על ימין ועל שמאל

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

הבשלת הצד הדומיננטי היא אבן דרך חשובה מאוד בהתפתחותו המוטורית של הילד. לדברי ליאת ברקאי, מרפאה בעיסוק, התפתחות יד דומיננטית איננה מתייחסת רק לפעולת הכתיבה, אלא לביצוע מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד. "התמקצעות ביד אחת חשובה ביותר, מכיוון שאת מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כמו כתיבה, אכילה, חיתוך, גזירה ועוד, נבצע ביד הדומיננטית", היא מסבירה.

ד"ר יעל ליטנר, ממלאת מקום מנהלת המכון להתפתחות הילד ונוירולוגית ילדים במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי תל אביב, מוסיפה כי בשלות יד דומיננטית היא פונקציה של הבשלת מערכת העצבים המרכזית ויכולת אינטגרציה בין שני צידי המוח.

איך ומתי זה קורה?

הורים רבים שואלים את עצמם מהו הגיל שבו אמורה להתייצב אצל הילד יד דומיננטית, והאם יש להם סיבה לדאוג אם הוא משתמש בשתי הידיים באותה מידה. ברקאי מסבירה כי הנטייה לדומיננטיות קיימת כבר מלידה, אך ההבשלה מתפתחת במהלך השנים הראשונות לחיים. "טווח הגילאים שבו מתחילה להתפתח יד דומיננטית רחב ביותר. הגיל הממוצע הוא שלוש עד חמש, אבל אפשר לראות פעוטות שכבר בגיל שנתיים מגלים העדפת יד".

"מנגד, נמצא ילדים שמתחילים את כיתה א' ללא עדיפות ברורה לאחד הצדדים וכותבים פעם ביד ימין ופעם בשמאל", מסבירה ברקאי. "חשוב שהורים יבינו כי 'צד דומיננטי' אין פירושו 'צד חזק' ו'צד חלש', מכיוון שגם הצד שאינו דומיננטי ממלא תפקיד חשוב בביצוע פעולות ומשמש ככלי עזר לצד הדומיננטי. כך למשל: היד שאינה כותבת עוזרת לתמיכת הגוף ולייצובו בזמן כתיבה".

ברקאי מציינת כי ישנם גם ילדים אמבידקסטרים (דו-ידיים), כלומר כאלה המסוגלים לפתח מיומנות בשימוש בשתי ידיהם במידה שווה, אולם מספרם באוכלוסייה מבחינה סטטיסטית הוא מועט ביותר.



איך מתרחש תהליך הבשלת היד הדומיננטית בקרב ילדים?
"מדובר באחת מאבני הדרך ההתפתחותיות: תחילה, התינוק יוצר קשר עין ומתחיל בהושטת ידיו קדימה. פעם נראה אותו מושיט את יד ימין ופעם אחרת את יד שמאל. עם הזמן הוא מתחיל להושיט את שתי ידיו קדימה כדי לתפוס דברים באמצע, כמו אף או כפית. בשלב התפתחותי מאוחר יותר הוא מתחיל לתפוס חפצים בצורה מאובחנת, פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל, עד השלב שבו נראה בבירור העדפה של ביצוע פעולות עדינות ביד אחת, כשהיד השנייה משמשת כיד תומכת העוזרת לפעילויות שהוא מבצע ביד הראשונה".

כל מבוגר שמצוי בקרבת הילד ועוקב אחר הפעילויות השונות שהוא מבצע, כמו ציור או תפיסת צעצועים, יכול לזהות איחור בהבשלת יד דומיננטית, או לפחות לחשוד בכך. ברקאי מציינת כי ילד שעדיין לא פיתח יד דומיננטית נוטה להחליף בין ידיו בפעילויות השונות שהוא מבצע. כך למשל, הוא יתחיל לצייר ביד ימין ומהר מאוד יעבור לצייר ביד שמאל, ובזמן האכילה הוא עשוי לתפוס את כלי האוכל לסירוגין: פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל. בנוסף, ילדים שעדיין לא פיתחו יד דומיננטית בדרך כלל מבצעים פעילות מסוימת ביד אחת ופעילויות אחרות ביד השנייה".

האם צריכה להידלק לנו 'נורה אדומה' אם אנחנו רואים חילופי ידיים בפעילות כמו ציור?
ברקאי: "בהחלט. אם הילד אינו רוכש אחיזה דומיננטית עד גיל ארבע לערך, יש לבדוק את התפקוד המוטורי ולהחליט, במידת הצורך, האם יש צורך בהתערבות טיפולית. אחיזת יד דומיננטית הופכת להיות הכרחית ככל שמתקרבים לשלב לימוד הקריאה והכתיבה – שלב שבדרך כלל מתחיל באופן לא רשמי כבר בגן חובה, כשהילדים מתוודעים לראשונה לכתיבת אותיות. ככל שמתקרבים לכיתה א' הופכת אחיזת יד דומיננטית לנחוצה והכרחית".



קשיים נלווים לתופעה

אם כך, מהי המשמעות של חוסר הבשלת יד דומיננטית אצל ילדים? ברקאי מסבירה כי במקרים כאלה תפקודו היומיומי של הילד מושפע לרעה. "ילדים עם יד דומיננטית מבצעים פעולות יומיומיות של מוטוריקה עדינה באיכות טובה יותר ובמידת מאמץ קטנה יותר, הכתיבה שלהם יעילה וזריזה יותר וכמובן, התוצרים ברורים ומובנים, כלומר: כתב ידם קריא ומסודר", היא מתארת. מעבר לכך, כאשר היד הדומיננטית מבשילה ניתן לראות חלוקת תפקידים ברורה בין שתי הידיים, כלומר מצבים שבהם היד השנייה משמשת כעזר. "כך למשל, בכתיבה תעסוק היד הדומיננטית בפעולה עצמה בזמן שהיד השנייה תתמקד בהחזקת הדף באופן ישר. לעומת זאת, תהליך הכתיבה של ילד שעדיין כותב בשתי הידיים יהיה מסורבל, יימשך זמן ארוך יותר ויהיה כרוך בהשקעת מאמץ רב. כאמור, תוצרי הכתיבה שלו יהיו לא ברורים ויתבטאו בכתב יד לא קריא, בשגיאות כתיב ובכתיבה הפוכה של אותיות. בעקיפין, גם כושר למידתו ייפגע".

כאשר קיים חשד לליקוי כזה אצל הילד, בעיקר סביבות גיל שלוש, ההמלצה החד משמעית להורים היא לגשת לאבחון מקצועי אצל רופא התפתחותי או נוירולוג ילדים, ולא להמתין. ד"ר ליטנר מציינת כי הבדיקה הנוירולוגית שיש לבצע לילד המאחר בהבשלת יד דומיננטית צריכה לבדוק כמה תחומים: מוטוריקה גסה של הילד, רפלקסים, תפקודי קואורדינציה ותפקוד שרירים ועצבים.

אם תוצאות הבדיקות תקינות והממצאים אינם מצביעים על בעיה אורגנית, היא מסבירה, יש להתחיל בעבודה במסגרת ריפוי בעיסוק. "אם התפקוד של הילד אינו תואם גיל והוא הופנה לריפוי בעיסוק, מתפקידו של המטפל לבחון מהי היד הדומיננטית של הילד בהתייחס לתפקודיו ולביצועיו השונים, ומשם לעבוד עם הילד על ביסוס הדומיננטיות שלו", מפרטת ד"ר ליטנר.

על כך ברקאי מוסיפה כי תפקידו של המטפל, דהיינו המרפא בעיסוק, היא לבדוק מה גורם לקושי של חוסר ביד דומיננטית והאם מתלווים לכך קשיים נוספים, כמו קושי בחציית קו אמצע. "על המטפל לבדוק האם הקושי נובע מיציבה לקויה של הילד, שעלולה לגרום לו 'להיות עסוק' בניסיונות לייצב את גופו, ובכך להתפנות פחות לעבודה מוטורית עדינה שהבשלת יד דומיננטית מהווה חלק ממנה. קורה לא אחת שהמטפל מוצא כי ילדים עם איחור בהבשלת יד דומיננטית מתקשים בחציית קו אמצע. כלומר: הצד הימני של הגוף אינו עובד במרחב של צד שמאל בצורה טובה, ולהיפך. ילד יכול למשל להתחיל לכתוב במחברת בצד ימין, אך מכיוון שחציית קו האמצע עדיין לא בשלה אצלו, הוא יתקשה לעבור לכתיבה בצד השמאלי כשהוא יגיע לאמצע המחברת. כמו כן, ישנם מקרים שבהם לבעיה של חציית קו אמצע מתלווה גם בעיית מיקוד, מכיוון שהילד מסוגל לקרוא רק חצאי שורות ולא לבצע 'עם העיניים' חציית קו לשמאל או לימין", ברקאי מפרטת.



הורים כמרפאים בעיסוק

לדברי ברקאי, ברוב המקרים הבעיה של חוסר ביד דומיננטית מאובחנת כתפקודית ולא על רקע אורגני. "לכן, בעקבות האבחון מתחיל המרפא בעיסוק 'להתאמן' עם הילד במשחק ובציור, במטרה לחזק את הפרדת התנועות אצלו ואת חציית קו האמצע. בין הפעולות: הושבת הילד על גליל ואימונו בהעברת חפצים מצד לצד כדי לחזק את הפרדת התנועות, לצד עבודה בפלסטלינה ועבודה עם עזרים נוספים", היא מתארת.

לא פחות חשובה, כך מתברר, היא דרך הגשת הצעצועים והחפצים השונים לפעוט או לילד. "יש להגיש לילד את החפצים מהאמצע באופן שיעודד אותו לעשות את הבחירה בעצמו. אם מאובחן הילד כמי שסובל מבעיה ביציבה המשפיעה על חוסר בשלות יד דומיננטית, יש לעבוד איתו על תרגילי יציבה, כמו עבודה עם כדור פיזיותרפי גדול ועוד. בנוסף, חשוב ללמד את הילד להשתמש נכון גם ביד הפחות דומיננטית, יד העזר, לצורך מטלות מוטוריות כמו חיתוך, גזירה ועוד".

איך נוכל לעזור לילד שעדיין לא פיתח יד דומיננטית?
ברקאי: "לפני הכל, חשוב להיות עם היד על הדופק ובמעקב שוטף אחר השלבים השונים של התפתחות הילד, כדי שנוכל לזהות מבעוד מועד בעיה של חוסר הבשלת יד דומיננטית. הורים יכולים לעזור לילד ולכוון אותו 'למצוא' את היד הדומיננטית שלו בעזרת פעולות פשוטות, כאמור כמו הגשת חפצים באמצע המעודדת אותו לעשות את הבחירה. מכל מקום, חשוב שעד גיל ארבע הילד ילמד להפעיל את שני צידי הגוף. ילד שלא יפעיל את שני צידי גופו ויהיה חלש באחד מהם, עלול לסבול מקשיים עתידיים כמו סרבול, קואורדינציה לקויה – גסה ועדינה, קושי בחציית קו אמצע וכו'".

ברקאי מונה פעולות יומיומיות פשוטות, שבאמצעותן יכולים הורים לעודד את התפתחות שני צידי הגוף של הילד: הושטת חפצים פעם ליד ימין ופעם ליד שמאל, משחקים בכדור – זריקה, בעיטה, קליעה – כל פעם ביד או ברגל אחרת, ועוד. העבודה עם ילד על סימטריות תפקודית, היא מוסיפה, תסייע לו להשתמש גם ביד הפעילה פחות.

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה