"על חורבות מועדוני החשפנות נוכל לבנות עיר שוויונית ומתוקנת"

לפני שנים רבות היו עוטפים אדם קטן קומה בלבוש מגן ומתחרים על זריקתו למרחק הרב ביותר. זה היה ספורט מקובל, אך קבעו בחוק כי זה אסור, גם אם הדבר נעשה בהסכמתם. הפעולה עצמה היא פוגענית, משפילה ולא ניתן להכשירה. בפס"ד ירושלמי, השופטת אגמון גונן הקבילה בין האיסור בעולם על זריקת גמדים לעיסוק בחשפנות. 

הגדרה של זנות היא קיום פעילות מינית תמורת תשלום או תמורת הטבות הנאה. אני לא רואה הגדרה אחרת של מועדוני החשפנות, ובפרט לאפ דאנס, כמשהו אחר מזנות. המועדונים מהווים את חזית הבמה של תעשיית הזנות שמתקיימת לצידם וניזונה מהם. 

איסור הפעלת מועדוני חשפנות כמובן שנמצא במחלוקת, איגוד החשפניות טוענות שזה מוגן והן מציירות תמונה מושלמת של נשים שרק רוקדות, שעוסקות ב"אמנות הפיתוי", והן בטוחות והכל בסדר. ממש כמו בסרטים אמריקאים שעשו נורמליזציה לעיסוק הזה. חבל שהמציאות שונה מהסרטים – מה עם "חדרי האירוח" לצידן?, מה עם הבנות העוסקות בתחום שהן קורבנות של ניצול ופגיעות נפשית ופיזית? ומה עם הסחר בנשים שהתעשייה הזו מעודדת? על כל אלו אין פתרון. התעשייה הזו מנציחה יחס מבזה ומחפצן. 

כל עוד אנחנו מתירים שימוש חורג שכשמו כן הוא, חורג מהמותר, אנחנו בעצם מסכימים להחפצה וביזוי של נשים וחורגים מהתפקיד הציבורי הניתן לנו

כפי שהתקיימו הפגנות כנגד סגירת מועדוני חשפנות, אני יכולה לדמיין שהיו הפגנות של נמוכי הקומה העוסקים בתחום שטענו שזה חופש העיסוק שלהם ואין להם דרך להתפרנס אחרת. היום הספורט הזה כבר נעלם, וכמו כל שינוי תרבותי שלוקח זמן להטמיע אותו, אני יכולה לקוות שגם תעשיית החשפנות תיעלם עם הזמן או לפחות תקטן. 

לכאורה אפשר היה להתעלם

באפריל 2019 שינה שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, את ההנחיות וטען שלאפ דאנס הוא בעצם זנות. ההחלטה הזו לא הגיעה מחלל ריק ולפי גחמותיו, אלא נשים שיצאו מעבודה במועדונים הללו הציפו שאקט של לאפ דאנס הוא ניצול מיני ופיזי של האישה. היא נאלצת להתחכך בגבר, הוא נוגע בה באיזה אופן שהוא רוצה וכל זה תמורת תשלום. בדצמבר 2018 אושר בכנסת ונכנס לתוקף ביולי 2020 חוק "איסור צריכת זנות", המטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל ניסיון לצרוך זנות. 

מפשיטות שהתקיימו במועדוני חשפנות לאורך השנים התגלה כי חלק מהנשים שהועסקו כחשפניות היו תיירות שיובאו לארץ על מנת לעסוק בזנות ויש חשד גדול כי מדובר בקורבנות סחר. ב-2019 זוהו 35 נשים כקורבנות סחר כאשר חלק משמעותי מהן בת"א.

אפשר היה להתעלם מהמועדונים האלה. הם פועלים בחצר האחורית של החברה, רובינו לא מכירים.ות נשים שעובדות שם אז לכאורה ניתן לא להתייחס עליהם ולהסכים לפעילותם בשתיקה, כפי שהיה נהוג עד עכשיו. הגיע הזמן להפסיק לשתוק ויש להעלים גם חצרות אחוריות בנושאים רבים. המדינה שלנו כה קטנה וכל חצר אחורית בקלות יכולה להפוך לקדמית. פה ניתנת לנו כעירייה הזכות, במסגרת תכנון ורישוי העסקים העירוני להחליט האם קיימת הצדקה תכנונית להתיר שימוש שכזה. האם זה תואם את האינטרסים והערכים הציבוריים אותם אנו מייצגים ושואפים לקדם.

ומה יהיה עם החשפניות?

כל עוד אנחנו מתירים שימוש חורג שכשמו כן הוא, חורג מהמותר, אנחנו בעצם אומרים אמירה – אנחנו מסכימים להחפצה וביזוי של נשים וחורגים מהתפקיד הציבורי הניתן לנו. 

כנבחרי ציבור ניתנה לנו הזכות לקבוע דרך התכנון העירוני, לעצב את מערך החיים הראוי בעיר, להתוות עמדות מוסריות, ערכיות וחינוכיות באופן שתואם את ערכי העיר וכבוד האדם. התכנון הוא אמצעי להגדרת האופי, המהות וגם הביטחון האישי של המרחב העירוני למען כל תושבינו. חובת הרשות המקומית גם בתכנון העירוני לקדם אינטרסים ציבוריים רחבים ולאזן ביניהם.

הדרך להוציא את החשפנות מהעיר היא באמצעות סירוב לבקשות להיתר לשימוש חורג למועדוני חשפנות ברחבי העיר. שמעתי ואני מכירה את טיעוני החשפניות שמתנגדות למהלך. שהן אינן חשות מושפלות ואולי אף להיפך, ומדברות על זכותן לבחור את עיסוקן ואת הדרך שלהן להתפרנס. אנו גם מבינים שברגע שנסגרה להן האפשרות לעסוק במקצוע באופן חוקי מצבן ינוצל והן יחפשו פתרונות שיזיקו להן אף יותר. הטיעון הזה הוא נכון וחשוב ולכן הרשות מגבשת תוכנית שיקום ותעסוקה לאותן נשים שיאבדו את מקום עבודתן ויונגש להן הסיוע המיטבי שאנו יכולים להעניק. 

אנחנו צריכים להסתכל על המהלך הזה לטווח הרחוק גם כאמירה וגם כהתנהלות דה פקטו. המועדונים לאורך הזמן יפסיקו לקום כי זה לא ישתלם להם מהרבה בחינות, וכמות הנשים העוסקות בתחום תקטן. 

שינוי המדיניות העירונית ביחס  למועדוני החשפנות והוצאתם מחוץ לעיר תל אביב יפו הוא מהלך היסטורי ונדבך נוסף מתוך שינוי כולל של מדיניות שוויונית מגדרית אותה אנו מקדמים בעיר. הדיון על מועדוני החשפנות הוא מהותי, הוא חלק משינוי רחב של שיח ושל האופן בו צריך לתפוס נשים. 

ת"א תמיד היתה עיר מתקדמת ומובילה בהרבה תחומים. תמיד שאפנו להיות עיר חדשנית, עיר ערכית, עיר נרצה לגדל בה את ילדינו וילדותינו. מועדוני החשפנות הם סמל של עידן חשוך, של עולם מנצל ולא שוויוני. אם נשכיל להפוך את המוסד המפוקפק הזה לנחלת העבר נוכל לבנות עיר שוויונית ומתוקנת להצמיח שינוי אמיתי על חורבות המועדונים הללו.

בימים אלו נכתבת תוכנית אסטרטגית עירונית לשוויון מגדרי בעיר תל אביב יפו על ידי הרשות לחוסן העירונית. התוכנית תיתן מענה לכלל ההיבטים הרלוונטיים ותוביל את כולנו אל עבר מהפכת השוויון המגדרי. אחרי מהפכת הלהט"ב, השוויון המגדרי הוא המהפכה הבאה של העיר תל אביב יפו.