עסק משפחתי – חלק ב'

לחלק א'»

לעבוד או לא לעבוד – זאת השאלה

נשים רבות מתלבטות האם לחזור לעבודה לאחר הלידה. רבות עושות חשבון, שעם משכורת ממוצעת של 4,000 שקלים, לא יישאר להן הרבה ביד לאחר שינכו את השכר למטפלת או למשפחתון. ועם הסכום הזעום הזה אולי בכלל שווה להישאר בבית?

"זו בעיה קיימת וזה כואב", אומר גל. "המדינה צריכה לתמוך בנשים ולעודד אותן לחזור למעגל העבודה. בעיניי זו לא שאלה כלכלית, אלא שוב, זו החלטה של התאמת המצוי לרצוי. יש נשים שחשוב להן לצאת לעבודה, כי זה גורם להן סיפוק ומעלה את הערך העצמי שלהן, אפילו שבסוף החודש הן נשארות רק עם 800 או 1000 שקלים ביד. לדעתי, אם אימא חוזרת הביתה לילדים בתחושת סיפוק ובהרגשה טובה, אז זה שווה".

שמיר מציע לאימהות לחזור לעבודה בכל מצב, גם אם ההוצאות וההכנסות יהיו דומות. "שווה לחזור לעבודה ולו רק בשביל הוותק, הפיצויים, ההשתלמויות ועצם היציאה מן הבית", הוא טוען.

ומה לגבי הטענה שרצוי להישאר בבית למען הילד?
שמיר אומר שחינוך ילדים הוא אינסופי: "אמהות לא יכולות לשבת עם הילד בבית כל היום ולא לאפשר לו להתפתח לבד. ילדים זקוקים ללבד הזה בשביל לצמוח, ללמוד וגם כדי להיכשל לפעמים. צריך לאפשר להם להיכשל לבד. ילד עובר במהלך חייו תקלות וטעויות, שמהן הוא לומד פרק חשוב בחיים. כשאימא יוצאת לעבודה, זה טוב מכל הבחינות: נפשית, כלכלית וחברתית, וזה עושה רק טוב לתא המשפחתי".



לחיות כאילו אין מחר

אנחנו יכולים לחיות עם הזמזום הטורדני בראש ש"אין כסף, אין כסף…", ואנחנו יכולים לשלוף את כרטיס האשראי ולחיות כמו מלכים. שוב, עד שמנהל הבנק יתקשר או יחסום את הכרטיס – מה שיבוא קודם…

איפה אנחנו טועים? איך נדע האם אפשר לצאת החודש לסוף שבוע, או ששוב נאלץ להתחפר מתחת לפוך ולקוות שנזכה בלוטו?

גל טוען שהבעיה המרכזית היא שרובנו לא מנהלים תקציב משפחתי. "אין לזה מודעות. רוב האנשים לא חושבים ואינם ערים למשמעות של תקציב וכמובן שאינם מרגישים בכך צורך. הם פועלים בהילוך אוטומטי, ולא משקיעים מחשבה ויצירתיות בפתרונות שמתאימים להם. הטעות הנפוצה ביותר שמשפחות עושות היא אימוץ סדר עדיפויות שגוי, שגורם לבחירות אוטומטיות ולא איכותיות. סדר העדיפויות הלקוי הוא תוצר של חוסר ארגון והיעדר מודעות".

"מעטים האנשים שעוצרים לרגע כדי לחשוב אם הם יכולים להרשות לעצמם את ההוצאות האלה, אם הם באמת זקוקים לכל זה ואם יש דרך חסכונית יותר לפעול. אנשים לא קולטים שכאשר הם מנהלים תקציב, נשאר להם כל חודש יותר כסף, כי הם מוציאים את מה שיש להם ולא את מה שאין להם".

"לפעמים כשאני מגיע למשפחות ובודק איתם על מה החזרי התשלומים הכל כך גבוהים שלהם, אני מוצא שפעמיים בשנה האחרונה הם נסעו לקלאב בתורכיה לשני לילות, ומחזירים את התשלום באלף תשלומים, במקום להפעיל את היצירתיות ולצאת לחופשה בארץ, במדבר. גם בכל פעם שמוציאים את כרטיס האשראי צריך לחשוב – האם ההוצאה הזו שווה שאאבד שליטה?".

ערכו של השקל

אחד הדברים שמוציאים אותי מדעתי זה כשהבן שלי מחליט, סתם ככה, שבא לו על צעצוע חדש. לא משהו יקר, כולה ג'יפ שעולה 50 שקלים. ממש בלי כסף! וחוץ מזה, לכל החברים שלו יש. אני מתחילה להסביר לו על ערכו של השקל ונקלעת איתו לוויכוח שמסתיים בדרך כלל במשפט "אוף, איזה אימא מעצבנת את!!!".

אז נניח לרגע בצד את האפשרות שעליי להיעזר באיש מקצוע כדי להתמודד עם התקפות הזעם שלו, ובואו נברר: איך באמת מחנכים את הילדים להבין שכסף לא נופל מהשמיים?

גל טוען שתחום האחריות הכספית לא מתחיל ונגמר אצל ההורים, הוא חל גם על הילדים. אפשר ואף מומלץ להפוך אותם לחלק אינטגרלי מההתנהלות המשפחתית הנכונה. "מהרגע שבו ילדיכם מסוגלים להבין, חובתכם להסביר", הוא פוסק. "המודעות של הילדים לתקציב והשיחות עליו הן בין הכלים החשובים ביותר לפיתוח האישיות. בדור הקודם היה נהוג למדר את הילדים מכל מה שקשור לכספים. המוטו היה אז שכסף זה לא נושא לילדים, אבל כיום, כאשר הילדים עצמם מהווים גורם צרכני מרכזי, אין כל סיבה שהם לא יידעו כי יש תקציב שמתחלק בין כל צורכי הבית – כולל הם עצמם".



"כאשר הורה נותן לילד סכום כסף מסוים בכל פעם שהוא מבקש, הוא לא מלמד אותו דבר, אלא רק מספק את צרכיו ללא כל בקרה. סביב התקציב אפשר להעלות לשיחה את נושא האחריות, הבחירה, סדרי העדיפויות, וכמובן – את הנושא של דחיית סיפוקים. כשהילד רוצה לקנות משהו גדול, ההורה יושב יחד איתו ואומר לו: 'זה מה שיש, בוא נשב יחד ונראה מה אפשר לעשות עם זה'. לאחר מכן מבקשים מהילד ליצור סדר עדיפויות, כלומר, להחליט מה חשוב יותר ומה יכול להידחות מעט. מניסיוני, זו יכולה להיות שיחה מעצימה, שבה הילד לומד על החיים".

בהקשר הזה גל מנדב סיפור אישי: "בני הקטן רצה שאקנה לו משהו שהיה מעבר לתקציב. הסברתי לו שאם אקנה לו, הוא יצטרך לוותר על דבר אחר, כי 'אבא מביא כסף מהעבודה וזה מספיק למספר מוגבל של דברים'. תגובתו המיידית וההגיונית של הילד היתה 'אז למה שלא תלך לעבודה ותביא עוד כסף?'. תשובתי היתה שזה אפשרי כמובן, אבל אז אצטרך להיות יותר שעות בעבודה והוא יראה אותי פחות. בנקודה הזו אפשרתי לו להחליט אם הוא מוכן לוותר על זמן עם אבא בתמורה לעוד מכונית צעצוע. בני אמר שהוא רוצה שאבא יביא כסף מהעבודה, אבל שגם יישאר לו זמן לראות אותו".

גם שמיר מסכים שעלינו ללמד את הילדים על ערך הכסף כבר מינקות. "צריך לקחת אותם איתנו לקניות ולהראות להם שעל כל דבר אנחנו משלמים: על אוכל, על בגדים. עליהם להבין שזה לא מגיע בחינם".

"השלב השני הוא להסביר להם מאיפה מגיע הכסף הזה, איזה תהליך צריך לעבור בשביל להרוויח כסף. השלב השלישי הוא לתת להם דמי כיס ולהסביר להם שזה מיועד לצעצוע, ספר או יציאה עם חברים. על ידי מתן דמי כיס הילדים ידעו שהם מוגבלים בסכום מסוים, ילמדו הרגלי צריכה ויבינו שעליהם ליצור סדר עדיפויות".

"כשאני מלמד ילדים, אני שואל אותם קודם כל מה נותן לי הכסף? דרך השיחה הם פתאום מבינים שכסף נותן בחירה, עצמאות, בטחון, ושאני צריך להשתמש בו בחוכמה, כי אחרת הוא ייעלם ויחד איתו ייעלם גם חופש הבחירה שהוא נתן לי. אז צריך להוציא את הכסף רק כשממש שווה לנו".



פותחים דף חדש

הגעתם למסקנה שאתם, הילדים והאוברדראפט לא יכולים לחיות תחת קורת גג אחת? הגיע הזמן לפתוח דף חדש ולהתחיל מבראשית. אז נכון שאי אפשר למחוק את כל החובות ולהגיד אוקיי, מע-כ-ש-י-ו! אבל יש מה לעשות כדי לצאת מהמצב אליו נקלעתם.

שמיר אומר שהדבר הראשון והכי חשוב שעליכם לעשות הוא לשים את הדברים על השולחן:

"קחו דף ורשמו את כל ההוצאות וההכנסות שלכם. עליכם לדעת היטב כמה אתם מכניסים וכמה מוציאים. רבים לא מודעים להיקף ההוצאות החודשי שלהם, ואחרי שהם רושמים את הוצאות הדלק, הביגוד, האוכל וכדומה, מגלים שהממוצע גדול ממה שחשבו. לכן, קודם כל חשוב ללמוד כמה כסף אתם מכניסים לחשבון וכמה כסף מוציאים כל חודש".

"דבר שני, דעו מה המאזן המשפחתי שלכם, אילו נכסים יש לכם ועל מה התחייבתם. הנכסים כוללים בית, רכב, פיצויים, קופות גמל, קרנות השתלמות, חסכונות, פק"מים וכדומה. ההתחייבויות הן משכנתא או שכר דירה, שזו עלות קבועה, הלוואות, משיכת יתר. ערכו מאזן: בית מול משכנתא או שכר דירה, קרן השתלמות מול הלוואות, משכורת ופק"מ מול אוברדראפט. אחרי שתדעו כמה כסף יש ברשותכם וכמה כסף אתם חייבים, תהיו חכמים יותר. מכאן תבינו איפה הבעיה, איך היא נוצרה וכמובן – איך לפתור אותה".

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה