רקדן נשמה: ריאיון עם עידו תדמור

שנת 2017 מסתמנת כאחת הטובות שידע הרקדן והכוריאוגרף עידו תדמור. זוגיות שחוגגת עשור, סיורים בעולם עם עבודות קיימות לצד פרמיירות בינלאומיות ותואר פרופסורה מהמחלקה הנחשבת למחול של אוניברסיטת צ'פמן בארצות הברית, הם רק חלק מנקודות השיא שכבר נרשמו. תדמור (53) הוא עדיין אחד הרקדנים והיוצרים העסוקים בישראל, ואם זה נשמע לכם מוזר – אתם צודקים. בגיל שבו רקדנים רבים כבר פשטו מזמן את הטייץ ועסוקים בהוראה, בניהול הפקה או בקריירה שנייה, תדמור מבלה את מרבית זמנו בחדרי חזרות ועל הבמות בישראל, באירופה, בארצות הברית ובאסיה. האיש, שבשנים האחרונות מעביר זמן ניכר במטוסים ובשדות תעופה, חי בתנועה מתמדת, לא מפסיק להמציא את עצמו מחדש.

"אני אוהב את ההתבגרות שלי ואת המקום שבו אני נמצא בחיים", אומר תדמור. "אין לי אפילו מיליונית בעיה עם הגיל. הי, אני מוזמן להופיע בלהקות עם רקדנים שצעירים ממני ב-20 שנה. אני אדם מאוד ריאלי אבל כשמסתכלים על דברים שקרו ועדיין קורים בחיי, קשה לדבר במושגים של נורמטיבי. אין שום דבר 'נורמלי' בלהופיע עם הבולשוי בגיל 50 או לרקוד בתפקיד ראשי ביצירה של אחד הכוריאוגרפים העכשוויים הכי מסקרנים באירופה בגיל 53", הוא מוסיף ומכוון לפרמיירה שנערכה בתחילת אפריל בפיזה ליצירה "In-Faust", של הכוריאוגרף האיטלקי ולטר מאטיני, עיבוד מחול שנשען על הטקסט המכונן של גדול הסופרים הגרמנים, יוהאן וולפגנג פון גתה, ובו רוקד תדמור בתפקיד הראשי.

מתוך "In-Faust" | צילום: Barbara Cerri

שפה חדשה וייחודית

היצירה, שתעלה בחודש יוני לשלוש הרצות גם במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, מציגה גרסה עכשווית לטקסט הקנוני על האיש שמכר את נשמתו לשטן. על העבודה – משל על המאבק ביצר ועל פניו האנושיים של הרוע – אמרו היוצרים: "היצירה של גתה מונומנטלית וקשה לצמצם אותה למופע, לכן החלטנו לגעת רק בחלקים שמבחינתנו הם הליבה. המופע מתחיל בנקודה שבה הכל מסתיים – פאוסט הזקן והעייף חוזר אל רגעי מפתח בחייו, מציץ אל האלוהים והשטן שבתוכו, אל הפיתויים והאשליות". יצירתו של גתה הסעירה יוצרים רבים וזכתה לאינספור פרשנויות, בעיקר בתחומי התיאטרון, האופרה והקולנוע. העיבוד התנועתי של הכוריאוגרף האיטלקי העולה מציע שפה ייחודית ופסקול שמשרטט עולם רב-שכבתי עם יצירות מאת ארוו פארט, פיליפ גלאס, מקס ריכטר וג'וזפה ורדי.

מאטיני, לשעבר רקדן בבלט מונטה קרלו ובבית האופרה הלאומי בליון, הקים את להקתו, Imperfect Dance, בשנת 2009 יחד עם בת זוגו, הרקדנית הבלגית אינה ברוקס, שחתומה כמעצבת התלבושות והבמה בהפקה. "שם הלהקה קצת אירוני בהתחשב בעובדה שמדובר ברקדנים מושלמים ובלהקה בעלת שם שזוכה להערכה רבה באירופה", אומר תדמור ומוסיף: "מאטיני הוא כוריאוגרף בלתי רגיל ובעיניי הוא 'הבא בתור'. אין לי ספק שהוא ישאיר חותם. זו אחת הלהקות המעניינות שראיתי מזה זמן".

מתוך "In-Faust" | צילום: Barbara Cerri

הקשר בין תדמור ל-ImPerfect Dance נוצר לפני כחמש שנים. תדמור, בתפקידו כיועץ אמנותי לפסטיבל האביב בראשון לציון, הזמין את הלהקה להופיע עם "אנה פרנק", גרסת מחול לסיפורה של הילדה הכי מפורסמת בעולם. ההפקה עוררה עניין, הביקורות שיבחו והקשר נשמר. לפני שנתיים הוזמן תדמור לצפות במופע הבכורה של "In-Faust" בבית האופרה בפיזה. "בדיעבד הסתבר שהרקדן הראשי שבר את הרגל שלושה שבועות לפני הבכורה, וכיוון שהתאריך כבר נקבע והלהקה הייתה מחויבת לו, נמצא מחליף אבל מיד לאחר מכן ההפקה נגנזה. התברר לי שהסיבה שהוזמנתי לפרמיירה הייתה שהם רצו להציע לי את התפקיד", מספר תדמור.

מה משך אותך ב In-Faust?

"ההפקה כולה. יצאתי מגדרי. זה היה אנין טעם וענוג ומלא עניין מבחינה תנועתית, שונה מאוד ממה שאני מתורגל בו, ומאתגר. גם הבמה מיוחדת – מינימליסטית, ויש צייר שמצייר במהלך המופע את התפאורה. התרגשתי מאוד אבל היה ברור שצריך להעמיק בדמות. לפני חצי שנה מאטיני הגיע לישראל לעבוד איתי ובהמשך נסעתי לאיטליה. זה היה כמו ללמוד ללכת, למדתי שפה חדשה. באפריל נערכה הבכורה ברומא, ויש הזמנות לניו יורק וסיורים באיטליה, בגרמניה ובישראל. אנחנו מתרגשים מאוד לקראת הבכורה בבית האופרה בתל אביב".

דיברת על חיים מקצועיים לא שגרתיים, וצריך לומר שהבסיס שלך קלאסי מובהק אבל אתה די רוקנ'רול.

"בשנים האחרונות התברכתי באפשרות לנוע בטווח סגנונות רחב, מניאו-קלאסי עם הבולשוי ועד 'הבהמה' של מירב כהן, סולו אקספרסיבי שנגע בשורשים החייתיים שלנו", מסביר תדמור. "זה מרתק אותי ושומר את הרעב לדבר. אני זקוק לזה. מה שקל פחות מעניין אותי היום. אני חייב לטעום, לנסות ולחוות עוד סגנונות כדי לאתגר את עצמי. זה שומר אותי חי".

In-Faust, תאריכים: 1-3 ביוני, המשכן לאמנויות הבמה, בית האופרה תל אביב.

פורסם במגזין אטמוספירה