עשי זאת בעצמך!

במשך שנים היינו רק בנות בבית. בהיעדר בנים, ובזכות העובדה שהייתי החזקה מבין אחיותיי, הפכתי להיות נושאת כליו של אבי. אני הייתי זו שמעבירה לו את המברג המתאים מארגז הכלים בעת תיקון מכשיר שהתקלקל, אני הייתי זו שצובעת יחד איתו את הבית, אני הייתי זו שעוזרת לו לסחוב את הקניות מהשוק. כשהייתי ילדה, בהחלט לא ציפו מנשים לעשות "עבודות של גברים". הבחירה של אבי בי כנושאת כליו היתה ברירת מחדל, שהתבררה אמנם כמוצלחת אך בהחלט היתה חריגה בנוף.

הוא מחזיק את הסולם ואני קודחת

היום הדברים נראים אחרת לגמרי. אפילו שימוש בביטוי "עבודות של גברים" מעלה נימה של כעס בקולן של נשים רבות. פני, אשת חינוך ואמא לשלושה, מתרעמת :"מי מחליט מהי עבודה של גברים? אותי זה מקומם. כל אחד עושה מה שהוא יודע, מה שהוא יכול. לבעלי אין בעיה לעשות כביסה, אך יש לו בעיה לדפוק מסמר בקיר. המסמר נופל, מתעקם. לי יש ידיים טובות ואני אוהבת לעשות דברים כאלה, בעלי מחזיק את הסולם ואני קודחת".

פני מסבירה שבעלה לא חתום על המסמרים בבית, ושהיא "עושה כל מה שהיא יכולה לעשות בשוטף". כשאני שואלת מה זה שוטף, היא עונה בטבעיות: "שוטף זה לקדוח, לתקן סדק בקיר, לעשות עבודות נגרות קלות, לתקן קיר שהתפרק. מעבר לזה", היא מוסיפה, "אני מתחזקת את הגינה באופן שוטף כבר שנים. אני שותלת, מעשבת, מפנה כמויות עצומות של גזם, דואגת שלא יהיו נחשים ומסתדרת בכיף, למרות שהגינה שלי ענקית ומשתרעת על שני דונם".

פני אינה חריגה בנוף הנשי. גם בבית של מרב אבני, מעצבת, בעלת הסטודיו 5style ואמא לשניים, החלוקה הנדושה בין "עבודות גברים" ל"עבודות נשים" לא תקפה. "אצלנו אין סטיגמות לעבודות נשיות או גבריות. כדי לחיות בהרמוניה, כל אחד עוזר לשני. יש ערבים שאני בסטודיו או יוצאת לשווק את העסק, ובעלי מתעסק עם המקלחות ומכין אוכל לילדים. באותה מידה היו ערבים שאני כיסחתי את הדשא שעלה על גדותיו או לקחתי מזמרה וגזמתי את הגדר. המטרה היא זהה – שהבית יתפקד הכי טוב".

המוטו של מרב הוא שהיא שואפת לעצמאות ולא מוכנה לבזבז את זמנה בהמתנה לגבר, רק בשביל שיעשה עבודה שהיא יכולה היתה לעשות. כך למשל החליטה להרכיב מזרקה בגינה הביתית, ועשתה זאת בלי להניד עפעף: "הלכתי לקנות שתילים עם חמותי, והיא קנתה לי מזרקה יפה לגינה. כשהגענו הביתה בעלי לא היה, ולי בער להתחיל לחבר את המזרקה. החלטתי לעשות זאת לבד. הוצאתי את המקדחה ואת הדיבלים, השתמשתי בידע שלי כמעצבת פנים, והתחלתי לקדוח. חמותי הסתכלה ופשוט לא האמינה למראה עיניה! עברו כבר מספר שנים מאז, והמזרקה עודנה עומדת איתנה במקומה".

אין סטיגמות לעבודות נשיות או גבריות (אילוסטרציה: Photos to go)

לא רוצות להיות תלויות בגברים

גם את יכולה! את מחכה שבועות שבעלך יבריג את דלת ארון המטבח למקומה או יקדח חור בקיר לטובת המראה המהממת שקנית? לא עוד. הנה לך כמה טיפים חשובים לשימוש במברגה ובמקדחה טיפים למבריגה: 1. כשמבריגים, יש לבדוק התאמה מלאה בין הבורג לביט (bit) – ראש ההברגה שנכנס למברגה ומחבר בינה לבין הבורג. 2. לאחר תחילת ההברגה, יש לסובב את המברגה באיטיות כדי שהבורג יתייצב נכון בחומר ולא יחליק. רק לאחר שהבורג נכנס למסלול, יש להגביר את מהירות המברגה. 3. את סוללת המברגה יש להכניס למטען רק לאחר שהתרוקנה לחלוטין, ובגמר הטעינה להוציאה מהחשמל. טיפים לקודחת: 1. כשקודחים, יש לאחוז את המקדחה בשתי נקודות אחיזה ולקדוח בקו ישר ללא סטיות או תזוזות. 2. יש להקפיד שקוטר המקדח יהיה תואם לקוטר הדיבל. לדוגמה, מקדח 6 מילימטר יתאים לדיבל בקוטר זהה. 3. במקדחה משתמשים במצב של רטט רק כשקודחים בקיר, ומבטלים מצב זה כשקודחים בעץ או במתכת. 4.כשקודחים באריח מכל סוג שהוא יש לקדוח במהירות איטית ובסבלנות. אסור להפעיל רטט, אחרת האריח יישבר. כפיר פרץ, מנהל מרכז ההדרכה בחברת לדיקו

מספר הנשים שכבר לא רוצות לחכות עד שהבעל יתפנה כדי לקדוח את החור בקיר לתלות את התמונה רק הולך וגדל. פנינה הרשקוביץ, בנקאית ואמא לארבעה, סיימה בהצלחה סדנה הנקראת "עשי זאת בעצמך", בה למדה כיצד להתמודד עם כלי עבודה כגון מקדחות, מברגות ושאר ירקות.

"אני בהחלט סומכת על בעלי שיבצע תיקונים, אך חשוב לי לדעת להסתדר בכוחות עצמי", היא מסבירה מדוע פנתה לסדנה. "לפני הסדנה היה לי פחד לגעת במקדחה, במברגה. המדריך נסך בנו ביטחון ונתן לנו להבין שגם אנחנו יכולות. היום כבר אין לי פחד ואני בטוחה שאם אתקל בבעיה בבית, אוכל לטפל בה לבד ולא אצטרך את עזרתו של בעלי.

"הסדנה היא לנשים בלבד, וזה מעולה", היא מדגישה. "גברים היו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהם יודעים יותר, וזה היה מכביד. כולנו באנו ללמוד מאפס, האווירה היתה מאוד נעימה ונוחה".

את סדנאות "עשי זאת בעצמך" מעביר כפיר פרץ, מנהל מרכז ההדרכה בחברת לדיקו, המייבאת את מוצרי BOSCH. על ההחלטה לפתוח סדנה לנשים בלבד הוא מספר: "כלי העבודה נתפסים כתחום של גברים, ונשים נרתעות מהנושא. החלטנו להקים קבוצת נשים שמעוניינות להבריח את הפחד הזה ולא רוצות להיות תלויות בגברים. לא הופתעתי שנשים החליטו להגיע לקורס, ידענו שיש לזה מקום".

הסדנה אורכת כארבע שעות, במהלכה לומדות הנשים לקדוח, להבריג, לנסר וללטש. החלק הראשון הוא תיאורטי והשני מעשי. למתעניינות כדאי לתפוס מקום בהקדם, כי כרגע זה בחינם: "הרעיון הוא לתת על קצה המזלג מידע בעניין כדי להרחיב את הדעת, להבריח את הפחד ואת האנטי מכלי העבודה, וזה דבר שאפשר לעשות בארבע שעות. בעתיד ייתכן שזה יתפתח למשהו יותר גדול ומושקע יותר של יום שלם".

מיהן הנשים שמגיעות לסדנאות?

"סקאלת הנשים שמגיעה אלינו מגוונת, ונעה מבנות 20 פלוס ועד נשים בגילאי 65. גם מבחינת תעסוקה מדובר בסקאלה רחבה – סטודנטיות, מורות, עובדות בנק, פנסיונרית, היתה לנו קלדנית בבית משפט ואפילו חזאית מטאורולוגית. כל הנשים הן עדינות וממש לא תואמות את הסטריאוטיפ השגוי שאישה שעובדת עם כלים כבדים היא 'גברית'. המשותף לכל הנשים הוא שהן פשוט רוצות לדעת יותר, ולא להיות תלותיות".

ד"ר עליזה לביא, מרצה למגדר ותקשורת באוניברסיטת בר אילן, מסבירה שהדיכוטומיה הישנה בכל הנוגע לתפקידי נשים גברים התערערה. "החברה שלנו עוברת שינויים חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים, שמאפשרים את הגמישות והבחירה לעשות כל דבר שתרצי. אני שומעת על הרבה נשים שעובדות בנגרות, ומצד שני יש הרבה גברים שמבשלים, ולמה לא?".

ד"ר לביא מונה סיבה נוספת לשינוי החברתי המשפיע על עצמאות הנשים: "מבנה המשפחה הקלאסית משתנה. שנות הרווקות מתארכות, גיל הנישואים נדחה. נשים שחיות לבד לומדות לעשות הרבה דברים לבד. חוץ מזה, הנשים התקדמו מאוד בשנים האחרונות והן לוקחות אחריות על החיים שלהן ועל המציאות שבה הן חיות".

השורה התחתונה היא שיש לנו את היכולת ללמוד ולעשות מה כל שנרצה, כשהמטרה היא להעצים את עצמנו, ולא משנה באיזה תחום. מרב, למשל, לקחה קורס בנושא שוק ההון, רק כדי להבין על מה בעלה מדבר כל כך הרבה. "למה להיות חסרות אונים, למה לא למנף את עצמנו?", היא שואלת כשאנשים תוהים לפשר תחום הלימוד שבחרה. באמת, למה לא?