פסטיבל העוד הבינלאומי חוזר לירושלים

ירושלים עיר הנצח, עיר של ניגודים וחיבורים בלתי אפשריים, עיר שמתקיימים בה בערבוביה קודש וחול ובתוכה חיים בשיתוף בני כל הדתות והעדות. נדמה כי אין מקום מתאים מירושלים לארח בו את פסטיבל העוד ב-17־26 בנובמבר, כלי נגינה חוצה יבשות שגלגוליו רבים והוא מגלם בתוכו שיתוף וסובלנות. פסטיבל העוד הבינלאומי שמתקיים בירושלים זו השנה ה־17 ברציפות מציע במהדורתו הנוכחית תוכנית חגיגית של קולות וצבעים – עשרה ימים של חגיגה מוזיקלית ומופעי בכורה עם מוזיקאים ענקיים, מאסטרים בתחומם, מהארץ ומהעולם.

מקום של כבוד ניתן השנה לשתי מבצעות ענקיות שהותירו חותמן בעולם המוזיקה: הגברת הראשונה של הזמר הערבי, הדיווה המצרית, אום כולת'ום שאת שיריה תבצע הזמרת ויולט סלאמה, ומופע של הזמרת נטע אלקיים, המוקדש כולו לזוהרה אלפסיה, כוכב בוהק בשמי הזמר של מרוקו בשנות ה־30 של המאה הקודמת ואגדה רבת השפעה בקרב יהדות מרוקו עד היום.

לצד קולות מן העבר יפתח הפסטיבל חלון גם אל ההווה המתחדש והמחדש עם מופעי השקה של שני אלבומים: "פרח החיטה", עיבודים של מורין נהדר לקלאסיקות של המוזיקה הפרסית העממית, ומופע ביכורים לאלבום "אדמה" של הזמרת והיוצרת קמילה, שיוצאת למסע שורשים מוזיקלי באזרבייג'אן. השתיים, ואיתן גם היוצרת והמבצעת נטע אלקיים , חוזרות אל השירים, המקצבים, המסורות המוזיקליות והשפות שהיו חלק מפסקול ילדותן כצאצאיות למשפחות עולים ונוטעות אותם מחדש במזרח התיכון ובנוף הישראלי הרב תרבותי.

נועה וקס | צילום: יח"צ

פסיפס אקלקטי של תרבויות

מופע הפתיחה של הפסטיבל מבוסס גם הוא על שורשים ומסורת שעוברת מדור לדור ומציג פרויקט חד פעמי שמוקדש לספר תהילים. המילים הנצחיות של מזמורי תהילים, שהיוו השראה למיטב המלחינים לאורך ההיסטוריה – ממונטוורדי, דרך ויואלדי ומוצרט ועד בוני אם – חוזרים הביתה אל נקודת המוצא תחת ידיהם של ארבעה מוזיקאים מהשורה הראשונה של היוצרים בישראל. דניאל זמיר, שלומי שבן, שלמה גרוניך ושם טוב לוי צללו אל בין השורות וארגו את המילים למסע בזמן אל שורשי ההיסטוריה.

פסטיבל העוד מייצר מדי שנה וכך גם הפעם הזדמנויות מצוינות של חשיפה לאמנים בינלאומיים אשר מביאים עמם פנורמה רחבה של תרבויות. השנה יארח הפסטיבל מוזיקאים ומבצעים ענקיים מיוון, הודו, תורכיה ואזרבייג'ן. אורח הכבוד של הפסטיבל, שמגיע לראשונה לישראל למופע חד פעמי, הוא סטארבוס קסרחקוס, מגדולי המלחינים של יוון בעת החדשה ומי שהסעיר את העולם עם המוזיקה הנפלאה שכתב לסרט "רמבטיקו", שעלה לאקרנים לפני כ־30 שנה ופתח לקולה של יוון את השער לעולם. לאמריקנים יש את הבלוז, לספרדים את הפלמנקו ולארגנטינאים את הטנגו, הרמבטיקו מחבק את הקולות והצלילים שבקעו מבתי הקפה בסמטאות האחוריות של שכונות המהגרים ביוון. מוזיקת געגוע, שירת כאב עממית שנתנה לבוזוקי ולבגלאמה מקום של כבוד.

מורין נהדר | צילום: אילן בשור

בכורה ישראלית נוספת והישג לא מבוטל שרושם לעצמו הפסטיבל הוא ביקורו של אוסטד שוג'את חוסיין חאן – נגן הסיטאר ההודי שנחשב לאגדה חיה. שוג'את חוסיין מותח את גבולות הכלי בטכניקת נגינה וירטואוזית ומהפנטת שמדמה את צליליו לקול האנושי. בין יצירות הודיות קלאסיות לבין שירת הקוואלי של הזרם הסופי ההודי הוא נוסע בזמן אל עולמות נשכחים ויוצר מארג מוזיקלי עשיר וכובש.

יותר מהכל נדמה שהמאפיין את תוכניתו העשירה של הפסטיבל השנה הוא הפסיפס האקלקטי שלו, הבא לידי ביטוי בעיקר בשיתופי הפעולה שמטשטשים את הגבולות הגיאוגרפיים ויוצרים כור היתוך מבעבע. כך מתערבבת לה, למשל, מוזיקה ערבית ואלקטרונית, עוד וסינתיסייזר, יצירות תורכיות מוכרות עם פאנק, מוזיקת נשמה ומקצבים ברזילאים, במופע של די.ג'יי סמאדג', צרפתי ממוצא טוניסאי, שמארח את אמנית כלי ההקשה הישראלית, נועה וקס. שיתוף פעולה נוסף מחודש, חוצה יבשות וזמנים, הוא בין עומר פארוק טקבילק, חביב הפסטיבל שחוזר לירושלים ויארח את יסמין לוי, זמרת ישראלית עם קריירה בינלאומית שהחזירה את עטרת שירת הלדינו ליושנה.

פסטיבל העוד הבינלאומי, 17־26 בנובמבר, בבית הקונפדרציה, בית מזי"א, בית שמואל, הצוללת הצהובה ותיאטרון ירושלים

סטארבוס קסרחקוס | צילום: ליאניס גליקאס

סמאדג' | צילום: Aurore Vinot