ערוץ הילדים

לזוכה פרס נובל על המצאת הטרנזיסטור, ויליאם שוקלי (Shockley), מיוחס הסיפור כי לאחר שהוריו נאלצו להתמודד עמו בילדותו, הם החליטו שלא להביא ילדים נוספים לעולם. לפני 40 שנה הפסיכולוג ריצ'רד בל (Bell) הגדיר מחדש את המחקר על יחסי הורים וילדים בכך שהראה שהילד הוא פעמים רבות זה שמשפיע על התנהגות הוריו, ולא ההפך. כעת, במחקר שפרסם מרקוס יוקלה (Jokela) בכתב-העת Developmental Psychology נבחנת השאלה האם מאפייני הילד הבכור משפיעים על התנהגות ההורים, ובייחוד על הסיכוי שיולידו עוד ילדים בעתיד?

האופי של ההורה מול האופי של הבכור

המעבר מזוגיות להורות מלווה פעמים רבות בשמחה ובהתרגשות. עם זאת, הספרות המחקרית מצביעה על כך שבגלל הדרישות הרבות והאחריות הגדולה שבטיפול בילדים קטנים, מדווחים ההורים לילדים קטנים על רמות גבוהות יותר של לחץ ושל חוסר שביעות רצון בהשוואה לאנשים בלי ילדים קטנים.

מחקרים בעבר הראו שמאפייני האישיות של ההורים משפיעים על החלטתם להוליד עוד ילדים. במחקרים קודמים נמצא, למשל, שלאנשים חברותיים יותר יש סיכויים גבוהים יותר להיות להורים וכן להוליד עוד ילד מאשר לאנשים חברותיים פחות. עוד נמצא, כי הסיכוי שאנשים בעלי נטייה לרגשות שליליים יהיו להורים זהה לזה של אנשים בעלי נטייה לרגשות חיוביים להיות להורים; אולם אנשים בעלי נטייה לרגשות שליליים נטו פחות להיות להורים בפעם השנייה. כעת נבחנת הסוגיה האם החוויות שחווים הורים בטיפול בילד הבכור ישפיעו על החלטתם באשר להולדת עוד ילדים?

האח שעושה חשק לעוד

במחקר הנוכחי השתתפו 7,695 משפחות, שהן מדגם מייצג של האוכלוסייה באנגליה. בשלב הראשון של המחקר גילם של הילדים הבכורים של כל משפחה היה תשעה חודשים בממוצע. בשלב זה התבקשו האימהות לדרג את מזגם של התינוקות על פי שלושה ממדים: מצב רוח אופייני במהלך רוב שעות היממה (האם התינוק שמח או נרגן); תגובה אופיינית לשינויים בסביבה (האם התינוק חש נוחות או נלחץ לנוכח שינויים בסביבתו); ומידת הקביעות של פעילויות פיזיולוגית של התינוק (למשל, האם יש לו שעות קבועות לשינה וכו').

בשלב השני של המחקר, בהגיע הילדים לגיל שלוש שנים, דירגו האימהות את הילדים על פני שאלון שבחן בעיות התנהגות, היפראקטיביות, בעיות רגשיות, בעיות חברתיות, מידת החברותיות של הילד ויכולתו להתמקד במטלה. נוסף על כך העריך פסיכולוג את היכולת הקוגנטיבית של כל ילד.

מניתוח תוצאות המחקר עולה כי הסיכוי שאנשים יחליטו להיות הורים בפעם השנייה והתזמון שבו יחליטו לעשות זאת, תלוי במאפייני הילד הבכור. ככל שהילד הבכור חש בנוח כלפי שינויים בסביבתו בינקותו, וככל שהוא מאופיין בנטייה חברותית גבוהה, במעט בעיות התנהגות וביכולות קוגנטיביות גבוהות בילדותו המוקדמת, כך עולה הסיכוי שהוריו יחליטו ללדת עוד ילד.

התזמון שבו ההורים יחליטו להביא ילד שני תלוי בילד הבכור. אילו': photos to go

רוצה אח? שתף פעולה עם ההורים

מהו ההסבר המוצע לממצאים? ראשית, תינוקות בעלי רגישות נמוכה לשינויים בסביבה מסתגלים במהירות רבה יותר למצבים חדשים, למקומות חדשים ולאנשים חדשים. בהשוואה לתינוקות בעלי רגישות גבוהה לשינויים בסביבה, תינוקות בעלי רגישות נמוכה לשינויים בסביבה נוטים פחות לחוש מצוקה במצבים חדשים, כך שהם הופכים את חוויית ההורות לקלה יותר.

שנית, רמה גבוהה של חברותית של הילד ומיעוט בעיות התנהגות הביאו אף הם להסתברות גבוהה יותר לכך שההורים ילדו עוד ילד. יתר על כן, התברר כי ההשפעה של תכונות אלה מתעצמת ככל שחולפות השנים ושהילד גדל. כנראה שילדים בעלי נטייה גבוהה לחברותיות משתפים יותר פעולה עם הוריהם, וזוכים מהם לתגובות חיוביות על כך, מה שבסופו של דבר מקל על ההורים את האינטראקציה עם ילדיהם.

מעניין לציין, שאף שבמחקר נמצא קשר גבוה בין בעיות התנהגות ובין היפראקטביות, היפראקטיביות כשלעצמה לא היתה קשורה להחלטת ההורים בדבר לידת ילד שני. ממצא זה מרמז על כך שכנראה המרכיב הא-סוציאלי בבעיות התנהגות מפריע יותר להורים, ולכן משפיע יותר על החלטתם בדבר לידת עוד ילדים, מאשר מרכיבים של אימפולסיביות או חוסר עכבות המאפיינים היפראקטיביות. זאת ועוד, גם יכולת מיקוד במטלה או בעיות חברתיות לא נמצאו קשורים להחלטת ההורים בדבר לידת ילד שני.

לסיכום, המחקר הנוכחי מצביע על כך שלא כל מאפייני הילד הבכור קשורים ישירות להחלטת הוריו בנוגע להגדלה נוספת של המשפחה. המאפיינים החשובים שיקבעו אם ל"יורש העצר" יהיה עוד אח אחד לפחות (או אחות) הם יכולת קוגניטיבית, יכולת הסתגלות לשינויים, רמה גבוהה של חברתיות ומיעוט בעיות התנהגות. הסיבה לחשיבותם של מאפיינים אלה נעוצה כנראה בכך שהם הופכים את תהליך ההורות לקל יותר, לחוץ פחות ומהנה.

ד"ר מרים דישון-ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית