עמוד תווך

יעקב קאופמן עוסק בעיצוב כמו שבלשן עוסק בחקר השפה. כל דבר אצלו הוא פוטנציאל למחקר וכל רעיון נבחן על ידו בכל כיוון אפשרי. לעתים מתקבל הרושם שהוא נהנה מהתהליך אפילו יותר מהמוצר המוגמר.

רושם פטנטים

קאופמן נולד ב-1945 בברית המועצות לשעבר ועלה לישראל ב-1957. הוא החל את דרכו בלימודי פיסול במכללה לאמנויות בבת ים והמשיך בלימודי עיצוב תעשייתי מטעם המכון ללימודי חוץ של הטכניון.

ב-1975 החל ללמד בבצלאל, וב-1979 התמנה שם לראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, תפקיד שמילא במשך שנה. בשנים 2004-2002 שימש בבצלאל כראש התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, וכיום הוא מרצה בכיר במחלקה ומרצה אורח במוסדות נוספים.

קאופמן הציג עבודות אמנות ועיצוב בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל וזכה בפרסים רבים ובמלגות. במסגרת עבודתו הוא גם הספיק לרשום לא מעט פטנטים.

עיצוב טוב

כמי שנמנה עם מקימי המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, יש לקאופמן מה לומר על הסטודנטים הבוחרים במקצוע הזה. "בלימוד תחום העיצוב יש משהו שמתעסק בשאלות היסוד, בשאלות של תפיסה", הוא אומר. "הכוונה היא לא ללכת מיד למובן מאליו, יש זמן להגיע לזה. אנחנו למעשה עוסקים בפתרון בעיות ועצם החשיבה על פתרון בעיות מעניק לסטודנטים מנוף ויכולת להתמצא במגוון רחב של תחומים".

לדבריו, "התבניות נשברות בכל פעם מחדש. כאן באה לידי ביטוי האישיות של כל מעצב. תחום העיצוב עבר שינוי תפיסתי במשך השנים, כי פעם חשבו שעיצוב זה קדרות. בסוף שנות ה-60 עיצוב לא היה מוגדר, זו מילה שכמעט לא הייתה קיימת. כיום גם למחלקות העיצוב יש שמות שונים: צורפות ואביזרי אופנה, עיצוב קרמי וזכוכית ועוד.

כשדור המעצבים של בצלאל התחיל ליצור, נוצרו דברים עם מאפיינים יותר מקומיים. זה לא היה שיכפול של משהו שמישהו הביא מארצות הברית או מאירופה. אלה היו ימים שבהם המילה מעצב לא הייתה כל כך מוכרת וכל מי שהלך ללמוד עיצוב היה צריך להסביר לדודה שלו מה זה". הוא מסביר כי משמעות המושג 'עיצוב טוב' היא הדבר הנכון בזמן הנכון שעומד במבחן הזמן.

לפני כשנה וחצי ייסד עם אבי בורלא (הבעלים של גלריה פרימיטיב) את סטודיו Gaga&Design העוסק בעיצוב עכשווי של פריטי ריהוט, ובפרט כיסאות, שאותם הוא משווק בשיתוף רשת טולמנ'ס. "הכוונה שלי היא לעצב חפצים פונקציונליים ועמידים שיוכלו להישאר זמן רב. שאיפתנו היא למצוא את האיזון הנכון בין אובייקטים יפים לרהיטים שימושיים, תוך כדי משחק עם טקסטילים ועם משקל ויזואלי.

"אנחנו מאמינים שתפקידם של רהיטים הוא להביא שמחה וצבעוניות לחדרי המגורים שלנו ולבתים. כל הכיסאות הם בעלי מסגרת מתכת דקה שעליה נמתחות רצועות מסיבים טבעיים. הסיבים ארוגים בעבודת יד בטכניקה מסורתית, תוך כדי שימוש בחומרים שפותחו על ידינו", הוא אומר. מלבד הכיסאות עיצב קאופמן סדרת שולחנות ומדפים מעץ מלא המשולב במתכת, בצבעים המשתלבים עם הכיסאות.

כורסה מדגם Low Back צילום: מוטי פישביין

כיסא מדגם Rrings 2 צילום: מוטי פישביין

גוף תאורה מדגם Matrix לחברת Lumina. צילום: גון סל, אביב צילום

גוף תאורה עומד מדגם Meduza. צילום: Gaga&Design Studio

חדשנות מול מסורת

תהליך העבודה של קאופמן מתחיל בסקיצות שאותן הוא משרטט ביד, בלי להיעזר כלל בתוכנות תלת-ממד. "אני לא מתכנן ואחר כך מבצע. תהליכי החשיבה והעשייה קורים בו-זמנית, והמוצר הסופי הוא השלב האחרון בתהליך התפתחות, שבו דבר אחד מוביל לדבר אחר. לפעמים אתה מתחיל לעצב משהו ואז הוא מתקלקל ואתה שם אותו בצד, מתסכל עליו שוב אחרי שבוע וממשיך משם. לפעמים בתהליך של עשייה וקלקול של דבר שרצית להגיע אליו, נוצרת תובנה חדשה". לקאופמן אין העדפה לחומר מסוים אך מעבודותיו ניכר כי עץ ומתכת הם החביבים עליו.

כשם שחלק מהאנשים "מתרככים" עם השנים ותפיסת עולמם הופכת סלחנית יותר, כך לקאופמן יש תובנות חדשות הבאות עם הגיל והניסיון. "לפעמים דברים שפעם לא העזת להוציא החוצה בגלל שהם לא בטוחים, במובן של לא שימושיים, נראים פתאום אחרת בגיל מבוגר. אתה רואה שהעולם לא מתמוטט ושאפשר לעשות את זה", הוא אומר. לדבריו, השוואה של עבודותיו העכשוויות לעבודות האמנות המוקדמות שלו תגלה שאותם דברים ממשיכים להעסיק אותו, בסופו של דבר.

"עשיתי הרבה תערוכות של דברים לא שימושיים", הוא נזכר. "באופן כללי אני ממשיך להתעניין בתכנים שתחום העיצוב עוסק בהם: צורה, תפקוד, אסתטיקה, מסורת וחומר. בסוף צריכים להוציא מוצר, אבל בדרך יש הרבה דברים חשובים ומעניינים. זה התהליך שמרתק אותי. הרבה יותר מעניין אותי לפתח את הדיון הפנימי בתוך גבולות העיצוב, לחקור תהליכי התהוות וסטרוקטורות".

מלבד עיצוב פריטי ריהוט, קאופמן מעצב גם גופי תאורה עבור החברות הגדולות והחשובות באירופה (בארץ אפשר להשיג אותם בבלעדיות ב-ד.א. תאורה ועיצוב). גופי התאורה הללו הם אובייקטים פיסוליים מודרניים הטומנים בחובם לא מעט חידושים ופטנטים טכנולוגיים רשומים. "אנחנו נמצאים בתקופת מעבר בתחום התאורה, מעבר לתאורת לדים", הוא מסביר.

"המהפכה התחילה, אם כי אין עדיין סטנדרט בתחום זה. כתוצאה מכך התעכבו פרויקטים גדולים, שכן טרם קיים תבריג לד התואם לתבריג הקלאסי של נורת הליבון או של הפלורסצנט הארוך, אך קצב ההתפתחות של תאורת הלד הוא עצום, וכבר עברנו כברת דרך מהימים שבהם האור שנוצר ממנו היה חלש מדי". קאופמן עובד עם חברות שהן המובילות בעולם בתחום זה, כגון Serian, Luxit, Arflex, Harbert, Lumina, Techno ואחרות.

במסגרת הרב-תחומיות המאפיינת אותו, ערך קאופמן לפני כשנתיים תערוכת רישום בשם "שונרא- טיפולוגיה של חתול" במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס. בתערוכה הוצגו 2,300 רישומים של חתולים שהציגו נקודות מבט שונות וטכניקות רישום מגוונות. את הרישומים יצר במשך ארבע שנים במטרה לחקור את האלמנטים הוויזואליים המציגים חתול. במקביל לעבודה על התערוכה עיצב מוצר בשם "מוריס" – מתקן לפתקים משרדיים בדמות חמור, שהפך מאז לפופולרי מאוד ואף זכה בפרס Lotus מטעם אתר Designboom.

כיסאות מדגם Rrings 2 צילום: מוטי פישביין

עבודה מתוך התערוכה "לרוץ במעגלים". צילום: מוטי פישביין

עבודה נוספת מתוך התערוכה "לרוץ במעגלים". צילום: מוטי פישביין

שרפרף מתנדנד מדגם Rocking Stool. צילום: Gaga & Design Studio

היצע וביקוש

לדברי קאופמן, מקצוע העיצוב הוא אחד המקצועות הנחשקים כיום, אך אחת הבעיות המרכזיות של מעצבי מוצר בישראל היא שאין מספיק חללים לעיצוב. "יש המון עיצוב ואין היכן להציג אותו. אנחנו מדינת היי טק ובעצם אין תעשייה שתקלוט את כל המעצבים. באירופה יש המשך מסורתי לכל המקצועות. מי שהיה נגר מנהל כיום עסק לעיצוב רהיטים וילדיו ממשיכים את דרכו. אותו הדבר בתעשיית התאורה.

מפעל Lumina הוא מפעל משפחתי; האב החל את דרכו כבעל מלאכה, הקים עסק משלו וילדיו הלכו ללמוד עיצוב וממשיכים כיום לפתח את התחום. "חבל לי שהסטודנטים לעיצוב אינם מוכנים 'לרעוב' כמה שנים כמו עמיתיהם בתחום האמנות או התיאטרון. להתאמץ למען הדבר עצמו. סטודנטים לעיצוב מיד מוצאים פתרונות פרקטיים".

גוף תאורה שולחני מדגם Straw. צילום: Gaga&Design Studio

גוף תאורה שולחני מדגם Rocking Stool. צילום: Gaga&Design Studio

גוף תאורה שולחני מדגם Multi X לחברת Lumina. צילום: גון סל, אביב צילום