עשר המכות של רתם איזק

1. חוסר אהבה עצמית. אנחנו אוהבות את הגוף שלנו, אבל לא מספיק. בעידן שבו נשים יוצאות מהבית לעבוד וכבר לא מחויבות לחכות בסינר משובץ עם פאי תפוחים חם לבעל שחוזר מהמשרד עם תיאבון מוגבר, הגוף הוא הכלא המודרני. אנחנו צובעות, מורטות, מורחות, מותחות, מרעיבות ומנתחות כדי להיות יפות יותר, רזות יותר, צעירות יותר, בזמן שגברים מצמיחים כרס ושיבה ונחשבים, עדיין, לסקסיים. לפחות בעיני עצמם. חשבו, למשל, על הכינוי לשנים שאחרי הפסקת המחזור החודשי: גיל הבלות. אין סרום או דיאטה שיעלימו את העלבון.

2. השעון הביולוגי. אתן שומעות את זה? את הטיק־טוק? לא, זה לא התנין שבלע את שעונו של קפטן הוק, אלה הקפטנים דה־לה־שמאטע שחושבים שהם בלעו את סדר העדיפויות שלך. את חייבת להתחתן, חייבת לעשות ילד, חייבת לעשות ילד שני כי מה יהיה על הילד הראשון, חייבת להיניק, חייבת לעשות ילד שלישי כי יש לך שני בנים ואין על בת. הלו, אנחנו לא קוטג׳, אין לנו תאריך תפוגה והגיע הזמן שתוציאו את התותה שלנו מהפה שלכם. כלומר, שימו אותה בפה, אבל אל תדברו.

3. מוסד הרבנות. אתן עדיין מסכימות להתחתן שם? לקשור את חייכן במוסד שממצב את הגבר בראש המשפחה ורואה באישה מי שנקנית על ידי הבעל במעמד הנישואים ותלויה בחסדיו במעמד הגירושים? שמאלץ זוגות להתגרש בטקס עתיק ומשפיל, שמותיר אלפי נשים מסורבות גט בשנה? שמתכחש לקהילת הלהט״בים? למה לשלב גוף כל כך לא שוויוני בחגיגות האהבה שלנו?

4. המושג ״נשים אמיתיות״. בשנים האחרונות נדמה שחברות הפרסום עלו על טריק קל לקנות את לבנו ולפתוח את ארנקנו: העצמה באמצעות הכתרתנו כ״אמיתיות״. בואו נגיד לכן שנשים שמנות הן נשים אמיתיות (ונבטל את קיומן של נשים רזות); בואו נצהיר שאישה אמיתית משתמשת במוס ולא בסבון (וכך נמכור לכן מוס בריח תות, סיפור אמיתי מהמקלחת), בואו נרמוז שאישה אמיתית מרימה משקולות (כי בדיוק יש מבצע שווה במכון הקרוספיט). הנה המבחן האמיתי: הכניסו יד לתחתונים. מצאתן ואגינה? מזל טוב! אתן נשים אמיתיות!

5. טוקבקיסטים. אנשים שיודעים שעל דקירה נכנסים לכלא, אז הם דוקרים רק במילים. בשנה האחרונה נראה שהיטשטש הגבול בין חופש הביטוי לחופש השיסוי, וכשמתעמקים בכתובות הנאצה עלולים לאבד את הרצון להביע דעה או לחיות. אם טוקבקיסטים היו שוטפים את האצבעות עם אקונומיקה ואז שותים אותה, היה פה יותר נעים.

6. חוטיני. מגיל 16 אני מאמללת את החריץ המתוק שלי בגזרה המוזרה והלא בריאה כלל כדי להעניק לאחורי גופי מראה נטול תפרים. ביום שאעדיף מראה קצת יותר גבשושי בטייץ, אהיה הרבה יותר נינוחה. עד אז, 'סתכלו רגע הצדה, אני צריכה לסדר משהו.

7. הוואטסאפ. שני סימני הווי הקטנים, ההופכים בן רגע לכחולים ומראים שאתן קוראות וזמינות, הם הדבר הכי גרוע שקרה לפרטיות שלנו. התחושה שצריך להצדיק את חוסר התגובה לאחר שהדאבל וי הכחילו, גורמת לי להכחיל באימה. אני לא מתעלמת, אני פשוט חייבת לפעמים להרים את הראש מהסמארטפון ולהזכיר לעצמי שיש חיים מעבר להרי האימוג'י.

8. האשליה שכולן נהנות יותר. אמנם האינסטגרם לא כולל שני סימני וי, אך הוא בהחלט גורם לנו לחשוב שכולן עושות וי על הדברים הנכונים, בעוד אנחנו אוכלות מלפפון בקוטג׳. זכרו שלכל איט גירל כזו, עם הגזרה הנכונה, השיזוף המדויק והשמלה המהממת שמצטלמת נהדר, יש ימים שבהם היא שוכבת על הספה עם בטן נפוחה ממחזור, תחתוני סבתא שחושפים קוצי ערווה ודלקת חניכיים.

9. פערי השכר. פערי השכר במשק בין גברים לנשים עומדים על 32 אחוז לטובת בעלי הפאלוס. הפער הזה יקבע מי תשב פחות שעות תחת הפלורסנט המשרדי ומי תמצא את עצמה מחויבת יותר לבית ולמשפחה. כל עוד הפער קיים, נתקשה להיות עצמאיות כלכלית, וכל עוד אנחנו סומכות על מישהו אחר שיכלכל אותנו, אנחנו לא עצמאיות כלל. גם אם מרשים לנו לצאת מהבית ללא רעלה.

10. מה יגידו. כוס אמק מה יגידו. יגידו בכל מקרה. אז שיגידו. חג שמח!