צהוב עולה

הפרויקט: מלון־אכסניה

אדריכלות ועיצוב פנים: Dreimeta – dreimeta.com

מיקום: שכונת סנט פאולי, המבורג, גרמניה

הלקוח: איש העסקים הגרמני Kai Hollmann

מספר חדרים: 89 (51 חדרים עם שתי מיטות, 10 חדרים עם שלוש מיטות, 14 חדרים עם 4 מיטות, 4 חדרים עם 6 מיטות וסוויטה מרווחת אחת)

מקסימום אורחים: 270

שירותים מיוחדים: השכרת אופניים ואפשרות להתארח עם חיות מחמד

שנת פתיחה: 2012

שכונת סנט פאולי נחשבת לאזור הבילויים העיקרי של העיר המבורג, העיר השנייה בגודלה בגרמניה. פועלים בה הרבה מועדוני לילה, קברטים, ברים, וגם מועדוני מין וחשפנות אשר הוציאו לה שם של מקום מעט פחות סימפטי מאזורים אחרים בעיר. בשנים האחרונות חלה תפנית חיובית באופי האזור ונפתחו בו גם מגוון תיאטראות ומרכזי תרבות של הסצנה האלטרנטיבית והצעירה, המושכים אליהם קהל עדכני ואיכותי.

עקב כך נוצר ביקוש רב למקומות לינה בעלי אופי נינוח בטווח מחירים סביר בעיר. בעידן שבו האינטרנט הוא ספק המידע העיקרי, עיצוב שמושך את העין הוא תנאי הכרחי להצלחה של מקום והוא אף עשוי להרגיע מעט את מי שחוששים להיכנס למלונות שזכו לדירוג של כוכב אחד בלבד.

Superbude הוא קונספט ייחודי, היוצר שילוב בין מלון לאכסניה ובו חדרים בסטנדרט עיצובי גבוה לצד חללים ציבוריים נינוחים המקלים את החלפת המידע ואת התקשורת בין זרים. את הקונספט הזה פיתח לפני כמה שנים איש העסקים הגרמני Kai Hollmann, אשר בבעלותו מגוון מסעדות ובתי מלון. מלון־אכסניה המבוסס על רעיון דומה שפתח בחלקה האחר של העיר זכה להצלחה גדולה, ולאור זאת בחר לפתוח מקום נוסף הממשיך את אותו קו רעיוני־עיצובי, והפעם להעניק לו פרשנות מעודכנת ואולי אף נועזת יותר.

המלון־אכסניה ממוקם במבנה ישן בן חמש קומות אשר היה בעברו בית הדואר המרכזי והוכרז כמבנה לשימור. לפיכך, אחד התנאים שהציבו רשויות העיר היה לשחזר את מדרגות המבנה ולשמר את חזיתות הבניין העשויות לבנים אדמדמות. בהיבטים אחרים ניתן למתכננים חופש פעולה.

"המטרה שלנו הייתה לתת למקום אופי אותנטי בהתייחסות לנמל של המבורג ובאמצעות מתן פרשנות שונה לפריטים יומיומיים", מספרים המעצבים. כך למשל, אפשר להתרווח בטרקלין על כורסאות שהיו במקור מריצות, ובחדרי השינה אפשר לשבת על ארגזי פלסטיק שהפכו לשרפרפים.

אחד התנאים שסייעו למתכננים ליצור את הקונוטציות לנמל הוא צורת הבניין ומיקומו על בלוק שלם באורך 50 מטרים, הממוקם בצומת המפגיש בין שני רחובות. למבנה שלוש חזיתות – האחת ארוכה יחסית ואילו השתיים האחרות קצרות. בשל כך הוחלט ליצור חלל מרכזי אחד המחולק למעין תחנות עגינה לאורך החזית הארוכה.

הכניסה לאכסניה היא מאחת החזיתות הצרות, וממנה מגיעים האורחים לחלל המרכזי שלאורכו (50 מטרים) מרוכזות הפונקציות הציבוריות – דלפק הקבלה והלובי, המובילים אל טרקלין המופרד במחיצה העשויה מצינורות ברזל שתלויים עליה עיתונים ומגזינים; חדר האוכל והמטבח; ובהמשך חדרי השירותים וחדרי הצוות.

המתכננים בחרו לצפות את הקיר המקורי בקורות עץ צהובות שצרובים עליהן איורים של חבלים ברוח האווירה הימית. קיר זה משלב ומאכלס מגוון גדול של פונקציות, בהן כספות ולוקרים בגדלים שונים באזור הטרקלין, מגרעת שתלויות בה גלויות ובהן מידע על אירועים בעיר, ושתי נישות שבהן ספסלי ישיבה שחופו בזוגות מכנסי ג'ינס ישנים שחוברו זה לזה ותורמים לאווירה הצעירה של המקום.

מאחר שהצבע הצהוב, שהוא גם הצבע הרשמי של הדואר הגרמני ומקושר עם ניידות ותנועה, תופס מקום מרכזי בעיצוב, שילבו המתכננים אלמנטים רגועים וחמימים בחלל, כמו למשל קיר לבנים הפונה לחזית שנצבע בגוון לבן־שמנת עדין ורהיטים מרווחים ומחבקים בסגנון וינטג' בצבעי חום ושחור.

הפאנלים שמחפים את הבר, המדפים והמטבח זכו להיצבע בגוון אדמדם המשתלב עם צינורות הנחושת, המזכירים עיצוב של בתי קפה וברים ישנים. כל אלה מאזנים את האלמנטים המייצגים דינמיות.

העיצוב המוקפד בחלל המרכזי ממשיך גם בחדרים: מיטות מדגם Stackable Beds של המעצב הגרמני Rolf Heide מאופיינות במבנה המזכיר ארגז, כך שניתן לערום אותן זו על גבי זו באופן המקל את אחסונן או ליצור שכבות בצבעים שונים כאלמנט דקורטיבי בחדרי ילדים (כפי שניתן לראות בפרסומים למיטות הללו). ניתן ליצור בהן גם משחקי גובה לפי הצורך. במקרה זה המיטות נצבעו בצהוב חזק, וכגב מיטה, בהתאם לרוח הימית, נמתחה רשת על עמודים העשויים מצינורות אינסטלציה ועליה תלויות מנורות קריאה ורשתות קטנות לאכסון חפצים.

עוד אחד מהאלמנטים המעניינים הוא הטפטים העשויים מהדפסים של ארבעה עיתונים מקומיים (Hamburger Morgenpost, Hamburger Abendblatt, The Welt ו־The Zeit). את הטפטים אפשר לראות בחדרים ואף בחלק מהחללים הציבוריים, כך שהמבקרים יכולים להתחבר לעיר ולנעשה בה.

השקה נוספת עם סצנת התרבות של המבורג נעשית באמצעות ציטוטים של מוזיקאים ולהקות המתנוססים במקום. עבור כל אחד מהחדרים נבחר מוזיקאי גרמני אחר, בהם הראפרים Nico Suave ו־ Bo Flower, ושורות נבחרות מדבריו מודפסות על אחד הקירות בכל חדר.

ההחלטה להשתמש באלמנטים החוזרים על עצמם, כמו מוטיב החבל המופיע על הקירות, על השטיח במסדרונות שבין החדרים ובחדרי האמבטיה, ושימוש בצבעי יסוד כמו אדום לווילונות, כחול לשטיח בחדרים וכאמור הצהוב, כמו גם בכמות מועטה של אביזרים – יוצרים תחושה מוקפדת של מקום המתוכן היטב.

מאחר שרוב השוהים במקום באים שוהים בו תקופה קצרה, הרי שמיעוט האביזרים מקל על ההתארגנות ועל ההתמצאות בו; האפשרות להכניס חיות מחמד, לשכור אופניים ואף להכניס אותם לחדרים (כפי שמופיע בסוויטה) מרמזים על כך שהמקום מאפשר חופש פעולה לאורחיו, המקל את ההתאקלמות ומקצר אותה.

נראה כי המתכננים הצליחו לשלב בהצלחה בין עיצוב מדויק לאווירה צעירה וספונטנית באמצעות היצמדות לסט של החלטות עקרוניות שקיבלו. האווירה המהנה שהמקום משרה על הבאים בשעריו מעוררת רצון עז להיות חלק מסצנת התרבות והאמנות של העיר ולמצות את מגוון אפשרויות הבילוי בה.