פיסול מהחיים

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

שם: הראל עדן
אזור מגורים: גבעתיים
לימודים: חוגים וסדנאות לפיסול
עיסוק: פסל ואיש הייטק
מוטו: "פה הכל מותר"

הפסל הראל עדן (35) משלב את עולם החומר והרוח בצורה מעשית ביותר. הפיסול הוא אמנם אהבת חייו והוא מקדיש לו שעות רבות ואף מלמד בסטודיו שלו, "מועדון פיסול" בתל אביב, אולם בשאר היום הוא איש הייטק, בעל תואר ראשון במנהל עסקים ולומד עתה לתואר בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

"אני יכול לעבוד בין ארבע לעשרים שעות", הוא מעיד על עצמו. מטבע הדברים, הוא מפסל בעיקר בערבים ובסופי שבוע, אז הוא יכול לעבוד בשקט ובריכוז ללא הפרעה.

"כבר בגיל הילדות נמשכתי לפיסול", מספר עדן, "אולי בגלל האווירה האמנותית שהייתה בבית בזכות הוריי שהיו אמנים חובבים. התחלתי ללכת לחוגים ופיסלתי בעיקר דמויות". בהמשך למד ארבע שנים אצל הפסל זיו בן דב והתמקד בפיסול בחומר (חימר).

"אני טוען שאפשר למצוא הקבלה בין השלבים השונים של החומר, מנקודת ההתחלה ועד לסיומו של הפסל, לבין תקופות החיים של האדם", אומר עדן. "בראשיתו החומר הוא רך ונאיבי וסופג לתוכו את כל ההשפעות מסביבו. בשלב הזה הסביבה מעצבת אותו. כאשר הוא מתייבש, הוא עובר איזו טראומה בתנור – שלב המקביל להתבגרות – וממנה הוא יוצא כביכול בוגר קשוח וחסין מחד גיסא, אולם שביר מאוד מאידך גיסא".



ערבוב ושעטנז

את ההשראה לעבודותיו מקבל הראל עדן מאנשים. "מצבי רוח ורגעים בחיים הם מקור ההשראה העיקרי שלי", הוא אומר. "היצירה שלי היא עוד אמצעי ביטוי המעביר את המסר של היוצר בצורה חווייתית. אפילו 'שבת לא טובה' או מצב רוח טוב יכולים להיות מקור השראה לפסל. אני מראה ביצירה שלי את כל מגוון מצבי הרוח וזה מה שהופך אותה לסוריאליסטית מצד אחד אך גם לרציונאלית מצד שני".

על שלבי היצירה מספר עדן כי הוא בדרך כלל ניגש לעבודה כאשר הפסל הגמור כבר נמצא בדמיונו. "יש לי יצירה מושלמת בראש ואני רק צריך להוציא אותה אל הפועל. בפסלים שלי אפשר לראות הרבה שעטנז וערבוב של מין עם שאינו מינו", הוא מסביר. "זה יכול להיות שילוב של גבריות ונשיות או של דמויות מיסטיות ודמיוניות ודמויות ריאליסטיות". את הפסלים הוא מכנה בשמות תחושות שחש בזמן העבודה. היצירה "אני לא שם", לדוגמא, היא קופסה שנעוצים בה מסמרים הנמצאת במקום שבו היה אמור להיות גוף אנושי, ומתארת את תחושותיו כאשר אנשים מנסים לפגוע בו או לחדור אל תוך המרחב הפרטי שלו.

"משפט המפתח שלי ביצירה הפרטית וגם כאשר אני מלמד בסטודיו שלי היא 'פה הכל מותר'", אומר עדן. "אני מזמין את עצמי ואת התלמידים שלי להשתחרר מכל הכללים, החוקים והכבלים ולהביא לאמנות שלהם את מה שהם רוצים, ואכן מדהים לראות איך אנשים מעיזים ומשתחררים לאט לאט".



לא נקשר ליצירות

עדן מוכר את יצירותיו בסטודיו שלו ובתערוכות הרבות שבהן הוא משתתף. "למדתי לא להיקשר לעבודות ולהתייחס אליהן כאל ה'אני המורחב' שלי", הוא אומר בביטוי השאול מעולם הפסיכולוגיה שהוא לומד כעת. "לכן אינני מתקשה להיפרד מיצירותיי לאחר שסיימתי אותן. סיבה אחרת היא המחשבה שברגע שהפסל עוזב אותך הוא מפתח חיים משלו אשר לך אין בהם יותר חלק". עדן מעיד שאינו אוהב לפסל לפי הזמנה. "במובן הזה אני יודע שאינני חלק מהבון-טון", הוא אומר. "אני יוצר כי אני רוצה להוציא את מה שיש לי בפנים ומראש אינני מייעד עבודות למכירה. אם זה קורה, מה טוב".

למתבונן בעבודותיו של עדן הראל קשה להתחמק מהדמיון לעולמו הסוריאליסטי של סלבדור דאלי, והוא אינו מכחיש שהוא מושפע ממנו כמו גם מפיקאסו, ממאגריט ובעצם כמעט מכל העולם הסובב אותו. "אני מפסל תחושות ואני כל הזמן מושפע. אחד הדברים שגיליתי הוא שאני לומד מעבודותיי הקודמות והמוקדמות. אני יכול לזהות את הנאיביות, את החוסר בגימורים מושלמים של ההתחלה ואני לומד מהם".

עדן אומר כי אינו ממליץ בהכרח לאנשים צעירים המתלבטים לגבי דרכם האמנותית לפנות ללימודי אמנות פורמליים במוסד אקדמי. "יש משהו במשמעת העצמית וברצון שנמצא מעל הלימודים", הוא אומר. "אני מציע לעבוד וליצור כצעד ראשון, גם אם התהליך לוקח זמן, במטרה לגבש חשיבה ולמידה של הנושא. לדעתי, הלימודים הפורמליים עלולים להגביל בחוקים שונים. אם בכל זאת מחליטים לפנות ללימודים חשוב לדעת להשתחרר מהמגבלות".

מילה על העתיד? "אני מאחל לעצמי לא להפסיק", הוא אומר.

 

הראל עדן 050-6867364
סטודיו "מועדון פיסול"
המחוגה 13, תל-אביב

 

מתוך: מגזין נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה