות מכנסיים (ולא חצאיות) ששולבו עם ג'קטים מבליטי אגן שיצרו מותן צרה בצללית ה"ניו לוק" המפורסמת של כריסטיאן דיור מ1947.

אחריהן הופיעו שמלות מינימליסטיות ומעילי שמלה באותן הגזרות, עשויים צמר, שירלינג או פרווה צבועה, כשמותניהן נחבקו על ידי חגורת מותן מטאלית. שמלת מעיל ורודה שנלבשה עם כפפות תכלת הזכירה את קולקציית הפרידה של סימונס מהמותג ג'יל סנדר, עבורו החל לעבוד ב2005.

שמלות פיפלם פרחוניות או חלקות בצבעי בסיס נלבשו מעל למכנסי סיגר שחורים עם נעלי עקב מחודדות חוטם בצבע שחור או מטאלי. בדים שקופים הותקנו בחלקם העליון של שמלות נשף או של טופלסים דקיקים וחשפו את שדיהן של הדוגמניות באופן בוטה שאינו אופייני לעולם ההוט קוטור. בדי משי מודפסים באפקט דמוי בטיק וצבעים עזים יצרו מראה דמוי ערפל של דמדומים וחלק מהדגמים שעלו לקראת סוף התצוגה הזכירו ציורי גרפיטי ואת תרבות הרחוב.

חצאית וחולצה של כריסטיאן דיור, כשאת המותן חובקת חגורה מטאלית

חליפת מכנסיים עם ג'קט מבליט אגן ליצרת מותן צרה

ג'ון גליאנו OUT

בתצוגה זו, נמחקה בשניות המורשת שהותיר אחריו ג'ון גליאנו, קודמו של סימונס בתפקיד המעצב הראשי של דיור (מאז 1997 עד השנה שעברה) ונקבעו סטנדרטים חדשים: מינימליזם, איפוק, תחכום וענווה. לאקסטרווגנטיות הגרנדיוזית והתיאטרלית שאפיינה את עיצוביו של גליאנו עבור המותג, כמו גם את התצוגות שבהן הוצגו, לא נותר אף זכר. אלמלא היה נאמר מראש, ואם לשפוט על פי הבגדים, קל היה להתבלבל ולחשוב שמדובר בתצוגת רדי-טו-וור שנתפרה לעילא ולעילא.

קירות אולם התצוגות שחופו בצפיפות על ידי פרחים, כל חדר בגוון אחר של ורדים – שושנים, סחלבים או אפונה רייחנית – שימשו תזכורת ויזואלית יחידה לעובדה שמדובר בקולקציית קוטור, אופנה עילית-אקסטראורדינרית. הפרחים היו גם הקשר הבולט היחיד לסגנונו של מייסד המותג, שהיה חובב גנים מושבע ואף שאב את ההשראה לגזרות המפתח המכוננות שלו מעולם הבוטניקה. קיומם יצר את האווירה האליטיסטית והקל באופן משמעותי על האסוציאציה בין הדגמים שעיצב סימונס לכריסטיאן דיור האגדי. למרות תשואותיהם של המבקרים והביקורות החמות, מדובר בקולקציית קוטור שאינה קלה לעיקול, הן מהבחינה הסגנונית והן מהבחינה הקונספטואלית.

שמלה חלקה בצבע צהוב עז