על טעם ועל וצבע

כשעומדים בפתח ביתם של טל וקלאוס יוליוסבורגר, המתגוררים בנווה צדק, המילה המתבקשת היא וואו! הבית נראה כמוזיאון לצבעוניות והרושם הוא כה עז, עד שמיד משתוקקים לסייר בין האוספים הרבים של טל היצירתית. הפריטים נאספו במהלך מסעותיה בעולם וכוללים רהיטים, בגדים, שטיחים, כלי מטבח, כריות, וילונות, תכשיטים, צמידים, ארנקים ועוד.

קלאוס, שהגיע לישראל לפני כארבעים שנה, נשוי לטל עשרים שנה ומשמש כ"אחראי על המזרח התיכון" מטעם הטלוויזיה הדנית. בני הזוג מרבים להסתובב בעולם – טל עוברת בשווקים ובחנויות ומעשירה את האוסף הביתי. קלאוס תמיד מאשר. "זה נחמד", הוא אומר. "כל מי שנמצא איתי בקשרי עבודה, במיוחד אנשים מדנמרק, מתלהב".

לבית שבו החלו להתגורר רק לפני כמה חודשים, יש שישה חדרים. חדרו של גיא, בן ה-15, סגור למבקרים, ובניגוד לצבעוניות המאפיינת את אמו, הוא מקפיד על חדר נקי, ריהוט מינימלי וצבעים כהים. שאר החדרים פתוחים למבקרים והעין אינה שובעת ולא מספיקה לקלוט את כל מגוון הפריטים ועושר הצבעים.

מתחילים בסיור

בכניסה לבית עציצים עם פרחים בצבעי סגול וכחול. עולים כמה מדרגות ומגיעים למבואה המשמשת גם כחדר האוכל. במרכזה שולחן עגול גדול מסינגפור בצבע תכלת בהיר, כמעט לבן. לצדו אוסף כיסאות עשויים מעץ, שכל אחד מהם שונה מחברו. לצדם כיסא ממתכת וכיסא מקש. מאחורי השולחן ועם הפנים לכניסה, ניצב ספסל עץ גדול מאינדונזיה ועליו מפוזרות כריות פרחוניות שרובן נרכשו בקופנהגן.

בצדו השני של החדר ארון מאינדונזיה ועליו אוסף קופסאות קש צבעוניות. על הקיר תלויות זו לצד זו ארבע מסגרות ריקות לתמונות שנרכשו במרוקו. על הרצפה פרושים שישה שטיחים עתיקים ממרוקו, מסיני, מתורכיה, מהעיר העתיקה בירושלים ומאפגניסטן.

על הקיר, לצד הכניסה, ניצב ארון מפרובנס המאחסן כלי מטבח עתיקים ברובם ולצדו שולחן נגרים חום. אהיל ענק צבעוני חולש על כל אלה ומאיר בין השאר גם עבודת קרמיקה עדינה של מרק יודל, קרמיקאי מפורסם המציג בכל העולם, לדברי טל.



להלביש את הבית

מחדר האוכל ממשיכים למטבח צבעוני הממוקם משמאל לכניסה. במטבח ניצבים מקרר בצבע ורוד ותנור איטלקי ענק בסגנון רטרו. על הארונות ניצב אוסף קופסאות פח לעוגיות, לתה ולתבלינים. הקופסאות מונחות זו על גבי זו ויוצרות תמונה מעניינת. לצד הקיר ניצב שולחן קטן עם כיסאות מברזל, במראה של ביסטרו צרפתי – פינה קטנה המשמשת את בעלי הבית לארוחת הבוקר. על הקיר מודבק טפט פרחוני מהולנד ומשלים את האווירה העליזה השוררת במטבח הקטן.

המסדרון המוביל אל חלקו האחורי של הבית, ובקצהו נמצאת יציאה לחצר אחורית קטנה ומקסימה, מוקדש לתצלומים רבים של בעלי הבית. קיר אחד מתעד את בני הזוג, קיר אחר מוקדש לצילומים של הבן גיא מתקופת הילדות, וקיר שלישי חושף את טל בחופשותיה, בעיקר ביוון ובהודו. המסדרון מוביל אל סלון רחב המחולק לשניים: חלקו האחד מכיל ספרייה לבנה מעץ עמוסה בספרים ועליה מונחים ארגזי קש שבתוכם מגזיני עיצוב.

טל, "מלבישת בתים" במקצועה, שואבת רעיונות משלל המגזינים, אך בעיקר מהנפש הפנימית שלה. וכך היא מתארת את עיסוקה: "אני מגיעה לאנשים שלא בטוחים בעצמם בכל הנוגע לעיצוב הפנימי של הבית. קודם כל הם מוזמנים אליי הביתה לספוג את מה שאני אוהבת ולהכיר את הראש לי. חשוב לציין שהם לא חייבים להתחבר לצבעוניות שאני כל כך מחוברת אליה. לאחר מכן אני מגיעה לבית הלקוחות, משוחחת עמם, בודקת, מבקשת להבין מה הראש, ויוצאת לרכוש חפצים – וילונות, רהיטים, כלים, מפות ושטיחים – ומלבישה את הבית. הלקוחות מגיעים אליי מפה לאוזן. כשגרנו בדנמרק פורסמה כתבה גדולה עליי בעיתון העיצוב הכי נחשב בארצות סקנדינביה. החשיפה הזו הביאה לי המון לקוחות שאמרו לי: 'אנחנו סומכים עלייך, תעשי מה שאת רוצה'".



ממשיכים בסיור

בחדר הספרייה שתי מיטות ברזל משבדיה, אחת בעלת כיסוי צבעוני מהודו ושלל כריות צבעוניות מכל מיני מקומות, כאשר השנייה מכוסה בכיסוי לבן מנורבגיה ועליה כריות לבנות, שגם הן נרכשו ב"כל העולם". על הרצפה מונחים שלושה שטיחים: שטיח סורי, שטיח אפגאני ושטיח מרוקאי. על אחת המיטות נשענות זו על זו בובות מעץ, מתוצרת אינדונזיה.

בסלון, המחובר לחדר הספרייה, שתי ספות נמוכות ועליהן מזרנים שעיצבה טרישיה גילד, מעצבת אנגליה נודעת. על הספות משולבות כריות ממרוקו, צרפת, דנמרק, נורבגיה, שבדיה ואיסלנד בשלל צבעים, טקסטורות וצורות. חלקן פרחוניות ואחרות חלקות ובצבעי פסטל רכים.

תיבה עתיקה מסינגפור נושאת את מערכת הסטריאו ומשקיפה אל ארון עתיק מאינדונזיה המכיל מצעים ומפות. על הארץ פרושים שני שטיחים ענקיים – אחד תורכי ועשוי כולו ממשי, והאחר מרוקאי עתיק. בצד ניצבת ספה ורודה לצד שטיח קיר בוכרי שרכשה טל בירושלים כשהיתה בת 18. השטיח מלווה אותה מאז ומעטר את אחד הקירות.

לצד כל אלה משתלב כיסא נדנדה מפלסטיק בצבע ירוק, פרי עבודתם של צמד המעצבים האמריקאים צ'רלס וריי איימס. מאחוריו כיסא נדנדה מעץ, ובמרכז החדר שולחן עשוי כסף שיובא ממרוקו ועליו ערכה להכנת קפה אסלי. מעל לכל הכבודה הזו ניצב שנדלייר עדין המחליף לזמן מה מנורה מרוקאית שנפלה לפני כמה ימים ומונחת בצד.



מפלט של שקט

חדר השינה, בניגוד לשאר חדרי הבית העליזים, רגוע מאוד. לדברי בעלת הבית, זהו המקום שבו היא נרגעת, ולכן אינה מסוגלת שהצבעוניות תחדור אליו ותמנע ממנה להירדם. אין בו כמעט צבעים, ואלו השולטים בו הם לבן וכחול. המיטה – מיטת אפריון מאינדונזיה, כשלמרגלותיה פרוש שטיח עגול מבד בצבעי כחול-לבן שנרכש באיקאה בדנמרק. בצד החדר ניצבת ספה אדומה שטל מצאה ב"זבל" וריפדה מחדש. גם בחדר זה מונחת טלוויזיה על ארגז עץ מעוטר ממקסיקו.

חדר השינה מוביל למה שנראה כחנות לממכר בגדים, אך מתברר שזהו חדר הארונות של טל. בחדר ארבעה ארונות, אך רק אחד מהם בלבד מכיל את בגדיו הסולידיים של קלאוס…

גם חדר האמבטיה אינו סטנדרטי. הוא כולל מדף עם אוסף נכבד של מגבות ישנות ומהוהות שטל אוהבת להתנגב רק בהן, מדפים עמוסי תמרוקים, כלי איפור, בשמים רבים, כאשר על הרצפה מונח שטיח גדול. גם כאן – הצבעוניות חוגגת.

מדובר באוספים בני למעלה מעשרים שנה, מספרת טל ומבארת: "אם אין משהו שממש מדליק אותי, אני לא אקנה. אבל אם אני מתאהבת, אני קונה. עם זאת, בחוץ, יש מחסן המכיל המון חפצים שאין לי מקום עבורם".

"על שני דברים בחיי אני לא מוותרת – על חופשות ועל קניות לבית. אנחנו נוסעים בכל שנה ליוון, לחופשה של ים באי פארוס, ואני ממשיכה מדי פעם לרכוש דברים הביתה. את הבגדים אני קונה בהודו, לשם אני טסה במיוחד כדי לקנות בגדים וצמידים. מעצבת ישראלית תופרת לי בגדים, כיוון שבארץ אני לא מצליחה למצוא בגדי משי וכותנה שמדברים אליי. כמו כן, אני מתחזקת את הבית ושואבת אבק יום יום, כי אוי ואבוי אם אוספים כאלה יתכסו באבק. עליהם להיות נקיים מאוד, מאחר ועומס מלוכלך זה דבר מגעיל".

 

מתוך: מגזין נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה