על קו הגמר

רגעי הלידה הם אמנם הרגעים המאושרים בחייהם של ההורים הטריים, אך הם גם רגעים מלחיצים ומבלבלים. בכל זאת, לא בכל יום אתם מביאים לעולם אדם חדש. הסיטואציה הופכת למבלבלת עוד יותר כאשר הצוות הרפואי מתחיל לזרוק לחלל האוויר שלל מונחים שאתם לא מכירים, כאשר לרוב לאף אחד מהצוות הרפואי אין יותר מדי זמן להסביר לכם בדיוק במה מדובר.

אז כדי שלא תילחצו יתר על המידה הכנו עבורכם מילון מושגים נפוצים, בסיועם המקצועי של פרופסור יריב יוגב, מנהל חדר הלידה במרכז הרפואי בילינסון, וד"ר אורית מורן, אחראית חדר הלידה בבית החולים שיבא, שבו מפורטים בשפה פשוטה ומובנת שלל המונחים הקשורים ללידה.

אנחנו מציעים לכם לקרוא ולהבין (כן, גם לך, האב לעתיד), ואם עדיין נותרים מונחים שלא לגמרי ברורים לכם, מומלץ לברר עם רופא הנשים או עם האחות שמבצעת את מעקב ההריון במה מדובר. ולא יזיק גם לקחת את המילון הזו איתכם לחדר הלידה, למקרה שפתאום מישהו יזרוק משהו ותרצו להבין למה הוא מתכוון.

רגע לפני

מצג

ה"קוטב" המקדים של העובר, כלומר האזור הפונה לעבר תעלת הלידה. יכול להיות הראש, העכוז או הרגליים. על פי מצג העובר מחליט הצוות הרפואי אם לבצע לידה רגילה או ניתוח קיסרי. בעשור האחרון חלה ירידה באחוז הניתוחים הקיסריים המבוצעים כשהתינוק במצג עכוז. במקום ניתוח קיסרי, שעדיין מבוצע במקרים מסוימים, מנסים לבצע היפוך או שמסייעים ליולדת ללדת בלידה רגילה.

מנח

תנוחת העובר ברחם. יכולה להיות אורכית, רוחבית או אלכסונית. לידה יכולה להתקיים רק כאשר העובר במנח אורכי, ורצוי כשהוא במצג ראש (ע"ע "מצג"). אם העובר לא נמצא במנח אורכי יש אפשרות לעשות היפוך – פעולה שהרופא מבצע במטרה להביא את העובר למנח הנכון, או לבצע ניתוח קיסרי, שנעשה בעיקר במקרים שבהם ההיפוך אינו מצליח.

רצפת האגן

מערכת השרירים והרקמות סביב תעלת הלידה ואזור החיץ.

מעקב תנועות

החל מהשבוע ה-28 האישה נדרשת לבצע בעצמה מעקב אחר תנועות העובר, כדי לוודא שמצבו תקין. דרישת המינימום הוא שלוש תנועות שנמשכות כחצי שעה, שלוש פעמים ביום.

הריון עודף

הריון שנמשך עד לשבועות 40-42, כלומר הריון שעל סמך חישוב הווסת האחרונה חרג מ-40 שבועות (חישוב ההריון נעשה על פי היום הראשון של הווסת האחרונה). מדובר בתקופה שבה נדרש מעקב קפדני אחר תנועות העובר וניטור תכוף של הדופק וכמות מי השפיר. בהריונות עודפים יש עלייה מתונה בשיעור הסיבוכים והמוות התוך רחמי, וזו הסיבה למעקב התכוף.

מוניטור

מכשיר חיצוני, המונח על הבטן ההריונית, הרושם הן את דופק העובר והן את תדירות ומשך הצירים במהלך הלידה. החשיבות של המוניטור היא בעיקר באיתור אירועים של בעיות בחמצון העוברי ובדופק העובר. השימוש במוניטור מאפשר לדעת האם העובר נמצא במצוקה כלשהי ויש לזרז את הליך הלידה, על ידי לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי.

מוניטור פנימי

אלקטרודה המוצמדת לקרקפת העובר ומאפשרת את רישום דופק העובר באופן ישיר ומדויק. אפשר לעשות בו שימוש רק בלידה פעילה ורק לאחר ירידת מי השפיר.

אוגמנטציה/ אינדוקציה

פעולה רפואית שמטרתה לנסות ולהעביר אישה שאינה בתהליך של לידה כלל לתוך תהליך לידה פעיל. בדרך כלל זה נעשה כאשר יש סיבה רפואית להתחלת הלידה. אוגמנטציה הוא התהליך שבו עושים הגברה, לרוב תרופתית, של תהליך שכבר החל, באמצעות זירוז או השראת לידה. ישנן שיטות רבות לכך, החל מתרופות ועד בלון שמוחדר לנרתיק האישה.

גם לאב כדאי לקרוא ולהבין את כל המושגים שיכולים לעלות בחדר במהלך הלידה

שלבי הלידה

ישנם שלושה שלבים ללידה. השלב הראשון מתחלק לשניים: הוא מתחיל ברגע שבו מופיעים צירים סדירים עם פתיחה מועטה של צוואר הרחם – והוא נקרא השלב הלטנטי (הסמוי). הוא ממשיך עד לפתיחה מלאה של צוואר הרחם, וחלק זה נקרא השלב האקטיבי. השלב השני מתחיל מהרגע שבו האישה נמצאת בפתיחה מלאה (ע"ע "פתיחה מלאה"), ועד לרגע יציאת העובר. השלב השלישי מוגדר מרגע יציאת העובר ועד ליציאת השיליה.

בלידה עצמה

ספּינות

בליטות בעצם האגן המסמנות את הנקודה הצרה ביותר באגן ומהוות גורם המגביל את מעבר העובר. במקרה שבו ראש העובר לא עובר את גובה הספינות אין אפשרות לבצע לידה נרתיקית. כאשר הראש של העובר נכנס לאגן בלידה, כפי שקורה במרבית הלידות, הוא נמצא בגובה הספינות.

סטריפינג

פעולה שבה נעשית הפרדה באופן ידני של קרומי מי השפיר מצוואר הרחם. הפעולה נעשית באמצעות הכנסת אצבע והפרדת הקרום באופן פיזי. ההפרדה של קרומי השפיר מבוצעת כדי לגרום להתחלה של צירים. מדובר בפעולה כואבת הגורמת לדימום ויעילותה מוטלת בספק. כיום היא מאוד שנויה במחלוקת, אך יש רופאים שעדיין עושים בה שימוש.

פתיחה

מידת הפתיחה של צוואר הרחם. מדובר בהערכה לא מדויקת הבודקת בסנטימטרים עד כמה צוואר הרחם פתוח. סופרים את גודל הפתיחה באצבעות (כשהמקסימום הוא פתיחה של 10 אצבעות), אך למעשה מדובר בגודל בסנטימטרים.

פתיחה מלאה

כאשר צוואר הרחם פתוח ל-10 סנטימטרים. אז מתחיל השלב השני של הלידה.

מחיקה

מידת קיצור צוואר הרחם באחוזים כדי לזהות את מוכנות הרחם ללידה, כאשר המקסימום הוא 100%. כאשר נמדדת מחיקה של 100%, המשמעות היא שיש מוכנות מלאה ללידה.

אפידורל

שמה של הפעולה ניתן לה בשל הכנסת חומר אלחוש לתוך החלל האפידורלי בגוף (ולא על שם התרופה עצמה) כדי לאלחש את כאבי הלידה. ההליך מתבצע על ידי הרופא המרדים באמצעות החדרת מחט והזלפת משככי כאבים לחלל שסביב חוט השדרה (שנקרא, כאמור, החלל האפידורלי). החדרת משככי הכאבים לאזור מביאה אמנם לחוסר בתחושת כאב, אך גם לירידה ביכולת הנעת הרגליים.

פטידין

חומר אופיאטי (ממשפחת הסמים) שמשמש לצורך אלחוש וטשטוש במהלך הלידה. הוא גורם לתחושת טשטוש ואופוריה ובכך מסייע להקלה על הכאבים. משתמשים בו בעיקר בשלב מאוד מוקדם של הלידה, כשעדיין לא בטוחים שהאישה אכן נמצאת בתהליך של לידה. שימוש נוסף בחומר נעשה בקרב נשים שלא יכולות או לא רוצות לקבל אפידורל במהלך הלידה. חשוב לציין כי מדובר בתרופה הניתנת לווריד וכי היא אמנם מקלה על כאבי הצירים ומטשטשת, אך לא מעלימה את הכאב.

פיטוצין/ אוקסיטוצין

הורמון המופרש באופן טבעי במהלך הלידה (וישנם מצבים שהוא מופרש גם שלא בלידה) מבלוטת יותרת המוח האחורית. במהלך הלידה, ההורמון גורם ליצירת צירים באמצעות קישור לקולטנים הנמצאים על גוף הרחם. משתמשים בו גם כתרופה לזירוז הלידה. התרופה עשויה מצורתו הסינתטית של ההורמון, וכאשר היא ניתנת לאישה בהריון היא גורמת לעלייה בתדירות הופעת הצירים, ובכך להתקדמות תהליך הלידה.

פרוסטגלנדין

חומר המופרש באופן טבעי אצל נשים בהריון וגורם להתחלת תהליך הלידה ולריכוך של צוואר הרחם. כאשר רוצים לקדם תהליך של לידה הוא יכול להינתן באופן מלאכותי על ידי ג'ל או כדורים שמוחדרים לנרתיק ובכך מחקים את הפעולה הטבעית ומאפשרים לידה. התרופה פועלת על צוואר הרחם ומאפשרת היווצרות של ריכוך שלו ובכך מסייעת להתחלה של לידה.

פרינאום

נקרא גם אזור החיץ. זהו האזור בגוף האישה שבין חיץ הנקבים לפי הטבעת.

חיתוך חיץ הנקבים

פעולה המתבצעת בחלק מהלידות לצורך הקלה על יציאת ראש התינוק במהלך הלידה. חתך יזום בחיץ הנקבים מתבצע כדי שלא ייווצרו קרעים באזור, שעלולים להגיע עד פי הטבעת. בעבר פעולה זו בוצעה אצל כל הנשים שהגיעו ללדת, אך בשנים האחרונות היא אינה מבוצעת באופן רוטיני, אלא רק ב-15 עד 20 אחוזים מהלידות.

צירי לחץ

הצירים בשלב השני של הלידה. שמם ניתן להם כיוון שראשו של העובר נמצא מאוד נמוך והאישה מרגישה צורך ללחוץ כדי להוציא אותו החוצה. לרוב היולדת תחוש בצירים הללו בחצי השעה האחרונה של הלידה, והם מקדימים את יציאת התינוק.

ואקום

כאשר הלידה תקועה או אינה מתקדמת בקצב הרצוי, מחליט לעיתים הצוות הרפואי לעשות שימוש במכשירים שיסייעו לתינוק לצאת החוצה. השימוש בוואקום הוא הנפוץ יותר. מדובר ב"כובע" קטן שאותו מחברים לראש העובר, כאשר הוא נמצא עדיין בתעלת הלידה. לאחר מכן מושכים את התינוק החוצה, תוך הפעלת לחץ מבוקר על ידי היולדת.

מלקחיים

מכשיר שבו משתמשים לעיתים כאשר קצב התקדמות הלידה אינו משביע רצון. במקרה זה מקיפים את ראש העובר על ידי מלקחיים עשויים מתכת ומבצעים משיכה מבוקרת של העובר החוצה. בשנים האחרונות השכיחות של השימוש במלקחיים ירדה בישראל, וברוב חדרי הלידה כבר לא מבצעים אותה באופן רוטיני.

מים מקוניאלים

יציאה של תוכן מעי העובר (מקוניום – הצואה של העובר בזמן שהוא שוהה ברחם) אל מי השפיר. מים מקוניאלים אינם מצביעים בהכרח על בעיה, אך הם עלולים להיות ביטוי למצוקה עוברית. במקרה של מצוקה עוברית אפשר יהיה לראות כי בנוסף למים המקוניאלים ישנה גם האטה בדופק העובר. ניתן להבחין כי מדובר במים מקוניאלים כאשר יש ירידת מים, והם נצבעים בצבע ירקרק. מים מקוניאלים הם מצב שכיח בעיקר בהריון עודף (כלומר, הריון של יותר מ-40 שבועות). זהו מצב שאינו כרוך בסיכון יתר, מלבד במקרים שבהם קיים חשש למצוקה עוברית.

הבנה של המושגים יכולה לעזור להפחית את הלחץ והחרדה בלידה

מיד אחרי הלידה

משכב לידה

התקופה הראשונה שלאחר הלידה, מרגע יציאת השיליה ועד להתכווצות הרחם לגודלו המקורי, והיא נמשכת כשישה שבועות. בתקופה זו, שבסיומה על האישה להיבדק על ידי רופא נשים, אפשר לחזור לבצע פעילות ספורטיבית ולקיים יחסי מין, אך יש לעשות זאת בהדרגה. נשים שעברו ניתוח קיסרי חייבות להיוועץ ברופא לפני חזרה לשגרה.

ורניקס

חומר הנראה כמו משחה לבנה המצפה את עור העובר בזמן שהותו ברחם. מבחינים בה מיד לאחר הלידה. כאשר האחיות בתינוקייה מטפלות בעובר עם הגיעו מחדר הלידה, הן מסירות את השכבה מגופו.

בדיקת אפגר

הערכת חמישה פרמטרים לחיוניות העובר: דופק, נשימות, טונוס, צבע ותגובתיות. הבדיקה נקראת על שמה של וירג'יניה אפגר, שהיתה רופאה מרדימה. ה"ציון" ניתן ליילוד דקה לאחר הלידה וחמש דקות אחריה, כאשר לרוב מצפים לראות שיפור בפרמטרים בין הבדיקה הראשונה לשנייה. מטרת הבדיקה היא להעריך מה מידת הצורך של היילוד בהחייאה. הציון בכל אחד מהפרמטרים נע בין אפס לעשר.

מרפס/ פונטנלה

אזור המפגש בין תפרי הגולגולת של היילוד שלא עבר התגרמות. לעובר יש כמה מרפסים המופרדים על ידי תפרים בגולגולת. המוכר שבהם הוא המרפס שנמצא בין הקודקוד למצח, שבו ניתן לחוש בקלות בנגיעה קלה בראשו של התינוק.

לוכיה

ההפרשה הנרתיקית של היולדת בימים הראשונים לאחר הלידה, לרוב נמשכת כשישה עד שמונה ימים. מדובר בהפרשה טבעית לחלוטין, כאשר בדרך כלל בימים הראשונים היא חזקה יותר, והיא נחלשת ככל שמתרחקים מיום הלידה.

קולוסטרום

החלב הראשוני של האם לאחר הלידה. מדובר בחלב שהתינוק יונק ביממה עד שתי יממות הראשונות לאחר הלידה והוא סמיך יותר ובעל גוון צהבהב. הוא עשיר בנוגדנים ובחומרים תזונתיים, החשובים לתינוק בראשית חייו.