עין תחת עין

על הטיפול בפזילה אצל ילדים והתמודדות עם תגובות הסביבה
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
כשלושה עד חמישה אחוזים מהילדים סובלים מפזילה. על אף כי ניתן לחשוב שהבעיה אסתטית בלבד, מתברר כי יש לה גם השלכות פיזיולוגיות – בעיקר אם היא אינה מטופלת כראוי ובשלב מוקדם – העלולות לפגוע בראייה לצמיתות.
נקודה חשובה נוספת בטיפול בפזילה נוגעת לבעיות החברתיות שמהן סובלים אותם ילדים בשל שונותם, וגם במקרה כזה חשוב לטפל בבעיה ולא להתעלם מקיומה. כיום, מתברר, ישנן דרכים רבות לפתרון בעיית הפזילה. רטיות, משקפיים או ניתוח הם שלושת הטיפולים הנפוצים ביותר, אך חשוב לבדוק מהו בדיוק סוג הפזילה לפני שמתחילים בטיפול.
"בעיית הפזילה, המופיעה בצורה שווה אצל בנים ובנות, היא בעיה שכיחה למדי שמידת חומרתה משתנה ממקרה למקרה", מסביר ד"ר יאיר מורד, מומחה לרפואת עיניים לילדים ופזילה ומנהל השירות לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי "אסף הרופא". "פזילה מושפעת מתורשה ושכיחותה גבוהה יותר במשפחות שבהן יש היסטוריה של פזילה, אך קיימים מקרים רבים של פזילה ללא רקע משפחתי-תורשתי. בכל מקרה הדבר החשוב ביותר בפזילה הוא לאבחן אותה בשלב מוקדם על מנת לטפל בה בטרם תהיה החמרה של המצב".
חשיבות הגילוי המוקדם
פזילה, כאמור, אינה רק בעיה אסתטית. "הראייה הדו-עינית מתפתחת בחודשים הראשונים לחייהם של תינוקות ומאפשרת להם לעקוב אחר המתרחש", מסביר ד"ר מורד. "לרוב שתי העיניים ישרות ופועלות באופן סימטרי ומתואם זו עם זו, כך שהן מסתכלות לעבר אותו אובייקט. במצב רגיל המוח ממזג את שתי התמונות, המתקבלות כל אחת מעין אחרת, לתמונה אחת תלת-מימדית. בזכות העובדה ששתי העיניים פועלות בתיאום מתקבלת ראיית עומק מדויקת – ראייה תלת-מימדית. במקרה של פזילה קיים חוסר הקבלה של גלגלי העיניים, בגלל חוסר איזון שבין שרירי העיניים. מצב כזה נובע ממתח רב מדי או חלש מדי של השריר המניע את העין".
ד"ר מורד מחלק את סוגי הפזילה לשניים. "סוג אחד של פזילה נקרא 'פזילה מולדת'", הוא מסביר. "מיד לאחר הלידה חלק גדול מהתינוקות פוזלים, אך הסיבה לכך היא שהעיניים עדיין לא למדו לפעול בתיאום. לאחר כחצי שנה העיניים לרוב מתואמות זו עם זו, ואז מרבית התינוקות מפסיקים לפזול. אולם פזילה מולדת היא מצב שבו הפזילה נמשכת, כלומר עין אחת מסתכלת על חפץ מסוים וצופה קדימה בעוד העין השנייה מסתכלת הצידה".
"סוג נוסף של פזילה מתגלה לרוב בסביבות גיל שלוש. בגיל זה הילד כבר מתחיל להתמקד בפרטים קטנים ולצורך כך מפעיל בצורה מתואמת את העיניים. כאשר מתגלה בעיה בגיל זה היא מחייבת טיפול ובהקדם".
ייתכן שתופיע פזילה בגיל מאוחר עוד יותר?
"בהחלט", קובע ד"ר מורד. "אם הפזילה מתחילה בפעם הראשונה לאחר גיל שבע לערך, הילד כבר יתלונן על ראייה כפולה, מכיוון שלמוח בגיל הזה אין את יכולת הדיכוי של התמונה הלא תקינה או המטושטשת, הקיימת בגיל הילדות המוקדם, ואין לו את היכולת להתעלם מהתמונה המגיעה מהעין הסוטה".
אילו ליקויים נגרמים בעקבות הפזילה?
"בפזילה מולדת, כשעין אחת פוזלת באופן קבוע, המוח מתעלם מהראייה של העין הפוזלת", מסביר ד"ר מורד. "תאי המוח לא מקבלים את הגירוי שלו הם זקוקים על מנת להתפתח ומתחילים להתנוון, וכך הילד מאבד את יכולת הראייה בעין ומתפתחת 'עין עצלה'. הכוונה היא שחדות הראייה של עין זו פוחתת והעין נותרת עם ראייה חלשה ולקויה העלולה להחמיר ולהוביל לאובדן של יכולת הראייה. עין עצלה שלא מטופלת במועד לא ניתנת לתיקון לאחר מכן עם משקפיים או עדשות מגע, עקב חוסר התפתחות של התאים במרכז הראייה של המוח. בנוסף, כאשר ישנה פזילה, המוח לא מצליח לבנות תמונה תלת-ממדית משתי העיניים והילד מתקשה בהערכת המרחק, במוטוריקה עדינה ועוד".
נקודה נוספת שאותה מעלה ד"ר מורד היא החשיבות של בדיקה ראשונית אצל רופא עיניים לכלל הילדים. "חובה לבדוק כל ילד בפעם הראשונה בגיל שישה עד תשעה חודשים", הוא מסביר. "הבדיקה צריכה להיעשות אצל רופא עיניים והיא חייבת לכלול בדיקה של הרחבת אישונים, המאפשרת הסתכלות לתוך העין, ובדיקת תשבורת – לגילוי צורך במשקפיים. יש פעמים שבהן מגלה הרופא במהלך הבדיקה עין עצלה הגורמת לירידה בחדות הראייה, כאשר יש פזילה מינימלית ולא נראית לעין. לכן חשוב ביותר לבצע את הבדיקה אצל תינוקות, כדי לא להחמיר את הבעיה", הוא מסביר.
סוגי פזילה והשלכות
בנוסף לשאלה האם הפזילה היא מולדת או לא, יש צורך לבדוק באיזה סוג של פזילה מדובר. הפזילה השכיחה ביותר היא מצב שבו אחת העיניים פונה פנימה לכיוון האף והיא מכונה 'אזוטרופיה'. "בפזילה מולדת כלפי פנים, הפזילה מופיעה עם הלידה והיא איננה משתפרת לאחר גיל שישה חודשים", מציין ד"ר מורד. "הפזילה היא בדרך כלל גדולה ובולטת ולעיתים קרובות היא מתחלפת, כלומר הילד פוזל לסירוגין, פעם בעין ימין ופעם בעין שמאל. לכן בדרך כלל לא נוצרת עין עצלה אצל ילדים אלה. תלונה שכיחה של הורים בסוג כזה של פזילה היא שהפזילה נראית גרוע יותר כאשר הילד עייף או חולה. פזילה מסוג זה היא לעיתים תורשתית".
סוג נוסף של פזילה פנימה מכונה "פזילה אקומודטיבית". "פזילה זו מופיעה בדרך כלל בגיל שמונה חודשים עד ארבע", מסביר ד"ר מורד. "לעתים מופיעה פזילה קבועה באופן פתאומי, ולעתים הפזילה מופיעה ונעלמת חליפות. פזילה זו בולטת בעיקר כאשר הילד מסתכל על מטרה קרובה והיא מופיעה אצל ילדים הסובלים מרוחק ראייה. כדי לראות בבירור, ילדים אלו מכווצים בחוזקה את השריר הפנימי של העין ועקב כך נוצרת גם פזילה, ולכן לעיתים היא מופיעה רק בהתמקדות על אובייקט. גם במקרה זה הורים מספרים כי הפזילה בולטת בעיקר כשהילד עייף או חולה וגם כאן מדובר לעיתים קרובות בפזילה תורשתית וחשוב לבדוק את כל האחים והאחיות של הילד".
סוג נוסף של פזילה, המתגלה לא פעם רק מבדיקת העיניים, היא פזילה סמויה, כלומר פזילה המופיעה רק במצבים ספציפיים. יש ילדים שאצלם מופיעה הפזילה הסמויה רק לפרקים, כאשר הילד עייף או חולה, ואז ניתן לראות את העין בורחת הצידה או פנימה. אצל ילדים אחרים הפזילה הסמויה מופיעה רק כאשר הילד מנסה להתמקד במטרה קרובה ואז אחת העיניים בורחת החוצה או פנימה. "לעיתים, כאשר זה קורה, הילד נוהג לעצום עין אחת, דבר המעיד על בעיה בסנכרון הראייה של שתי העיניים בו זמנית, הגורם לכפילות בראייה", מסביר ד"ר מורד. "מכל מקום, 'פזילה סמויה' לא ניתנת לאבחנה במבט עיני, אבל הילד מרגיש תחושה של אי נוחות, הגורמת לו טשטוש ראייה חולף, כפל ראייה חולף, כאבי ראש ודמעות. אם מתגלים סימנים מחשידים אלו, יש לגשת לבירור מיידי אצל רופא העיניים".
אילו השלכות עלולות להיות לפזילה הסמויה?
"עלולות להיות לה השלכות עתידיות קשות", מזהיר ד"ר מורד. "מצב של פזילה סמויה יכול לגרום לילד להפסיק לקרוא ולכתוב ולקבל תווית של ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז".
פזילה מדומה
לדברי ד"ר מורד, ישנו גם מצב הפוך, שבו הילד או התינוק נראים פוזלים אך למעשה אינם סובלים מפזילה. "מצב זה נקרא 'פזילה מדומה'", הוא מסביר. "לעיתים קרובות תינוקות מתחת לגיל שנה נראים פוזלים, בשל מבנה העפעפיים והפנים שלהם, אולם למעשה אין להם פזילה והעיניים שלהם מקבילות וישרות. אנו נראה כי לתינוקות אלו יש לעיתים קרובות קפלי עור בשולי העפעף או גשר אף רחב ואלו מסתירים חלק מהעין וגורמים לאשליה אופטית של פזילה".
"התופעה נראית בעיקר כשהתינוק מסתכל הצידה, אז חלק ניכר מהעין שלו מוסתר על ידי קפל העור. התופעה נעלמת אצל רוב הילדים כשהפנים גדלות ורוחבו של גשר האף מצטמצם. מכל מקום, רק רופא עיניים יכול לקבוע בוודאות אם מדובר במצב של פזילה אמיתית או בפזילה מדומה".
איך הוא קובע זאת?
"אחת הבדיקות מבוצעת בעזרת פנס. אם רואים שרפלקס האור נופל בדיוק באותו מקום בשתי העיניים, במרכז האישון, סביר להניח שלתינוק אין פזילה. עם זאת, רק בדיקה מקיפה יותר תוכל לתת תשובה ודאית", הוא מסביר.
בחלק השני של הכתבה: דרכים לתיקון פזילה אצל ילדים והתמודדות עם התייחסות הסביבה לילד הפוזל»
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה