פרדוקס הגלובליזציה

הספר "להציל דגים מטביעה" נפתח באניגמה: היעלמותה הלא מוסברת של קבוצת תיירים אמריקניים, אשר יצאה לטיול מאורגן בסין ובמיאנמר (בורמה). בהמשך נגלל לו סיפורם של התיירים – סיפור מסע מותח והומוריסטי ששזורות בו פיסות מידע ריאליסטיות כואבות. בבסיס הסיפור עומד המתח שבין קדמה למסורת, כשקבוצת התיירים נאלצת לחיות בתוך שבט פרימיטיבי בעמקי היער והופכת בעצמה לסוג של שבט עם דינמיקה מעניינת.  

הסיפור מציג ביקורת נוקבת אודות אותה קדמה, חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, ומנסה "לחנך" את הקורא, בעדינות ולא בכפייה, לחשוב קצת אחרת. הצגת הדברים באופן קליל וסאטירי לא מאפשרת לקורא להתנגד והוא מתמכר לעלילה ולדמויות.  

אחד האלמנטים שמשכו אותי לבחור דווקא בספר הזה לסוף השבוע הסגרירי שפקד אותנו הוא שמו. אמנם בתחילת הספר מופיע משל שמלמד אותנו מה פשרו של השם, אך רק אחרי שמסיימים לקרוא אותו אפשר להבין מדוע הוא נבחר. על פי המשל, הצלת דגים מטביעה היא כמו להציל מישהו ממצב שאתה חושב שלטובתו כדאי לו להינצל ממנו – אבל בעצם אתה מעביר אותו לסוג אחר של מציאות, בה הוא אינו יכול כלל להתקיים.

ההקשר לסיפור הוא המערביות הנכפית על כל יצור בכדור הארץ שנשמה באפו (ובמילים אחרות: גלובליזציה), אשר יכולה להביא להכחדה של קבוצות אוכלוסייה שלמות. בסיפור מאיימת מגמה זו על קיומם של אנשי שבט החיים ביערות מיאנמר, ומעניין לראות איך הם שבויים במעין פרדוקס ומנסים להתגבר על המצב, לפעמים בעזרת כלים מערביים.

הסופרת אמי טאן פרסמה כבר כמה וכמה ספרים מענגים: "חוג שמחת המזל", "אשת אל המטבח", "בתו של מרפא העצמות" ועוד. מעניין לראות איך היא מצליחה ליצור בכל פעם מחדש משהו כל כך שונה אך מעניין ומהנה באותה המידה.

"להציל דגים מטביעה", אמי טאן. הוצאת כנרת זמורה ביתן