צרבת מוסיקלית

נשים באקוסטי

Women of the World Acoustic
אוסף
"הליקון"

נכון שיום האישה הבינלאומי שנחוג בשמונה במארס עוד רחוק, אבל מדיסק שמקבץ נשים יוצרות אפשר ואף רצוי ליהנות כל השנה. בחברת "פוטומאיו", שמתמחה באוספים משובחים, קיבצו הפעם יצירות של נשים מוסיקאיות מובילות מרחבי העולם והתוצאה היא אלבום ובו 11 קטעים בסגנונות שונים וממקומות שונים ברחבי הגלובוס, שהמכנה המשותף שלהם הוא נשים ומוסיקה אקוסטית עכשווית.

את האלבום פותחת סנדרין קיברליין מצרפת, שמוכרת בעיקר כשחקנית ומביאה אותה כאן בבוסה נובה חושנית. הקטע הבא הוא שילוב של צ'כיה וצ'ילה: הזמרת מרתה טופפרובה נולדה אומנם בצ'כיה אך התחברה דווקא למוסיקה לטינית מתוך הזדהות עם תנועת מחאה מצ'ילה. שילוב מעניין נוסף הוא קטע ששמו Sunnyroad שמבצעת הזמרת אמיליאנה טוריני (חצי איסלנדית וחצי איטלקייה).

טוריני, שהשיר הזה לקוח מאלבומה השני שרובו ככולו אקוסטי, מזכירה בקולה האוורירי והמלטף את קרן אן בביצוע חושני ואינטימי שהוא אחד משיאי הדיסק. מכף ורדה מגיעה לורה זמרת שמציגה את המוסיקה המקומית בפורטוגלית בניב קריאולי והזמרת האלג'ירית מונה משלבת את השפה הערבית עם צלילים אנדלוסיים. זהו אלבום שמדגים שוב את מה שכולם כבר יודעים – שהעולם הוא כפר קטן מאוד ושנשים יודעות ליצור מוסיקה מעניינת ומרגשת, שלא נזקקת ליותר מאשר גיטרה או קצת יותר כדי להביע את עצמה.

צרבת מוסיקלית

Maalox: One Day
מאלוקס: יום אחד
ראשתפארת

למי שלא יודע, מאלוקס היא תרופה עם טעם מזעזע שמיועדת לטיפול בצרבת ושאר זוועות שמערכת העיכול מייצרת. לא ברור מה הביא את אייל תלמודי, הסקסופוניסט של הבלקן ביט בוקס, ואת שותפו לפרויקט המתופף חגי פרשטמן לקרוא להרכב שלהם דווקא על שם התרחיף-בטעם-סיד, אבל בטוח יש מי שאחרי האזנה קצרה ירוצו לחפש משהו נגד צרבת או לפחות אקמול פורטה.

האזכור של ההרכב הברגוביצ'י-ישראלי המצליח לא מקרי, ואת מאלוקס אפשר לכנות "האח הקטן והמופרע של בלקן ביט בוקס". תלמודי ופרשטמן מגדירים את המוסיקה שלהם כ"הורה-פאנק" אבל באותה מידה אפשר להשתמש בכל הגדרה שתעלה במוחכם הקודח (צועני-גרוזיני? פיוז'ן בלקני? יו ניים איט). נכון שיש פה אלמנטים של הורה אבל לצידם אפשר למצוא גם מוסיקה צוענית, ג'ז חופשי (מאוד), בוסה נובה ומה לא. הקו הכללי הוא רזה יותר וקומוניקטיבי פחות מזה של הבלקן ביט בוקס אך לא פחות מעניין ומאתגר (אם לא יותר). השילוב של סקסופון מתפרע וכלי הקשה נלקח למחוזות רחוקים שמאתגרים את הסבלנות של המאזינים, ומי שצולח את הקטע ששמו "וואלה גבר" ונשאר בחיים לספר על כך הוא גבר גבר ברמות (גם אם זו במקרה אישה). בשורה התחתונה: ניסוי אקלקטי בצלילים למיטיבי לכת.



קצפת קובנית

Jazzcuba: Irakere
אוסף
"התו השמיני"

אירקרה הוא שם שהפך לאגדה בעולם המוסיקה בכלל והג'ז הקובני בפרט. מי שייסד את ההרכב בשנת 1973 הוא הפסנתרן הנודע צ'וצ'ו ואלדז ואליו חברו ארתורו סנדובל (חצוצרה), קרלוס אמיליו מוראלס (גיטרה), הסקסופוניסט ונגן הקלרינט פקיטו ד'ריברה ועוד רבים וטובים. פרט פיקנטי שחושף מעט את האמת שמאחורי הג'ז הקובני אפשר למצוא בסיפור הבא: ד'ריברה, שערק למערב באחד מסיורי אירקרה בעולם אבל הותיר את משפחתו מאחור, כתב "When Cuban musicians tour abroad they don't leave behind family, they leave hostages".

אירקרה היה בעצם מעין מעבדה שאפשרה לנגנים ולמלחינים להתנסות בפיוז'נים ובמקצבים שונים ולפתח דיאלוג בין המוסיקה למוסיקאים, והקטעים המגוונים באוסף מסדרת "ג'זקובה" שלפניכם מאפשרים לעמוד על גדולתו של ההרכב. הביצוע של האדג'יו לקלרינט של מוצרט מרוחק אומנם מהמקור אבל סולו הסקסופון הווירטואוזי מפצה על כך בענק, ו-Summertime המרגש שהוקלט בהופעה חיה מצליח להעביר את הרוח החופשית של הג'ז בצורה מצוינת. המקצב ב-Juana 1600 מזכיר את החיבור בין קובה לאפריקה ו-Xiomara Mayoral הוא קלאסיקת ביגבאנד אלמותית. אוסף מצוין למי שמבקשים לטעום בקצה המזלג מאחד מהרכבי הג'ז הטובים ביותר שפעלו אי פעם.

 

מתוך: מגזין מסע עולמי

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה