על אמהות, מציאות ודייטינג

מחוץ למציאות

אני לא יודעת אם הסיפורים שעופר קניספל מספר בספרו החדש אמיתיים או לא- אבל אני מסכימה עם הציטוט מהכריכה האחורית: "מה זה משנה אם סיפור קרה באמת או לא, כל עוד נהנית לקרוא אותו". ואכן הסיפורים שקניספל מספר מהנים, עצובים, מעוררי מחשבה לעיתים ובעיקר מצחיקים.

הסיפורים נמצאים על ציר כרונולגי, ביניהם סיפורי תיכון ותנועה (הסיגריות של סבתא אדלה, יופי וג'אגר), סיפורי צבא, סיפורי טיולים בחו"ל. חלק מהסיפורים מזכירים אגדות אורבניות או סיפורים שהקורא נזכר שגם אח של חבר שלו סיפר לו את אותו הדבר. קניספל מיטיב לתאר את ישראל של אז והיום.

בסיפור "יופי וג'אגר" מתוארת הפרובינציאליות התמימה של אז כאשר הנער קונה מגפיים שהמוכר נשבע בחייו כי היו שייכות למיק ג'אגר בכבודו ובעצמו. הוא עוסק בפטריוטיות ישראלית בסיפור "פיצה אצל הצוררים", בה המספר אוכל בפיצרייה מקומית בפולין, פיצה עם פלפלים חריפים, רק כדי להפטיר בסוף הארוחה: "ביושבי כאן, לועס את הפיצה המחורבנת שלכם, איני לועס לבדי. אתי לועסים שישה מליון, וכולנו לא נשכח ולא נסלח לעולם!" (116) .

הדמויות בסיפורים כמו הישראלי שהצליח בחו"ל (איזי השיפוצניק באנגליה), החייל שיורה צרורות באוויר אבל לא פוגע באף אחד או הישראלי שמחכה מחוץ לאולפן של דיויד לטרמן, מזכירות דמויות מסיפורי הווי ישראלי שכולנו מכירים. סגנונו של קניספל קריא וקולח, שפתו עשירה והספר משתלב היטב בחגיגות שנות השישים לישראל בתיאורים כה ישראליים ומקומיים שכולנו יכולים להזדהות עימם עם הומור, ציניות אבל גם הרבה אהבה.

"אגדות שהיו באמת, סיפורים אמיתיים *חוץ מאחד", עפר קניספל, הוצאת עם עובד. מחיר 74 שקלים



לא רק אשתו של

ליהיא לפיד, צלמת, עיתונאית (מדור קבוע בידיעות תקשורת), סופרת ("סודות ששמרתי בבטן") ואמא, כותבת ספר שהוא מעין מונולוג חצי אוטוביוגרפי על חייה ועל המעבר מאישה צעירה וקרייריסטית ללא מחויבויות, לאם לשני ילדים. המעבר הזה אינו קל, וכפי שלפיד מתארת אותו אף טראומטי. היא מספרת בפעם הראשונה על ילדתה האוטיסטית, יעל, ועל התמודדויות המיוחדות עם המצב. לפיד כותבת בכנות רבה ומכאיבה ואף באומץ רב על קשייה ועל הרגשתה כי נשארה בצד הדרך כי "אישה טובה מקריבה את עצמה למען זה שיהיה לכולם טוב. כי אישה טובה לא אומרת עכשיו אני, עכשיו תורי" (208).

לפיד מספרת על הכמיהה להיות אמא "ומאותו רגע לא עניין אותי שום דבר אחר. רק זה. לעשות את הדבר הכי חשוב, להביא ילד לעולם ולהיות אמא" (19). וכך בגיל 22 היא היתה אם לשני ילדים קטנים, מחוץ למעגל העבודה, כיוון שבתור צלמת לא יכלה להיות זמינה ופנויה לצילומים כפי שהיתה בזמן רווקותה. היא מתארת התנהלות של אשה ואמא שלא יכולה לדבר על הקשיים שלה עם אף אחד, אפילו לא עם בן זוגה הקרוב אליה ביותר והיא בעצם בודדה בחוויה הזו "אבל לכולם אמרתי שאני מאושרת.כי זה מה שצריך להגיד" (29).

לפיד עוברת תחנה תחנה בגידול ילדיה, ובקשיים בזוגיות שנוצרו עקב כך. הקוראות יכולות להזדהות מאד, כפי שניתן לראות מהמכתבים שנכתבו ללפיד כמענה לטור השבועי והפופולרי שלה ברשת ידיעות תקשורת. הספר בעצם מספר את סיפורן של שתי נשים שהן בעצם אחת- המספרת ו"הנסיכה" הנשואה ל"נסיך" ולכאורה חייהם מושלמים כלפי חוץ.

המסקנה בסוף היא שאין מושלם בחיי אף אחד מאיתנו, כולנו מתמודדים עם קשיים מי יותר מי פחות. עם זאת, יש אופטימיות- נראה כי האישה המיוסרת בספר, שחייה סובבו סביב ביתה וילדיה, מצאה לעצמה סופסוף פינה קטנה בשביל עצמה, למצוא מי היא, מה היא רוצה לעשות:

"וחשבתי בפעם הראשונה, אחרי המון זמן. על מה אני רוצה…ורציתי המון דברים"(214). ספר מטלטל, מרגש ונוגע בנקודות כאובות אצל כולנו.

"אשת חיל", ליהיא לפיד, הוצאת כנרת זמורה ביתן. מחיר מומלץ: 88 שקלים