עיצוב רב-ערך

תעודת זהות:
שם: ארז מולאי
מגורים: מושב סגולה
לימודים: בוגר המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל
עיסוק: מעצב מוצר חברתי-סביבתי
מוטו: עיצוב הוא אמצעי לשיפור איכות חיים של אחרים

ארז מולאי (38), מעצב תעשייתי ואמן רב-תחומי, לא מאמין בהתנדבות כי יש בה פטרונות. "כשההתנדבות מסתיימת, מסתיים גם הפרויקט", הוא אומר. לדעתו חשוב ליצור תהליך עבודה ויצירה מתמשך שיכול בבוא הזמן להמשיך ולהתקיים בכוחות עצמו. מצויד בתובנה הזאת, עם סיום לימודיו בבצלאל לפני כשמונה שנים, חש מולאי כי הוא צריך לעשות משהו לקידום איכות חייהם של אנשים אחרים. משהו מתמשך, שיוכל להתקיים לאורך זמן.

"העיצוב אינו מטרה אלא אמצעי לשיפור איכות החיים של אנשים", הוא מדגיש. ביקור בחווה טיפולית לילדים עם צרכים מיוחדים גרם לו להבין את העוצמה הטמונה בעבודה עם אוכלוסיות מהסוג הזה, והדבר הפך אצלו לאידיאולוגיה. "עבדתי מהבטן, והיה לי ברור שעליי לחפש גוף שאוכל לעבוד איתו", אומר מולאי. "התחברתי לעמותת 'שכולו טוב' שמחזיקה מרכזי תעסוקה שיקומיים לאוכלוסיות מיוחדות ברחבי הארץ. הצעתי להם את הרעיון של עיצוב כאמצעי שיקומי ויצירתי במרכזי התעסוקה שלהם מתך כוונה ורצון לייצר סביבת עבודה מאתגרת ומעניינת".

הפרויקט הראשון שיזם היה פח מגלילים – סל לניירות עשוי מגלילים דקים של מגזינים צבעוניים המחוברים זה לזה. "מכיוון שבמקומות האלה עושים בדרך כלל עבודות סטריאוטיפיות, החלטתי בכוונה ללכת על מוצר שממוצב גבוה יותר", אומר מולאי. "הרעיון היה שימוש חוזר בעיתונים. התעמקתי וניסיתי להבין את החומר ולחפש את המקומות שבהם הוא חזק, והגעתי לרעיון הגלגול. הגלגול יכול ליצור יחידת עבודה, וכמה גלילים יחד יכולים ליצור מוצר, כשהגלילים עצמם מחוברים זה לזה בחוט ברזל".

אהיל עשוי גלילים דקים של מגזינים צבעוניים

עבודות מחזור: סוד ההצלחה טמון בגישה

בעבודות הנייר נעשה שימוש במגזינים ישנים על ידי יצירת יחידות החוזרות על עצמן. ליחידה הבודדת אין משמעות כשהיא לבדה, אבל השילוב שלה עם יחידות נוספות יוצר מפגשים מפתיעים ההופכים את המכלול לאמירה אסתטית חדשה. שילובה של היחידה הבודדת במערכת חדשה, המפיחה בה חיים ונותנת לה משמעות מחודשת, הוא אלמנט החוזר על עצמו בעבודות המיחזור של מולאי.

ההחלטה הייתה לעשות תהליך עיצוב שלם, והוא כלל בנוסף לעיצוב המוצר גם עיצוב האריזה, מיתוג ושפה גרפית. חברת אמניר למיחזור נייר התנדבה לספק את דפי המגזינים, והמוצר אף נרשם כפטנט. ב-2008 זכה מולאי בפרס התמ"ת לעיצוב מוצרים ירוקים, ופח הגלילים הפך בן לילה למוצר מבוקש בחנויות עיצוב יוקרתיות בארץ ובחו"ל.

"תחושת ההישג שלי הייתה כפולה", אומר מולאי. "גם בשל העובדה שהמוצר מצליח וגם בגלל שגרמתי למפעל מוגן לתפוס מקום לגיטימי בתעשייה. יש כאן ערך מוסף", הוא מסביר. "העובדה שמדובר במפעל תעשייתי מאפשרת לעובדים לשפר את הכנסתם בצורה משמעותית, וזה גם הופך את ציבור האנשים בעלי צרכים מיוחדים למובילי שינוי בכל מה שקשור לשימוש חוזר".

בעקבות קשר שנוצר עם קניינית של רשת בלומינגדייל'ס האמריקאית, שראתה קולקציה של אגרטלי קרמיקה של מולאי, הוא הוזמן להציג בתערוכת קניינים סגורה של הרשת באיטליה וכמה ממוצריו נבחרו לשיווק בחנויות הרשת. "גם במקרה הזה בחרתי לייצר את המוצרים המוזמנים במפעל מוגן לאנשים עם צרכים מיוחדים", הוא אומר.

לדברי מולאי, סוד ההצלחה טמון בגישה. "אני מתייחס לגופים האלה כאל לקוח לכל דבר. אני מתאים את המוצר לצרכים שלהם ולא בא ממקום מתנשא. המוצר משמש את התהליך". לאחרונה פיתח יחד עם המעצבת איריס זוהר קולקציית מוצרים למרכז תעסוקה של גברים נפגעי נפש במגזר הערבי באום אל-פחם. "חיפשנו חומר שמתאים לגברים: מחוספס, בעל מאפיינים גבריים המעניק סיפוק מיידי בעבודה איתו. בחרנו בבטון, והמוצר שמיוצר הוא בתים פונקציונליים קטנים מבטון שמשמשים ככלי אחסון לעפרונות ולכרטיסי ביקור. ההשראה לעיצוב באה מאדריכלות מקומית של אמצע המאה הקודמת".

מולאי זכה בפרס התמ"ת לעיצוב מוצרים ירוקים

בימים האלה מולאי מפתח קולקציה למרכז תעסוקה לנשים נפגעות נפש. מדובר בגופי תאורה ובמוצרים לשימוש משרדי העשויים אף הם מנייר מגזינים בשימוש חוזר. אלה כוללים מחברות, פנקסים, קופסאות, פחי אשפה, לוחות מודעות ועוד.

למרות ההצלחה הברורה של פח הגלילים מולאי אינו מגביל את עצמו לחומר גלם אחד. "כל חומר הוא לגיטימי בשבילי ובכל אחד אני מוצא את המסלול שלי, אם כי אני מודה שאני פחות מתחבר לבדים ולחומרים רכים". מולאי מציין כי לגביו כל חומר הוא התחלה חדשה והוא מרתק אותו באותה מידה. מקורות ההשראה שלו באים מחיי היומיום, משיחות עם חברים ומתוך החומרים עצמם. הוא אוהב מאוד לעבוד בלילה ותמיד צמוד אליו פנקס סקיצות לרעיונות הצצים לפתע.

פח הגלילים הפך בן לילה למוצר מבוקש בחנויות עיצוב יוקרתיות בארץ ובחו"ל

במסגרת עבודתו יוצר מולאי חיבורים מיוחדים ומאתגרים. דוגמה לכך אפשר למצוא בסיפור הבא: הוא קיבל פנייה ממרכז תעסוקה קטן של עמותת אנוש, שבו עוסקים בעבודות קרמיקה. במקביל פנו אליו גם ממסעדת "רק בשר" בתל אביב, שרצתה להחליף את כלי ההגשה בכלים ייחודיים בעבודת יד. מולאי חיבר בין השניים, ולדבריו, "הכלים שיוצרו על ידי אנשי מרכז התעסוקה למסעדה היו בשבילי החיבור האולטימטיבי בין עיצוב ובין הקהילה, ובעיניי זו דוגמה קלאסית של עיצוב עם ערך מוסף. כשאני מתבונן ורואה את השינוי שחל באנשים האלה, בהערכה ובדימוי העצמי שלהם, אין לזה תחליף. זה אפילו עולה על הסיפוק שיש לי כשמישהו קונה את המוצרים שלי", הוא אומר.

אחת הפנטזיות של מולאי היא להקים מרכזי הכשרה למובטלים שיגרמו להם להמציא את עצמם מחדש באמצעות עיצוב מוצרים. "התעסוקה נותנת מסגרת לחיים ומייצרת להם סיבה לקום בבוקר. יש כאן אלמנטים נוספים של מחויבות לתהליך וגם תמריץ רציני לדימוי האישי וליכולת שלהם לפרנס ולהחזיק את עצמם".

את העיצובים של ארז מולאי אפשר להשיג בלעלא – הצרכנייה לעיצוב ישראלי בנמל תל אביב, בחנויות המוזיאונים ובחנויות עיצוב מובחרות.