עין תחת עין – חלק ב'

לחלק א'»

דרכים לתיקון הפזילה

פזילה הנמשכת לאחר גיל חצי שנה אינה מצב תקין ומחייבת פנייה מיידית לרופא. החדשות הטובות הן שלרוב ניתן לתקן את הפזילה, אך חשוב להתחיל בהקדם האפשרי, לפני שנעשה נזק בלתי הפיך. "יש רופאים הדוחים הורים לתינוקות מעל גיל שישה חודשים עם פזילה, בטענה כי התינוק עדיין צעיר והפזילה תעבור מעצמה", מציין ד"ר מורד. "גישה זו איננה נכונה ועלולה לגרום להחמרת המצב. היא עלולה להוביל לעין עצלה ואף לפגום בהתפתחות הראייה הדו-עינית. לכן חשוב לטפל בליקוי ללא דיחוי נוסף".

מהן הדרכים לתיקון פזילה?
"חלק מהפזילות ניתנות לתיקון על ידי משקפיים, ובמקרה של 'עין עצלה' על ידי משקפיים וסגירת העין הבריאה ברטייה. במקרה של פזילה פנימית אקומודטיבית, מתן משקפיים לילדים בדרך כלל יתקן לחלוטין את הפזילה. במצב שבו הפזילה חמורה יותר במבט לקרוב, שימוש במשקפיים בי-פוקאליות או מולטי-פוקאליות, כלומר משקפיים עם תיקון אופטי גדול יותר לראייה מקרוב, יתקן את הפזילה".

בפזילה החוצה, 'פזילה אקזוטרופית', ניתן לטפל, לדברי ד"ר מורד, במספר שיטות. "אם מדובר במצב של פזילה בלתי קבועה הטיפול יהיה על ידי הרכבת רטיות, כלומר בסגירה לסירוגין של העיניים. אם בעיית הפזילה גדולה יותר במבט לקרוב, שיטת טיפול הכוללת תרגילי עיניים לחיזוק יכולת המיקוד עשויה להועיל. אולם, בחלק גדול מהמקרים הטיפול היעיל ליישור העיניים ייעשה באמצעות ניתוח של שרירי העיניים כדי לגרום להקבלה שלהם".

באיזה שלב מתקבלת ההחלטה לנתח?
"כאשר הבעיה היא בשריר. עם זאת, ישנם ילדים שאצלם לא מדובר בבעיה בשריר אבל הטיפול באמצעות משקפיים תיקן את הפזילה רק באופן חלקי. גם הם יופנו לניתוח כדי לתקן את הפזילה תיקון מלא. אצל אותם ילדים יש לזכור כי הניתוח אינו מהווה תחליף למשקפיים, אלא בא לתקן את שארית הפזילה. לכן, ברוב המקרים, גם לאחר הניתוח יזדקקו אותם ילדים למשקפיים. מכל מקום, חדות ראייה טובה בשתי העיניים תעזור מאוד לסיכויי ההצלחה של ניתוח הפזילה".

האם כדאי להמתין עד שהילד יגדל קצת לפני ביצוע הניתוח?
"בדרך כלל אין תועלת בדחיית ניתוח פזילה, להיפך, אפילו ייתכן שייגרם נזק נוסף, משום שהפזילה עלולה להחמיר עם הזמן. הדברים אמורים במיוחד לגבי תינוקות עם פזילה מולדת. תינוקות הסובלים מפזילה מסוג זה רצוי לנתח מוקדם ככל האפשר, כבר סביב גיל שנה, בכדי לאפשר התפתחות של מנגנון הראייה הדו-עיני", קובע ד"ר מורד.

איך מתבצע הניוח?
"מכיוון שהפזילה נגרמת כתוצאה מהפרת האיזון בין ששת השרירים המניעים את העין, בניתוח לתיקון פזילה 'מחזירים את האיזון' של שרירי העיניים, כלומר אנו מחזקים או מחלישים את שרירי העין כך שהאיזון ביניהם, שקודם הופר וגרם לפזילה, חוזר לקדמותו. החלשת שריר נעשית על ידי ניתוק השריר ממקומו ותפירתו במיקום אחורי יותר, כך שהוא הופך לרפוי יותר. במקרה של חיזוק השריר חותכים קטע ממנו ותופרים את השארית חזרה למקום המקורי של השריר. בצורה זו הוא הופך למתוח וחזק יותר. יש לציין כי הניתוח מתבצע בהרדמה כללית בלבד".

מהם אחוזי ההצלחה של ניתוח מסוג זה?
"השאיפה היא להגיע ליישור מלא של גלגלי העיניים ובשיטות הניתוחיות המודרניות סיכויי ההצלחה טובים מאוד. כמובן שלא ניתן להבטיח הצלחה מלאה בניתוחי פזילה וישנו סיכוי קטן, של 10 עד 15 אחוזים, שגם לאחר הניתוח תישאר פזילה מסוימת, כזו שעל פי רוב לא תפריע תפקודית או קוסמטית. במקרים מסוימים, בערך בחמישה אחוזים מהמקרים, נשארת פזילה משמעותית או שהפזילה חוזרת לאחר פרק זמן מסוים ויש לבצע ניתוח נוסף כדי להגיע לתוצאה הרצויה".



ומהם הסיכונים?
"לעיתים נדירות עלול להתפתח זיהום לאחר הניתוח, אולם במרבית המקרים הטיפול בזיהום קל ויעיל באמצעות טיפות. לעיתים גם מופיע כפל ראייה לאחר הניתוח, שחולף בדרך כלל תוך מספר ימים. במקרים נדירים מאוד לא חולף כפל הראייה ואז יש צורך בטיפול נוסף. בכל אופן, מכיוון שהניתוח נעשה בחלק החיצוני של העין אין בו סכנה רבה לראייה".

האם ניתן לחזור מיד לאחר מכן לפעילות מלאה?
"בדרך כלל, בימים הראשונים לאחר הניתוח העיניים יהיו אדומות ותיתכן תחושת אי נוחות וכאב קל", אומר ד"ר מורד. "כמו כן תיתכן נפיחות קלה של העפעפיים ואודם בעיניים, שיחלפו בפרק זמן של עד כשבועיים מאז הניתוח. כדי לאפשר החלמה מהירה יש צורך בטיפול בטיפות ולעיתים גם במשחת עיניים. בנוסף, מומלץ להימנע מחשיפה לאבק ולרוח במשך מספר ימים, אך אין הגבלה על פעילות בבית. ילדים יכולים לחזור לגן או לבית הספר תוך מספר ימים עד שבוע.

בדרך כלל אנחנו רואים כי ילדים קטנים חוזרים להתנהג כרגיל תוך מספר שעות לאחר הניתוח. עם זאת יש להקפיד שלא לשחות בבריכת שחייה או בים לפחות שבועיים אחרי הניתוח".

בניגוד לילדים, אצל מבוגרים מתבצעים רוב הניתוחים בעזרת "תפרי התאמה", שיטה חדשה המעלה את ההצלחה של הניתוח בעשרה אחוזים. בשיטה זו תופרים את השריר למקומו בתפר הניתן לפתיחה והזזה. כשש שעות לאחר שהמטופל התעורר מההרדמה, בודקים את הפזילה ואם היא עדיין קיימת פותחים את התפר המחזיק את השריר ומזיזים אותו, כך שהפזילה מתוקנת באופן מיידי.

מדוע לא מבצעים ניתוח מסוג זה גם אצל ילדים?
"לילדים אין אפשרות כזו משום שיש צורך בשיתוף פעולה של הנבדק", מסביר ד"ר מורד. "שיתוף פעולה שכזה אינו אפשרי כשמדובר בילד קטן".



הבעיה החברתית

הבעייתיות בפזילה מתבטאת לא רק בבעיות גופניות. הליקוי האסתטי המתלווה לפזילה, מתגלה במהירות כמוקש חברתי ופעמים רבות ילדים הסובלים מפזילה הופכים מושא לצחוק וללעג. "להורים יש תפקיד מרכזי בהתמודדות נכונה עם המשמעויות החברתיות של הפזילה", אומר רענן הס, פסיכולוג חברתי וארגוני. "רק התנהגות ותגובה מדודה ושקולה של ההורים יעזרו לילד להתמודד כראוי עם הליקוי, גם בהיבט האישי והדימוי העצמי וגם בהיבט החברתי. ילד הסובל מליקוי פזילה יספוג קרוב לוודאי הערות מעליבות מהסביבה, והשאלה כיצד הוא יתמודד עם הקושי החברתי והרגשי תלויה רבות בתגובת ההורים ובהתנהגותם".

למה הכוונה?
"אם ההורים לא יגיבו בצורת מגננה, לא יהיו היסטריים בתגובתם ולא יעצימו את הסיטואציה הלא נעימה, אלא יסבירו לילד כי מדובר בבעיה נקודתית, סביר להניח כי גם הוא עצמו יתמודד ביתר קלות עם הבעיות החברתיות. בדרך זו הוא לא יחווה את הפזילה כסוג של טראומה, שתשפיע על דימויו העצמי, הנוכחי והעתידי".

מה לגבי הצוות החינוכי? האם יש לו מקום בטיפול בבעיה?
"הורים שחשים צורך להקל על הילד מול התמודדויות חברתיות, בגן או בבית הספר, יכולים ליזום שיחה עם הגננת או המורה בעניין ולבקש את עזרתה המקצועית בעניין האינטראקציות החברתיות של הילד. ברוב המקרים אנשי המקצוע יוכלו להסביר את המצב באמצעות סיפורים, שירים ודרכים יצירתיות נוספות ולעזור לילד בהיבט החברתי. במידת הצורך, אם יש מספר ילדים שמציקים באופן קבוע לילד הסובל מפזילה, כדאי לשקול שיחה עם הוריהם של אותם ילדים", מציע הס.

ובכל זאת, המראה של ילד שמסתובב עם רטייה בגן עשוי להבהיל ילדים אחרים.
"תפקידם של ההורים הוא לאזן את הסיטואציה ולנהל את הצד הרגשי של ליקוי זה מתוך התמודדות ומודעות עם הבעיה ולא מתוך רצון להסתירה", קובע הס. "אם הילד אמור לעבור ניתוח לתיקון פזילה והוא במקביל יצטרך לשים גם רטייה על העין, כדאי שההורים יספרו מבעוד מועד לגננת על הניתוח המתוכנן ויתייעצו איתה איך לספר ולשתף את הילדים בגן. אין ספק כי התגובה האינטואיטיבית של מגננה והסתרה הינה הגנתית-חרדתית ועלולות להיות לה השלכות מזיקות על הילד".

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה