עסק משפחתי

כך תוציאו כסף בתבונה, תסגרו את המינוס ותצליחו לחסוך

88 שיתופים | 132 צפיות

אתם מכירים את הסיפורים על אנשים ש"גילו את האור", עזבו את העולם החומרני שלנו, התחילו להתפלל לבודהה וטוענים שהם מרגישים טהורים? אני יכולה לחתום לכם שאין להם ילדים.

אם מחליטים להביא עוד ילד, צריך להתאים את עצמנו למצב: למצוא עוד עבודה, או לעשות סדר עדיפויות בכל מה שקשור להוצאה כספית

איך אפשר לנשום לרווחה כשהתשלומים על המשכנתא, הארנונה, החשמל, המים והאוכל חונקים עד צוואר? ואם זה לא מספיק, הילדים מתעקשים שנקנה להם כל מיני דברים זניחים כמו בגדים וספרי לימוד.

פעם גידלו במשפחות חמישה, שישה, עשרה ילדים. כולם חיו בחדר פצפון והיו מאושרים, או לפחות כך מספרים לנו. היום, צוחקים עלינו שאנחנו דור מפונק, שמגדל דור עוד יותר מפונק. אנחנו רוצים בית עם גינה, שני רכבים, חיית מחמד, פלזמה בסלון, פלייסטיישן בחדר משחקים וחו"ל פעמיים בשנה. אבל מה שחשוב לנו יותר זה לתת לילדים שלנו כל מה שאנחנו חלמנו עליו, ויותר. אז אנחנו שולפים את כרטיס האשראי ומגהצים על ג'ינס או מעיל ממותגים שהם חשקו בהם, ועל צעצועים ובובות ואופניים, וכשמגיע טלפון בהול ממנהל הבנק אנחנו מתעשתים ומתחילים לחשוב מאיפה, לעזאזל, נתחיל לחסוך.

גם אם נתאמץ, יש דברים שקשה לוותר עליהם. אפשר לבטל את הנופש בקיץ, למכור מכונית אחת, להסתפק בטלוויזיה 25 אינץ', ועדיין נגלה שהחשבון בבנק עומד על מינוס, כי הילד בגן פרטי, הילדה צריכה ספרי לימוד ותלבושת אחידה ונעלי ספורט חדשות, ואחרי בית הספר היא הולכת לצהרון כי אנחנו עובדים, ואחר הצהריים צריך לשלוח אותם לחוגים כי אי אפשר שיישבו כל היום מול הטלוויזיה והמחשב, והם דורשים דמי כיס כי "כולם מקבלים", וביום שישי יש יום הולדת לשני ילדים מהכיתה וחייבים לקנות מתנות. בקיצור, אין סוף להוצאות.

אז איך אפשר לעבור את החודש, ואת השנה, מבלי לצלול עמוק למלכודת האוברדראפט? קודם כל, מפנימים שמשפחה היא עסק לכל דבר, עם הכנסות והוצאות שצריך לכלכל בתבונה. אם מתנהלים נכון, אפשר לחיות טוב, אפילו ברווחה, וגם לחסוך קצת לעתיד.



האם ההחלטה על הבאת ילד לעולם צריכה להיעשות מתוך שיקול כלכלי?<br />אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/719/54719/1.jpg?1230979079" />                             </p>
<div>האם ההחלטה על הבאת ילד לעולם צריכה להיעשות מתוך שיקול כלכלי?<br />אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS</div>
</p></div>
<h2>תינוק חדש בא למשפחה</h2>
<p>אתם ב<a href=הריון ראשון. את רגע הגילוי לא תשכחו לעולם. אחר כך מגיעות הבדיקות הגנטיות, חלבון עוברי, מי שפיר ובסוף החודש מגיע דף החשבון מהבנק. אתם מתחילים להבין שהריון עולה המון כסף, אבל זו רק ההתחלה.

כשמועד הלידה מתקרב, אתם מתחילים בסבב קניות לתינוק. הוא צריך מיטה ושידה ועגלה וביגוד ראשוני. אבל מה שנראה כמו בילוי מהנה בהתחלה, הופך למתסכל כשמגיעים לחנות ומגלים שבמחיר עגלת תינוק איכותית חדשה אפשר לקנות רכב משומש.

אחר כך מגיעות ההוצאות על תחליף חלב (אם אתן מיניקות – אשרכן, חסכתן כמה מאות שקלים בחודש), חיתולים חד פעמיים, משפחתון או מטפלת, ואתם מתחילים לקלוט שזה עסק לא זול.

אז מה עושים? האם ההחלטה על הבאת ילד לעולם צריכה להיעשות מתוך שיקול כלכלי?

המאמן אלון גל, מנכ"ל חברת האימון המובילה תות תקשורת ותוצאות", ומנחה תכנית הטלוויזיה "משפחה חורגת" המשודרת בערוץ 2, טוען שממש לא. "ישנן שתי דרכים לנהל את החיים", אומר גל, "להתאים את הרצוי למצוי, או להתאים את המצוי לרצוי. הרצון או הבחירה להוליד ילדים היא חלק מהביטוי העצמי הגבוה ביותר של בן אדם. אם אני מחליט להביא עוד ילד, עליי להתאים את עצמי למצב: למצוא עוד עבודה, או לעשות סדר עדיפויות בכל מה שקשור להוצאה כספית כמו למשל להפסיק לעשן. יש מיליון דברים שאפשר לעשות. בכלל, כתפישה לחיים, צריך לפעול בדרך שמתאימה את המצוי לרצוי ולא להיפך".

להוצאות שוטפות צריך להתכונן כמו שצריך. לדעת מהן המשמעויות, איפה אפשר לחסוך, במה אפשר לקבל עזרה. לא לעשות דברים כמו עיוור

גל מציין גם שאפשר להיערך אחרת בכל הקשור לקניות לכבוד הרך הנולד. "יש הוצאות חד פעמיות, כמו מיטה ועגלה, ויש הוצאות שוטפות כמו מזון וחיתולים חד פעמיים. במקרה של הוצאות חד פעמיות, אפשר לוותר על קניית מיטה או עגלה, להשאיל מחברים וקרובי משפחה ולחסוך בכך אלפי שקלים. גם הבגדים שתינוקות לובשים מחזיקים מעמד בקושי חודשיים, כך שלא צריך להשתולל עם הכמות".

"להוצאות שוטפות צריך להתכונן כמו שצריך. לדעת מהן המשמעויות, איפה אפשר לחסוך, במה אפשר לקבל עזרה. לא לעשות דברים כמו עיוור".



גם אם נתאמץ, יש דברים שקשה לוותר עליהם. אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS

גם אם נתאמץ, יש דברים שקשה לוותר עליהם. אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS

האלמנט הכלכלי של תכנון המשפחה

עזרא שמיר, כלכלן, מנכ"ל "הון משפחתי בע"מ" ומומחה לניהול כלכלת המשפחה, דווקא כן חושב שבתכנון המשפחה יש אלמנט כלכלי. למעשה, הוא מונה ארבעה אלמנטים שצריך לקחת בחשבון כשמתכננים משפחה: עבודה, עלויות של כל ילד, קורת גג וירושה.

"להריון יש כמה השפעות", הוא מסביר. "קודם כל, בכל הקשור לעבודה של האם. אמהות שחוזרות למעגל העבודה סובלות מפגיעה בשכר ואי אפשר להתעלם מכך. האלמנט השני הוא העלות של כל ילד. אמנם ילדים זה שמחה, אבל הם עולם כסף. חישוב כלכלי מעלה שכל ילד, בארבע או חמש השנים הראשונות לחייו, עולה להורים בין 2,500 ל-3,000 שקלים מתוך התקציב המשפחתי. לכן יש זוגות שמעדיפים להביא ילד נוסף רק לאחר פרק זמן ארוך, שבמהלכו הם יוכלו להתאושש כלכלית". "האלמנט השלישי הוא קורת גג. ככל שיש יותר ילדים, נדרשת קורת גג גדולה יותר, גם אם לא לכל ילד יהיה חדר משלו. האלמנט הרביעי והאחרון, שרבים לא חושבים עליו, זה העתיד: מה נשאיר לילדינו לאחר שנלך לעולמינו. ככל שיש יותר ילדים, כך הירושה תתחלק בין יותר אנשים. הרבה אנשים לא מתייחסים לכך, אבל זה משהו שבהחלט צריך לקחת בחשבון.

הוצאות שוטפות והוצאות לטווח רחוק

יש זוגות שהתברכו בהורים בעלי אמצעים המסייעים להם מבחינה כספית, אבל רובנו לא נולדנו בני מזל ואנחנו נאלצים לשבור את הראש איך להתמודד עם כל כך הרבה הוצאות. וכשבקושי סוגרים את החודש, איך אפשר בכלל לחשוב על חיסכון לילדים עבור השכלה גבוהה, חתונה או קניית דירה, שלא לדבר על חסכונות לטווח קצר כמו למשל טיפול ליישור שיניים?



ככל שיש יותר ילדים, נדרשת קורת גג גדולה יותר, גם אם לא לכל ילד יהיה חדר משלו<br />אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/721/54721/3.jpg?1230979283" />                             </p>
<div>ככל שיש יותר ילדים, נדרשת קורת גג גדולה יותר, גם אם לא לכל ילד יהיה חדר משלו<br />אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS</div>
</p></div>
<p>אלון גל טוען, שרוב האנשים כורעים תחת הנטל הכספי משום שמלכתחילה הם התחייבו על סכומים שאינם יכולים לעמוד בהם. "אנשים לוקחים משכנתא בסכומים גבוהים מדי, שהם לא יכולים להרשות לעצמם. כל התשלומים, כולל משכנתא וכרטיסי אשראי, צריכים להוות לא יותר מ-30 אחוזים מההכנסות נטו של המשפחה. כלומר, אם משפחה מרוויחה 9,000 שקלים נטו בחודש, תשלומי המשכנתא וכרטיסי האשראי צריכים לעלות לא יותר מ-3,000 שקלים. ההחלטה שצריכים לקבל היא לא על גובה המשכנתא, אלא האם נוכל לעמוד בתשלומים. אם רואים שזה מעל ומעבר ליכולת הפיננסית, אז לא קונים דירה, אלא שוכרים עד שיהיה מספיק כסף לקנייה".</p>
<p>שמיר מבחין בין שני סוגים של הוצאות משפחתיות. "בטווח הקצר נכללות הוצאות שוטפות (מזון, נסיעות, מוצרי צריכה לבית), המקבילות להכנסה החודשית. בטווח הבינוני נכנסות הוצאות כמו יישור שיניים לילד, החלפת מיטת תינוק למיטת נוער, היערכות לבר מצווה וכדומה, שאליהן צריך להיערך מראש".</p>
<p><strong>מאיפה משיגים את הכסף לכך?</strong> "האופציה הראשונה והכי טובה היא קרן השתלמות, למי שיש", מסביר שמיר. "קרן השתלמות נועדה להוצאות כמו רפואת שיניים, שיפוץ דירה, החלפת מכונית, קניית רהיטים ושאר מוצרים ברי קיימא, שנועדו לטווח של חמש עד עשר שנים. האופציה השנייה, למי שאין ברשותו קרן השתלמות, היא להיערך מראש להוצאות הללו, ובכל חודש במסגרת התקציב להפקיד בצד בין 10 ל-15 אחוזים מההכנסות".</p>
<p>"אם לא מצליחים להיערך מראש, ישנה אופציה שלישית והיא הלוואה חיצונית הפרושה לשבע שנים, בהחזר של 10-15 אחוזים. אבל אם לוקחים הלוואה, צריך לדאוג לשינוי סדר העדיפויות ולהקפיד שלא להעמיס עליה גם את ההוצאות השוטפות, אחרת תתקשו לצאת מהאוברדראפט".</p>
<p><strong><em>בחלק השני של הכתבה: האם חסכוני יותר לא לחזור <a href=לעבוד לאחר הלידה, איך מחנכים את הילד למודעות כלכלית, וכיצד יוצאים מהמינוס ומתחילים לחסוך?»

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה