פסטה בעלי מרווה

בספרו "פונטלה" מתאר מאיר שלו פסטה מיוחדת, ונותן פירוט מדויק של מרכיביה: אטריות עבות, מיץ עגבניות ועלי מרווה. לפניכם מתכון בהשראת הספר

88 שיתופים | 132 צפיות

כשר, קל, חלבי

החומרים ל-4 מנות:

  • 400-500 גר' פסטה פטוצ'יני או טליאטלה
  • 1/2 כוס שמן זית משובח
  • 20 עלי מרווה טרייה
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 עגבניות גדולות ובשלות
  • מלח, פלפל שחור
  • 100 גר' גבינת פרמזן, מגוררת

אופן ההכנה:

1. מכינים את הפסטה על פי הוראות היצרן.

2. מחממים במחבת את השמן ומטגנים את עלי המרווה עם שיני השום כ-2–3 דקות, עד שעלי המרווה משחימים ונראים קלויים.

3. מעבירים את הפסטה לקערה גדולה, חוצים כל עגבנייה, סוחטים מעל הפסטה ומערבבים.

4. יוצקים את השמן עם המרווה על הפסטה, מתבלים במלח ובפלפל, מערבבים היטב ומגישים עם גבינת הפרמזן המגוררת.

מתוך הספר

"וגם את הפסטה של אליעזר הכינה, אטריותיה עבות וארוכות, וסחטה עליה עגבניות, כמו שסוחטים חצאים של לימון. אני זוכר: חצי העגבנייה נלחצת בין אצבעותיה, מגירה עסיס וזרעים […] לרוטב הוסיפה עלים של מרווה, שטיגנה במחבת קטנה, עד שהשחימו והתייבשו והתקשו כפיסות קלף […] יש שאני מכין לי מנה כמנתה: עלי המרווה החרוכים מתנפצים כמו אז בין השיניים, מוסיפים טעם מריר ומושך של עשן ולהבה ומשהו מטעמה שלה".
מתוך הספר "פונטנלה" מאת מאיר שלו, הוצאת עם עובד, עמוד 487

מצרכים:

ל-4 מנות:

  • 400-500 גר' פסטה פטוצ'יני או טליאטלה
  • 1/2 כוס שמן זית משובח
  • 20 עלי מרווה טרייה
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 עגבניות גדולות ובשלות
  • מלח, פלפל שחור
  • 100 גר' גבינת פרמזן, מגוררת

אופן ההכנה:

1. מכינים את הפסטה על פי הוראות היצרן.

2. מחממים במחבת את השמן ומטגנים את עלי המרווה עם שיני השום כ-2–3 דקות, עד שעלי המרווה משחימים ונראים קלויים.

3. מעבירים את הפסטה לקערה גדולה, חוצים כל עגבנייה, סוחטים מעל הפסטה ומערבבים.

4. יוצקים את השמן עם המרווה על הפסטה, מתבלים במלח ובפלפל, מערבבים היטב ומגישים עם גבינת הפרמזן המגוררת.

מתוך הספר

"וגם את הפסטה של אליעזר הכינה, אטריותיה עבות וארוכות, וסחטה עליה עגבניות, כמו שסוחטים חצאים של לימון. אני זוכר: חצי העגבנייה נלחצת בין אצבעותיה, מגירה עסיס וזרעים […] לרוטב הוסיפה עלים של מרווה, שטיגנה במחבת קטנה, עד שהשחימו והתייבשו והתקשו כפיסות קלף […] יש שאני מכין לי מנה כמנתה: עלי המרווה החרוכים מתנפצים כמו אז בין השיניים, מוסיפים טעם מריר ומושך של עשן ולהבה ומשהו מטעמה שלה".
מתוך הספר "פונטנלה" מאת מאיר שלו, הוצאת עם עובד, עמוד 487