קולה של אישה

את ש. שפרה (שפרה שיפמן) פגשתי לראשונה לא דרך יצירתה השירית המקורית, אלא בתרגומיה משירת המזרח הקדום. תרגומים אלו, משומרית ומאכדית, רוכזו באנתולוגיה בשם "בימים הרחוקים ההם" המחזיקה כ-670 עמוד.

למפעל תרגום זה הקדישה ש. שפרה שנים רבות מחייה, אך לא הפסיקה לטפח את מעייני יצירתה ופרסמה פרוזה ושירה שזיכו אותה בפרסים רבים, בהם פרס ראש הממשלה, פרס ברנר ופרס אקו"ם. כיום, ממרחק השנים, עבודתה התרגומית נראית מופלאה, קשה ומורכבת עוד יותר.

שיריה הראשונים פורסמו כבר בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, וקורות חייה כוללים תחנות רבות. בחלקו הראשון של ספר השירים החדש שלה, "מֶשי לחשתָ לי", היא כמו מרכזת מגוון דמויות נשיות שפגשה במהלך השנים, או שהיתה הן בעצמה, במחזורי שירה המהדהדים גם הם שירת מזרח קדומה ולשון מערב מודרנית.

ב"כל נשות המלך" ש. שפרה נושאת את קולן של נשותיו הרבות של דוד המלך הסוער, ומביאה בשמן תשוקות, קנאות ודאגות. קולן זה של הנשים התנ"כיות מזכיר את זה של האלות השומריות והאכדיות הקדומות, ודיבורן הקצוב ומלא הפאתוס מעלה בעיני רוחו של הקורא דמויות מלאות עוצמה והדר במקום שבו "אישה היא רק זירה, שדה קרב" וניתנת כפרס.

משם עוברת ש. שפרה כהרף עין לדמויות נשיות מודרניות להפליא שחלפו על פניה בזמן זה או אחר, במחרוזת "דוחות על נשים". כאן הנשים אינן נטועות בלבה של דרמה מיוחדת. לעתים פשוט "אישה אוכלת עוף מכובס" ואחרי חודשים רבים נמאס לה, ולעתים היא "מסתובבת במסיבה שלא הוזמנה אליה, לובשת את השמלה ההודית האוורירית שבה התיפייפה". רבות מהנשים בשירים אלו עלובות – אחת מחוסרת בית, אחת ממתינה לאהובה בקפה כמעט שעתיים, אחת קשישה מובלת בידי פיליפינית. לאחר מכן היא חוזרת, בין השאר, לעסוק במצב הקיומי של הפילגשות, ובעצם שבה לאותן נשות דוד שצריכות להכיל בתוכן נשים אחרות, אהבה ובדידות כאחד.

החלק השני של ספר השירים מורכב ממחזורי שירה קצרים יותר ומורכבים באמירתם, אך החלק המעניין ביותר נמצא בחמשת השירים האחרונים – "שירי התנצלות". בחלק קצרצר זה ש. שפרה מתכתבת, בין השאר, עם גברים שקנו להם עמדת סמכות כלשהי בעולם, בין אם ספרותית ("לפעמים בליל קיץ אני מתקנאת בכם משוררים, בני נביאים חוזי קץ") ובין אם אקדמית או דתית ("לא גידלתי לי פרופסור, לא עשיתי לי רב, לא טיפחתי לי חצר, לא עשיתי לי תלמיד"). שירי ה"התנצלות" נעטפים בטון אירוני שאינו מתנצל כלל, כמובן, ומעמידים את קולה המיוחד והעוצמתי גבוה מעל השאר, קרוב אל האלות הקדומות שבהן עסקה חלק נכבד מחייה.

 

"מֶשי לחשתָ לי", ש.שפרה, הוצאת זמורה ביתן, 84 ש"ח