עיצוב סוחף

הליכה על שפת הים יכולה להיות חוויה ספורטיבית, מרגיעה ואף רומנטית, אבל בשביל ניב זהר הליכה על שפת הים היא עבודה. זהר, היחיד בארץ שיוצר אמנות שימושית מעצי סחף, מוצא על שפת הים עולם ומלואו. "עצי סחף הם ענפים שנסחפו במורד הנחלים לים ונפלטו לחוף", מסביר זהר. "בדרך הם נשברו ושויפו על ידי הסלעים והחול וגם קיבלו חיטוי ממלח הים ומהשמש. אחרי סופות וסערות העצים נזרקים לחוף ונערמים שם, וצריך רק ללכת ולקושש אותם".

תעודת זהות שם: ניב זהר מגורים: מושב חרב לאת לימודים: אוטודידקט עיסוק: יוצר אמנות שימושית מוטו: ליהנות בעבודה

זהר התוודע לעצי הסחף במהלך טיול ארוך באוסטרליה ובניו זילנד, והיכולת ליצור מהם יצירות אמנות הקסימה אותו. "מהים נפלטים לחוף גם עצים מעובדים שעברו תהליך דומה של עיצוב טבעי. בזכות הייחודיות של כל ענף כל יצירה היא יוצאת דופן", הוא אומר.

זהר, יליד קיבוץ צרעה, לא למד מעולם לימודי אמנות פורמליים אבל גדל באווירה של יצירת אמנות שימושית. אביו הרבה לעבוד ולפסל באבן ובברזל, וזהר סיתת, ניסר ועיצב פסלים ויצירות אמנות אחרות מאז שהוא זוכר את עצמו. "מגיל צעיר אני יוצר אמנות שימושית באבן, בברזל ובעץ ומפסל פיסול סביבתי. במסגרת בית הספר למדתי אמנות ואהבתי מאוד לעסוק בה. בעלי מלאכה היו עניינו אותי ולמדתי מלאכות שונות, החל ממסגרות וכלה בנגרות. הצורך בלימודים פורמליים פשוט לא היה קיים אצלי".

היצירה הראשונה שיצר בעצי סחף הייתה לבית של משפחה ביוון. זהר, העוסק גם בעיצוב נוף, גינון והקמת פרגולות ודקים, הוזמן על ידי חבר שעבד ביוון לעצב חפצים שימושיים מעצי סחף למשפחה, ועיצב מסגרת למראה. "בגלל היערות ומטעי הזיתים הרבים ביוון יש כמויות אדירות של עצי סחף על החופים, ושיטוט אקראי על החוף יכול לספק חומר גלם לעבודות רבות". את חומרי הגלם לעבודותיו מייבא זהר מיוון, והוא נוסע לשם ובוחר את העצים בעצמו. "אני הולך עם המשווק לאורך החופים ומצביע לו על העצים שאני רוצה, והוא אוסף אותם ושולח לישראל". ביוון משתמשים בעצים האלה גם להסקה, ולכן חשוב לבחור את העצים המיוחדים ולשמור אותם.

עצי הסחף הם חומר מרתק לעבודה מכיוון שהם עצים עתיקים מאוד. "במפגש ובעבודה עם העצים האלה אי אפשר להימנע מלחשוב מהיכן הם באים", אומר זהר. "לכל בול עץ או ענף יש בוודאי סיפור מרתק. אני אוהב במיוחד ליצור בחומרים שיצאו משימוש, נשחקו על ידי הזמן והטבע. לחומרים האלה יש כבר אופי ועיצוב ייחודי. איסוף החומרים ברחבי העולם גם יוצר מפגשים מעניינים עם אמנים ועם תרבויות שונות".

במקרים רבים הרעיון למוצר הסופי עולה בראשו של זהר ממראהו של ענף מסוים. "אני יכול לקחת ענף ולהניח אותו, ובשבילי מדובר בפסל סביבתי", הוא אומר. "לפעמים אני מרגיש ממש כמו רובינזון קרוזו, במובן זה שאני לוקח משהו מהטבע ומניח אותו כפי שהוא".

עבודות בעצי סחף מתאימות לעיצוב מסוים של בית, אך זהר חושב שעבודה כזו תמשוך תמיד תשומת לב ותבלוט בחלל. מסגרות למראות ולתמונות, קונסולות ושנדליירים הם רק חלק מהיצירות שלו, ובעצים משולבים צדפים וקונכיות. אין לו מלאי וכל מוצר הוא יחיד במינו.

"בתהליך היצירה אני משלב חומרים ושיטות עבודה מגוונות", אומר זהר. "הענפים אינם עגולים תמיד, וחלק מעצי הסחף הם עצי בניין שנפלו לים מספינות משא. בגלל המלח והשמש אין בהם מזיקים, ולמעשה זהו עץ שיכול להחזיק לנצח. גם בתהליך העבודה אני מנסה לשמור על הטבעיות של החומר, לכן אני לא משתמש בחומרים כימיים כמו דבקים שונים אלא מחבר את העצים באמצעות אקדח סיכות מיוחד ואפילו תופר אותם זה לזה בחוטים מחומרים טבעיים".

שימוש חוזר בחומרים הוא נושא שקרוב מאוד ללבו של זהר, ובנוסף לאיסוף עצי סחף הוא מסתובב באתרים של פסולת בניין כדי למצוא שאריות של ברזל ועץ לעבודותיו. את שאריות העצים שנשארות מהפרגולות והדקים הוא משלב בעבודותיו. "היופי בחומרים קיימים, כמו עצי סחף ופסולת בניין, הוא שהם כבר מעוצבים", אומר זהר. "העץ שרד את כל התלאות וממשיך לחיות, למרות שחלק מהעצים קרובים כבר לדרגת מאובן. לקנות משהו חדש מהמדף פחות מדבר אליי, לעומת זה דלתות וצירים ישנים מרתקים אותי".

זהר אמנם לא למד לימודי אמנות ועיצוב פורמליים, אך הוא ממליץ לכל מי שעוסק באמנות ללמוד. "אני עצמי אמנם לא הרגשתי צורך ללמוד, מכיוון שהייתי בתוך שטף של עבודה ויצירה, אבל אני חושב שלימוד פורמלי חשוב ונחוץ, אבל רק אם הוא בא ממקום של הנאה, כי רק אז הדמיון מתפתח".

זהר מעיד שהוא מאוד ביקורתי כלפי עצמו. "כשאני מסיים עבודה אני אומר תמיד שיכולתי לעשות אותה טוב יותר", הוא אומר. הוא מוביל את המוצר ומתקין אותו בעצמו בעיקר מכיוון שהוא אינו סומך על איש שלא יגרום נזק לעצים, ומכיוון שלעתים קרובות הוא שותף בהחלטה על המקום שבו תוצב היצירה.

את עבודותיו של ניב זהר אפשר לראות באולם התצוגה של המעצב תומר מאיירס בהרצליה פיתוח, ובאתר שלו