על תזונה ורגישות

הידעתם שאלרגיה בעברית היא רגֶשֶת? המילה הזו אינה מרגשת במיוחד הורים שהתינוק שלהם פיתח אלרגיה למזון התינוקות, המחפשים אחר מענה מתאים בחודשים הראשונים לחייו, שבהם אין אפשרות לגיוונים רבים. מהי אלרגיה, כיצד היא מתבטאת, והאם היא תלווה את התינוק בהמשך החיים?

"אלרגיה היא תגובה נלמדת של מערכת החיסון נגד חלבונים שמקורם מחוץ לגוף. תגובה נלמדת, משמעה שיש צורך בחשיפה – אם מדובר במזון, אזי באכילה – לפחות פעם אחת ובדרך כלל יותר, לפני שהמערכת החיסונית מגיבה באופן משמעותי", מסבירה ד"ר מונה כידון, מומחית שירותי בריאות כללית לרפואת ילדים, לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית, ומנהלת מרפאת בריאות ילדים בבית החולים תל השומר.

"תינוקות, שנחשפים בשנה הראשונה לחייהם למזונות חדשים רבים, נמצאים בסכנה הגבוהה ביותר לפתח רגישות למזון. השכיחות נעה בין אחוז אחד לארבעה אחוזים מהתינוקות, כש-70 אחוזים מהרגישויות מתפתחות בשנה הראשונה".

תגובה לא רצויה

אלרגיה מוגדרת כתגובה לא רצויה של מערכת החיסון, המתבטאת בעיקר במערכת העיכול, בנשימה ובעור, אך עלולה לבוא לידי ביטוי גם בעוד מערכות.

"הסיכון לפתח אלרגיות למזון קשור לנטייה תורשתית ולגיל שבו התינוק נחשף למזון, כשבשנה הראשונה הרגישות הגדולה נובעת מחוסר הבשלה מלאה של מערכת העיכול, שעדיין חדירה יותר לספיגת אלרגנים מהמזון, בעוד שההגנה החיסונית עודנה חסרה", מוסיפה אורלי פיינה, דיאטנית קלינית, מנהלת מדעית ואחראית רגולציה במטרנה.

"חשוב להבחין בין אלרגיה לאי סבילות למזון, שאינה על רקע אלרגני ולא קשורה לפעילות התקינה של המערכת החיסונית. שכיחותה רבה יותר משכיחות האלרגיה למזון, והיא מתבטאת בעיקר בסימפטומים במערכת העיכול. סימפטומים אלה אינם מסכני חיים כמו במקרה של האלרגיה, אך הם מטרידים ופוגעים באיכות החיים. בשני המקרים הפתרון הוא הימנעות מחשיפה לאותו מרכיב במזון הגורם לתופעות".

איך יודעים שזו אלרגיה ולא מחלה?

"בתגובות המיידיות – עוצמת התגובה, סמיכותה לחשיפה למזון והיעדר סימנים של מחלת חום מחשידים כי זו אינה מחלה. הביטויים הנפוצים של אלרגיה למזון יכולים להיות מיידיים, בהם: שיעול, חנק, קוצר נשימה, נפיחות בפנים ובלשון, הקאות, פריחה – המתפתחים תוך דקות מאכילת המזון האלרגני. רגישות מאוחרת יכולה להתבטא בדרמטיטיס אטופית (אסתמה של העור). גם כאן, כ-70 אחוזים מהמקרים מתחילים בשנה הראשונה לחיים", מסבירה ד"ר כידון.

הביטויים הנפוצים של אלרגיה מתפתחים תוך דקות מאכילת המזון האלרגני. אילוסטרציה: Ingimage

תגובה מוגזמת

על אלרגיה למזון אצל תינוקות מהי אלרגיה? תגובה מוגזמת של מערכת החיסון נגד חלבונים שמקורם מחוץ לגוף, חומרים שהם בדרך כלל בלתי מזיקים, המכונים אלרגנים. מה שכיחותה? בין אחוז אחד לארבעה אחוזים מהתינוקות מפתחים אלרגיה למזון. כ-70 אחוזים מהרגישויות מתפתחות בשנה הראשונה. כיצד היא מתבטאת? מייד לאחר אכילת המזון האלרגני עלולות להתפתח תופעות אלרגיות, בהן: שיעול, חנק, קוצר נשימה, נפיחות בפנים ובלשון, הקאות, פריחה. רגישות מאוחרת יכולה להתבטא באסתמה של העור. מה עושים? כשידועה אלרגיה למזון מסוים, יש להימנע מחשיפה למזון האלרגני. כשמדובר בתינוקות, מומלץ לבחור בתחליף מזון שהוכח מחקרית כמפחית את הסיכון לאלרגיה.

פיינה מציינת שאלרגיה שכיחה מאוד בתינוקות ובילדים, ושב-20 השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית של כ-20 אחוזים בשכיחותה ברוב המדינות המתועשות. למעשה, היא המחלה השלישית בשכיחותה בקרב ילדים והוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי כנטל בריאותי במימדים של מגיפה.

מדוע זה קורה?

"אלרגיה מתרחשת כשהמערכת החיסונית מגיבה בצורה מוגזמת לחומר שהוא בדרך כלל בלתי מזיק, המכונה אלרגן. תסמיני האלרגיה אינם נגרמים על ידי האלרגן, אלא על ידי תגובת היתר של המערכת החיסונית אליו, שלא לצורך".

"מרבית האלרגנים הם חלבונים בעלי גודל מולקולרי גדול, דוגמת חלבון החלב או חלבון הביצים. מזונות אלה – לצד בוטנים, סויה, אגוזים וחיטה – אחראיים לכ-95 אחוזים ממקרי האלרגיות למזון בקרב תינוקות, ורגישות זו הולכת ופוחתת עם הזמן. רוב החוקרים סבורים שאלרגיה נעלמת לאחר כחמש שנים, ורק כאחוז אחד עד שניים מהילדים ממשיכים לסבול ממנה, לעיתים לכל חייהם".

לדבריה, אחד ההסברים לעלייה בשכיחות האלרגיות בעשורים האחרונים היא "תיאוריית ההיגיינה", הגורסת שדווקא התנאים ההיגייניים בעולם המערבי גורמים לעלייה בשכיחות האלרגיות. "העובר ברחם נמצא בסביבה מוגנת, וכשהתינוק נולד – מערכת החיסון שלו, כמו שאר המערכות בגופו, אינה בשלה וזקוקה לאימון", מסבירה פיינה. "אם נמנע ממנה את החשיפה הזו, את האימון בהגנה מפני זיהומים – המערכת תישאר רגישה מדי, מה שעלול לגרום למחלות המבוססות על חוסר בקרה טובה של המערכת, כמו אלרגיה".

אלרגיה היא מחלה תורשתית?

"אלרגיות נוטות לעבור במשפחה. ילד עם הורה אלרגי אחד הוא בעל סיכוי כפול להיות אלרגי, ופי ארבעה אם שני הוריו אלרגים. עם זאת, גם תינוקות להורים ללא היסטוריה כזו עלולים להיות בסיכון. ואכן, כמחצית מהילדים האלרגים נולדים להורים שאינם אלרגים. הדבר נובע מכך שגורמים סביבתיים ממלאים אף הם תפקיד, כפי שמוסבר בתיאוריית ההיגיינה".

תגובת שרשרת

מתברר שהנקה היא הפתרון, משום שאין תינוקות האלרגים לחלב אם. עם זאת, התינוק עלול להיות אלרגי למזונות שהאם אוכלת. "אלרגיה לחלב אֵם אינה קיימת", מדגישה ד"ר כידון, "מכיוון שחלב האם נוצר מחלבונים אנושיים הזהים במבנה שלהם לחלבונים בגוף התינוק, ולכן המערכת החיסונית של התינוק מכירה אותם כ'עצמי' ואינה מפתחת נגדם תגובות אלרגיות. באופן נדיר, התינוק מפתח רגישות למרכיבים החודרים לחלב האם מתוך התזונה שלה, כגון: חלבוני חלב פרה, בוטנים או ביצה. במקרים אלה על האם להימנע ממזונות אלה.

"כאמור, רגישות אלרגית נגרמת מתגובה של המערכת החיסונית לחלבון מסוים, כמו חלבון מחלב פרה, כלומר כל מזון המכיל חלבוני חלב פרה (כמו מזון התינוקות החלבי) יגרום לתגובה אלרגית. במקרה של אלרגיה, מותר לתת לתינוק רק מזונות שאינם מכילים את החלבון האלרגני".

"מחקרים רבים הוקדשו לבחינת הופעת האלרגיות בזמן ההנקה ולאחריה, ולזיהוי קשר אפשרי בין תזונת האם לרגישויות המתגלות אצל התינוק", מוסיפה פיינה. "משרד הבריאות מעודד הנקה בלעדית עד גיל ארבעה חודשים, והנקה שליטה בין גיל ארבעה חודשים לשישה חודשים, בין היתר כדי להפחית את הסיכון לאלרגיה בתינוקות עם היסטוריה משפחתית. עם זאת, לא נמצא קשר בין הנקה לירידה בשיעורי היארעות מחלות אלרגיות בתינוקות ללא רקע תורשתי.

"כשההנקה אינה מתאפשרת, מומלץ לבחור בתחליף מזון שהוכח מחקרית כמפחית את הסיכון לאלרגיה. במחקר שנערך בגרמניה הוכח שאפשר להפחית בצורה משמעותית היארעות אסתמה של העור בקרב תינוקות על ידי התערבות תזונתית בחודשי החיים הראשונים".

אין תינוקות שאלרגים לחלב אם אלא למזונות שהאם אוכלת. אילוסטרציה: Ingimage

זמן תגובה

"אלרגיה עלולה להיות חוויה מדאיגה ולא נעימה עבור המשפחה כולה", מסכמת פיינה. "אף על פי שבדרך כלל זו אינה סכנת חיים, אלרגיות עלולות לגרום לתינוק לאי נוחות ולכאב. במקרה של אסתמה של העור, הגירוי והכאב עלולים לגרום לאי נוחות, לבכי ולאובדן שינה".

אז איך מתמודדים?

"השלב הראשון הוא אבחון נכון של הבעיה – בדיקה אצל רופא המתמחה בנושא, האלרגולוג הפדיאטרי. לאחר הבדיקות העוריות ובדיקות המעבדה, עורכים מבחני תגר מדורגים, המאפשרים לראות בזמן אמת ותחת השגחה את התגובות למזונות ספציפיים", מסבירה ד"ר כידון.
"אם מתגלית אלרגיה למזון, דרכי ההתמודדות תלויות בסוג האלרגן, בגיל ובחומרת התגובה. ביומיום יש להצטייד במזרק אדרנלין אוטומטי, שיכול לעזור במקרה של תגובות נשימתיות קשות עד ההגעה לעזרה רפואית".

"כל התינוקות והילדים הסובלים מאלרגיה למזון זקוקים למעקב של צוות רב משתתפים, שבו אלרגולוג, רופא ילדים, דיאטנית ועובדת סוציאלית/ פסיכולוגית קלינית, לאור הפגיעה באיכות החיים בעקבות האלרגיה. במיוחד זקוקים למעקב ולטיפול ילדים בעלי שילוב של אסתמה ואלרגיה למזון. שילוב זה מעמיד אותם בסכנה משמעותית של אסתמה קשה יותר לשליטה ולתגובות מסכנות חיים, והם זקוקים למעקב של צוות מקצועי ולשירות רפואי מיוחד".