עניין של כימיה

יש נשים שמפסיקות לקחת תרופות או נמנעות מכל תרופה במשך כל חודשי ההריון, אך לפעמים דווקא אי נטילת תרופה עלולה להזיק לאישה ולעובר. אז איך יודעים מה לעשות?

88 שיתופים | 132 צפיות

בשבוע שעבר חברה טובה בישרה לי בטלפון שהיא בהריון, אך מיד זיהיתי נימה של דאגה בקולה. "את לא נשמעת לי שמחה במיוחד", התפלאתי. ואז היא הסבירה לי שכבר תקופה ארוכה היא נאלצת ליטול תרופות, וכי מיד עם היוודע לה על הריונה היא הפסיקה בבת אחת להשתמש בכולן, ועדיין היא חרדה שמא הספיקה לגרום נזק כלשהו לעובר.

"תגידי, את נורמלית? ממתי נעשית רופאת נשים"?, נזפתי בה. "את הרי לא יכולה להחליט על דעת עצמך להפסיק את התרופות שלך בגלל שאת בהריון".

"אבל זה ידוע שבהריון, ובייחוד בשליש הראשון, מומלץ שלא לקחת אף תרופה, ואפילו לא כדור להורדת חום", היא השיבה.

ואכן, נשים בהריון נמנעות לעיתים קרובות מליטול תרופות, בייחוד לאור העובדה שבעלוני התרופות ישנה הנחיה גורפת שלא ליטול אותן בזמן הריון או הנקה, אלא בהוראת רופא. גם העובדה שתרופות מסוימות אשר הותרו בעבר הרחוק לנשים בהריון התגלו כעבור שנים כפוגעות בעובר מרתיעה נשים הרות מפני שימוש בכל תרופה שהיא, ואפילו במקרים שבהם המרשם ניתן מידי רופא המשפחה.

מי מוסמך לתת לנו מרשם לתרופות בהריון ואיך נוכל לדעת בוודאות כי התרופה שאנחנו צריכים ליטול היא אכן בטוחה לעובר?

הקשר לטרימסטר

ברכה שטהל, מנהלת המרכז למידע תרופתי וטרטולוגי במרכז הרפואי רבין – בילינסון, טוענת כי אין מספיק מודעות לנושא של תרופות בהריון, וכי באופן כללי ניתן לזהות בקרב הנשים ההרות, כמו גם בקרב הרופאים והצוות המטפל, שתי גישות קיצוניות בכל הנוגע לתרופות בהריון ובהנקה. "יש כאלה שטוענים כי כל התרופות אסורות, ומנגד יש כאלה שאומרים 'הכל מותר'. יש חוסר ידע בתחום, וכתוצאה מכך נשים רבות מחליטות להפסיק ליטול תרופות חיוניות, אף כי צעד זה עלול לסכן את בריאותן ואת עובריהן. מנגד, ישנן נשים שנוטלות תרופות שאינן חיוניות להן ובכך מסכנות את העובר".

אולם למרות שהנטייה שלנו היא לחשוב כי נשים הרות נמנעות לחלוטין מנטילת תרופות, הנתונים מראים מציאות אחרת. פרופסור פאול מרלוב, מנהל חברה לניתור מומים מולדים ומנהל שירות למידע טרטולוגי בבילינסון, מסביר: "מחקרים מוכיחים כי במדינות אחרות 80%-90% מהנשים ההרות נוטלות תרופות בהריון. בארץ מדובר ב-65% מהנשים, כאשר 30% מתוכן נוטלות תרופות, כמו: ויטמינים, כדורי מציצה וכו', ואילו 35% מתוכן נוטלות תרופות על בסיס קבוע".
<br /> מדוע נשים נוטות לחשוב שחל איסור מוחלט לקחת תרופות בהריון?
"יש המון תרופות בשוק. כ-30% מהן בטוחות לנשים הרות, בעוד לגבי האחרות אין לנו מספיק נתונים ומידע, וזו הסיבה לכך שנשים חוששות. אין המשמעות שכל אחת מהתרופות הבעייתיות תגרום נזק לעובר באופן ודאי, כי קיימת כאן גם השפעה גנטית, אך הסיכון קיים".

האם כל התרופות מגיעות לעובר?
"כמעט כל תרופה חודרת לשיליה ומגיעה לעובר", משיבה שטהל, "כאשר הסיכונים תלויים בתרופה עצמה, בשלב ההריון ובגורמים נוספים".

איזו משמעות יש לשליש בהריון שבו אנחנו נוטלים את התרופה?
"יש לכך משמעות רבה מאוד", משיב פרופסור מרלוב. "כך לדוגמה, אישה שנמצאת בתחילת ההריון ונוטלת אדוויל להורדת חום – זה בסדר. אבל אם היא נמצאת בשבוע 28 להריונה, התרופה הזו אסורה מכיוון שהיא סוגרת את כלי הדם של העובר ופוגעת בכליות".

עם זאת, שטהל מציינת כי דווקא בשליש הראשון אנחנו משתדלים להמעיט בתרופות, מכיוון שבשבועות הללו נוצרים איברי העובר. "בתקופה זו ייתכנו מומים בשלושה עד 4% מהאוכלוסייה הכללית, ללא סיבה ידועה", היא מנמקת. "לעומת זאת, בשליש השני ובשליש השלישי אנחנו בדרך כלל נחמיר פחות ונאשר חלק מהתרופות. למרות זאת, כאמור, יש תרופות שהן בעייתיות דווקא בסוף ההריון, כמו תרופות שמרכיבן הפעיל הוא איבופרופן (למשל: נורופן, נקסין או אדוויל), וולטרן, ועוד".

איך, אם כך, מקטלגים תרופות בטוחות לשימוש מול תרופות שעלולות לגרום נזק לעובר?
לדברי פרופסור מרלוב, השיטה בעבר היתה לקבוע את רמת הסיכון בתרופות על פי שייכותן לקבוצות סיכון. ה-FDA האמריקאי קבע כי בקטגוריה A ייכללו תרופות שבהן הסיכוי לפגיעה בעובר מזערי, בקטגוריה B – תרופות שאין בהן עדויות לפגיעה בעובר, ובקטגוריה C – תרופות שלא ניתן לשלול כי הן מזיקות.

בקטגוריה D יש עדויות לפגיעה בעובר, ולכן התרופות הנכללות בה אינן נחשבות לבטוחות בהריון, ובקטגוריה X נכללות תרופות מסוכנות מאוד לעובר, שאין להשתמש בהן בזמן או לפני הריון. אולם כיום, מסביר פרופסור מרלוב, השיטה היא שונה: "כיום מבינים שלכל תרופה יש להתייחס ברצינות וגם באופן אינדיווידואלי", הוא מדגיש. "ולכן, ההחלטה ניתנת באופן ספציפי לגבי כל אישה, ובהתחשב בשבוע ההריון, ההיסטוריה הרפואית שלה, תרופות אחרות שהיא לוקחת, מינון התרופה, ועוד".

איך מחליטים אם תרופה מסוימת היא בעייתית או בטוחה?
"על פי מידע קיים", מציין פרופסור מרלוב. "ישנן עבודות שנעשו בבעלי חיים, באמצעותן יודעים כבר כשהתרופה יוצאת לשוק אם היא בטוחה או מזיקה. מה שאין לנו הן עבודות שנעשו בנשים הרות או בתינוקות, ולשם כך אנו בודקים את סוג העבודה: האם מדובר בתיאור מקרה או בקבוצות אבחון שעקבו אחריהן. בהתאם לחומר הקיים, מוחלט על רמת הסיכון".

יש תרופות שלגביהן ידוע מראש כי הן בטוחות לנשים הרות?
"אנחנו מעדיפים שכל מקרה יישקל לגופו", מסבירה שטהל. "הייעוץ חייב להיות פרטני, בהסתמך על הנתונים שיש בידינו לגבי התרופה והאישה".


הייעוץ לגבי נטילת תרופות בהריון חייב להיות פרטני. אילוסטרציה: ingimage

סיכון כנגד סיכון

ובכל זאת, אם גם אתן חשתן פעם ברע בהריון בטח שמעתם את העצה: "אקמול את יכולה לקחת". ביקשנו לבדוק אחת ולתמיד אם העצה הזו באמת מוצלחת. פרופסור אשר הורנוי, מנהל המכון לייעוץ טרטולוגי לנשים הרות במשרד הבריאות, מציין כי משככי כאבים ומורידי חום מסוג פרצטמול אינם גורמים נזק.

"תרופה מעין זו אפילו צריך לקחת בעת הצורך, מכיוון שחום גבוה יכול לגרום נזק לעובר. גם מרבית התרופות הפסיכיאטריות אינן גורמות נזק, וברוב המקרים אנו אומרים לאישה להמשיך וליטול את התרופה. כך גם רוב סוגי האנטיביוטיקה אינם פוגעים בעובר, מכיוון שיעילות התרופה מכוונת נגד החיידק ותאי בני האדם אינם ניזוקים".

מפחיתים סיכונים
איך עלינו להתייחס לתרופות במהלך תקופת ההריון?
* גורמי סיכון: רוב התרופות חודרות לשלייה ומגיעות לעובר. הסיכונים תלויים בתרופה עצמה, בשלב ההריון, ההיסטוריה הרפואית של האישה, תרופות אחרות שהיא לוקחת, מינון התרופה, ועוד. לכן כל תרופה מחייבת התייחסות רצינית ואינדיווידואלית.
* שלב ההריון: בשליש הראשון כדאי להשתדל להמעיט בתרופות, מכיוון שזוהי התקופה שבה נוצרים איברי העובר. בשליש השני והשלישי הנטייה היא להחמיר פחות, מלבד תרופות שמסוכנות דווקא בשלבים האלה.
* לא כל תרופה מפסיקים: במצבים מסוימים, כמו אפילפסיה, סוכרת, סכיזופרניה או דיכאון, לא מונעים מהנשים לקחת את התרופות משום שהרבה יותר מסוכן לאישה לא לקחת אותן. אולם האישה חייבת להימצא כל הזמן במעקב, ובמקרה הצורך מומלץ לה על הפסקת הריון. * לגבי כל תרופה מתייעצים: לפני נטילת כל תרופה, גם אם היא נראית לא משמעותית, יש לצלצל לאחד המרכזים הטרטולוגים ולברר האם מותר לקחת אותה או אסור בזמן הריון.
* חומצה פולית: לקיחת חומצה פולית בחודשיים שלפני ההריון ובמהלך השלישי הראשון היא אמצעי להפחתת הסיכון הקיים בתרופות, בשל כוחה למנוע מומים בעובר.

אולם פרופסור הורנוי מדגיש כי למרות שרוב התרופות הקיימות היום בשוק הן בטוחות, ישנו מיעוט של תרופות שלגביו ידוע כי הוא עלול לגרום נזקים לעובר. "לדוגמה תרופות נגד אפילפסיה, שבחלקן הסיכון לפגיעה בעובר הוא נמוך ובחלקן הסיכון גבוה. אם כ-3% מכלל התינוקות לאמהות בריאות נולדים עם מומים מולדים, כמו הפרעות אנטומיות, מבניות ותפקודיות, הרי שאמהות הנוטלות תרופה כזו מגדילות את הסיכון להיוולדות תינוק עם מומים ל-10%. גם חלק גדול מהתרופות האנטי סרטניות עלול לגרום נזק לעובר. כמו כן, ישנן תרופות בודדות שהן בעייתיות: למשל, נגזרות של ויטמין A שמסוכנות מאוד, הורמונים מסוכנים, ועוד".

מה עושים כשאישה הנוטלת תרופות מגלה באיחור על היותה בהריון?

שטהל: "במקרה כזה אנחנו מבררים מתי בדיוק האישה נטלה את התרופות ובאילו מינונים, ולפי הנתונים האלה אנחנו מחליטים האם עליה להפסיק את התרופה, האם עליה להימצא במעקב, או שמחוסר ברירה יש להפסיק את ההריון".

פרופסור מרלוב מציין בהקשר הזה כי ברוב המקרים, גם כאשר מדובר בתרופות שיש בהן סיכון מנחים את האישה ההרה להיות במעקב רפואי במהלך ההריון אך לא להפסיק לחלוטין לקחת את התרופה. "למשל, תרופות נגד אפילפסיה או סוכרת, תרופות לטיפול בסכיזופרניה או דיכאון ועוד – אלה הן תרופות שאסור למנוע את נתינתן, היות ובמצבים כאלה הרבה יותר מסוכן שהאישה לא תקבל תרופה".

פרופסור מרלוב אומר כי במקרים הללו מסבירים לאישה שהיא חייבת לקחת את התרופה ומיידעים אותה בסיכונים, תוך נקיטת אמצעים שונים לצמצום הסיכון. "אנו מנסים למנוע סיכונים אלו קודם כל באמצעות מתן חומצה פולית במשך חודשיים עד שלושה חודשים לפני ההריון, מכיוון שחומצה פולית מונעת 66% מהמומים במערכת העצבים בעמוד השדרה. כמו כן, מתבצע מעקב הריון שכולל סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת, וכאשר נמצא מום מציעים הפלה".

ויטמינים חיסונים וכימיקלים

התלבטות נוספת של נשים בהריון נוגעת לחיסונים השונים, ובהם חיסוני השפעת. "ישנם כללים ברורים לגבי חיסונים, כאשר ברוב המקרים אם מדובר בחיסון חי מוחלש קיים איסור לתת אותו בהריון", מסבירה שטהל. "אבל, אם מדובר בחיסון מומת או בחיסונים שמיוצרים בהנדסה גנטית, אנחנו מחליטים לפי סוג החיסון והמקרה. לאישה מיניקה שאינה מחוסנת נגד אדמת, למשל, נמליץ על קבלת החיסון. גם על ל חיסון נגד שפעת אנחנו ממליצים לנשים הרות ומיניקות".

מהי ההמלצה לגבי חיסון נגד שפעת החזירים?
פרופסור מרלוב: "בחיסון הזה לא צריכה להיות שום בעיה, אך עם זאת ניתנה הוראה שלא לחסן בינתיים נשים הרות היות ואנחנו משתמשים בארץ בחיסון שהגיע מאירופה ויש בו חומר משמר – לגביו איננו יודעים אם בעוד מספר שנים נגלה סיבוכים או לא. החיסון שנמצא כיום בארצות הברית אינו מכיל את החומר הזה, ובתוך זמן קצר הוא יגיע לארץ וכך ניתן יהיה לחסן גם נשים הרות".

מה לגבי נטילת ויטמינים ותרופות טבעיות?
"לגבי ויטמינים שקונים בבתי מרקחת ויש להם אישור של משרד הבריאות אין בעיה, אם כי חשוב שלא להגזים בכמויות, כי אז יכולה להיות פגיעה בעובר. ישנם ויטמינים כמו ויטמין A וויטמין D שידוע כי נטילתם במינונים גבוהים אכן פוגעת בעובר", אומר פרופסור מרלוב. "עם תרופות טבעיות יש לנו בעיה. מטפלים פרטיים אומרים לנשים שזה בריא, אך מדובר בתרופות שאין להן פיקוח של משרד הבריאות, ולכן אנחנו לא באמת יכולים לדעת מה הן מכילות, והן יכולות להכיל חומרים מסוכנים".

אבל חומרים מסוכנים יכולים לעבור לעובר לא רק דרך תרופות. ישנן נשים שאינן נוטלות תרופות, אך מתוקף עבודתן עובדות במקומות מסוכנים, כמו סביבה שיש בה הקרנות או לייזר, או סביבה שחושפת אותן לכימיקלים מסוגים שונים. בעניין הזה, פרופסור הורנוי מציין כי חשובה שמירה על כללי בטיחות: "באופן עקרוני אין הבדל בין אישה הרה לבין כל עובד אחר שעובד עם חומרים כימיים, על כולם לנהוג באמצעי זהירות מקסימליים", הוא אומר. "על אישה כזו יש להקפיד על האמצעים המקובלים במקום עבודתה, ורק לעיתים רחוקות נציע למישהי להפסיק את העבודה במקום".

טלפונים שימושיים
מרכזים המציעים ייעוץ טרטולוגי בחינם:
* בית חולים הדסה: 02-6243669 או 02-6243663
* בית חולים בילינסון: 03-9376911

אולם כדי למנוע ספקות וסיכונים, פרופסור מרלוב ממליץ לכל אישה שעובדת במקום מהסוג הזה לפנות לייעוץ בנושא. "על האישה לבדוק באיזה סוג של כימיקלים מדובר, ולהתקשר לבירור למרכז הרעלים בחיפה" הוא מסביר. "אין ספק כי אם אישה הרה מגלה שהיא נמצאת בסיכון, עליה לבקש לעבור תפקיד או להפסיק את עבודתה במקום".

ההמלצה לפנות לייעוץ היא המלצה גורפת לכל מקרה של התלבטות בזמן הריון, ובייחוד כשמדובר בתרופות או חומרים שעלולים להיות מסוכנים. "חשוב שכל אישה הרה או מיניקה המתלבטת לגבי לקיחת תרופות לא תתייעץ עם הדודה או השכנה או שתסתמך על חברה שלקחה תרופה זהה, אלא תתייעץ עם היועצים הטרטולוגים", אומרת שטהל. "רק להם יש את הכלים וההתמחות לייעץ בתחומים האלה".

פרופסור מרלוב מוסיף המלצה גורפת לכל הנשים ההרות באשר הן: לקחת חומצה פולית ומעקב הריון סדיר. "על האישה להיות במעקב אצל רופא נשים מומחה ולא לקחת שום תרופה, גם אם היא נראית כלא משמעותית, מבלי לצלצל לאחד המרכזים הטרטולוגים ולברר האם היא מותרת או אסורה בהריון".

הומיאופתיה כטיפול מקביל

החשש מפני שימוש בתרופות קונבנציונליות בזמן הריון מוביל לשימוש שכיח יחסית בתרופות הומיאופתיות, אולם יש להדגיש כי גם כאן חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום ולא ליטול אף תרופה על דעת עצמנו. "הומיאופתיה קלאסית היא אחת משיטות הטיפול העדינות, היעילות והבטוחות ביותר לטיפול בבחילות הריון, שפעת, דלקות, דלקות בדרכי השתן, פטריות וגניליות ועוד", גורסת כלנית קלו, הומיאופתית קלאסית משפחתית וחברה באגודה להומיאופתיה קלאסית.

"בהומיאופתיה קלאסית, בשונה מהומיאופתיה מודרנית, כל תרופה מבוססת על חומר טבעי אחד שפעולתו ידועה מראש. התרופה ניטלת אחת לכמה שבועות ולא על בסיס יומיומי, ולכן זוהי שיטה שבאמצעותה ניתן לטפל באישה במהלך ההריון, מבלי לגרום לתופעות לוואי או נזק לעובר. יתרה מכך, הטיפול ההומיאופתי באישה ההרה מגביר את סיכוייה לחוות לידה טבעית וזורמת יותר, ללא התערבות מכשירנית".

איך נעשית התאמת התרופה לאישה?
"ראשית, נעשה אבחון הומיאופתי האורך כשעתיים וכולל תשאול מקיף על מהלך ההריון, תופעות ותסמינים שעלו בהריון ובהריונות קודמים, מצבה הבריאותי של האישה באופן כללי, מאפיינים פיזיים כלליים כמו רגישות לקור או לחום, צמא והעדפות תזונתיות. בתשאול יינתן גם דגש מיוחד על מצבה המנטלי והרגשי ואופייה של האישה. לאחר מכן תותאם לה תרופה הומיאופתית על פי שקלול של כל התסמינים הפיזיים עם המאפיינים הרגשיים והאישיותיים של האישה".

ומה לגבי טענתם של מומחים קונבנציונליים כי קיים סיכון בלקיחת התרופות הללו?

"הגישה שלנו היא שבמקביל לטיפול ההומיאופתי יש להמשיך לערוך מעקב הריון רפואי ומעקב בטיפת חלב".