עוצרים את העצירות

כשמיה היתה בת שנה היא סבלה מעצירויות חוזרות ונשנות. "כמעט כל שבוע עברנו לפחות יום אחד של סיוט, שבסופו שוב נכנענו ונתנו לה נר", מספרת אמה שירי. "היא היתה עצובה כל אותו יום, בקושי משחקת או זזה. בוכה הרבה". רופא הילדים שאל אותם על התפריט של מיה, ומהר מאוד הם הבינו כי מקור הבעיה נעוץ בתזונה שלה, שכללה מעט מדי ירקות ופירות ויותר פחמימות.

הוריה של מיה נעשו מודעים יותר לתזונה שלה. "היינו צריכים להרגיל אותה מחדש למאכלים", מספר אמיר, אביה של מיה. "הבעיה היא שמיה עקשנית ולא היה קל להרגיל אותה. הייתי סוחט לה כל בוקר מיץ תפוזים ומכניס לה לבקבוק, הצענו לה הרבה פירות וירקות טריים וגם בישלנו יותר ירקות. שירי היתה מכינה לה עוגות פירות ופשטידות ירקות".

"אך השינוי הגדול הגיע כשמיה נכנסה לגן והחלה לאכול עם כל הילדים. בימים הראשונים היא לא אכלה הרבה וחזרה מהגן רעבה. לאט לאט היא התרגלה שיש ירקות על השולחן. היא גם כבר הבינה יותר, והיינו אומרים לה שעדיף שתאכל את הירקות מאשר שתכאב לה שוב הבטן והיא תקבל נר". היום מיה בת שלוש, כבר גמולה מחיתול וגם פחות סובלת מעצירויות.

חשוב להציע לילדים אוכל בריא ועשיר יותר מההתחלה

להיות מודל לחיקוי

"עצירות אצל ילדים מופיעה פעמים רבות על רקע המעבר מהנקה או מתחליפי חלב לתזונה מוצקה", מסבירה הדיאטנית הקלינית צביה שניאק-חממי. "עצירות אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים, נובעת משתי סיבות עיקריות: מחסור בנוזלים ומחסור בסיבים תזונתיים. חלב האם והתחליפים עשירים בנוזלים. ילד שמתחיל לאכול אוכל מוצק, צריך בהתאם לשתות יותר מים, ולא תמיד ההורים מקפידים מספיק על השתייה. כשהילד סובל מעצירות, הורים נכנסים למעגל של תרופות ונרות גליצרין, כשהפתרון הרבה פעמים יכול להיות פשוט מים".

סיבים תזונתיים מקורם אך ורק בצומח ולא נמצאים בבשר, בביצים או במוצרי חלב. הסיבים נמצאים בקליפות של הצומח, והם למעשה סוג של פחמימה שאינה מתעכלת. הסיבים מגיעים למעיים בצורה שלמה, ובמערכת העיכול הם סופחים מים וכך מקלים על יציאת הצואה. שניאק-חממי ממליצה בחום לתת לילדים החל מגיל צעיר לאכול מגוון רחב של פירות וירקות עם הקליפה, לאחר שטיפה במים ובסבון.

"אנחנו מתרגלים לטעמים מגיל אפס", מדגישה שניאק חממי. "לכן חשוב מההתחלה להציע לילדים אוכל בריא ועשיר יותר. הרבה פעמים ילד יעדיף ירק אחד על פני ירק אחר. החוכמה היא להמשיך להציע לו מגוון רחב. אם אמא אומרת בקול רם שהילד שלה לא אוכל עגבניות, הוא באמת לא יאכל יותר עגבניות. אבל אם היא תמשיך להגיש בכל יום גם עגבניות, יכול להיות שביום הראשון והשני הוא לא ייגע בהן, אבל ביום השלישי הוא כבר יטעם. גם אם הוא לא יאהב, נמשיך להציע, ופתאום יום אחד הוא יטעם שוב ויאכל. הכי חשוב באוכל זה התמדה ועקשנות".

לשניאק-חממי יש עצה חשובה נוספת: מתן דוגמה אישית. "אם הילד רואה שאמא אוכלת משהו אחר מזה שנמצא בצלחת שלו, הוא ירצה להידמות לה. אם הילד יראה שאמא אוכלת ירקות ופירות, בסופו של דבר גם הוא ירצה לאכול אותו דבר".

אפשר למצוא סיבים תזונתיים גם בדגנים מלאים. לכן ממליצה שניאק חממי להורים לוותר על דגני הבוקר המתוקים ולהחליפם בדגני בוקר מלאים. בנוסף היא ממליצה לבחור במוצרים כגון פסטה מקמח מלא, קוסקוס מלא ואורז מלא, שהם טעימים באותה מידה כמו הפסטה, הקוסקוס והאורז הרגילים. כמו הן היא ממליצה להציע לילד קוואקר, קינואה וכוסמת.

חשוב לתת לילד דוגמא אישית

התוספת שתופסת

בעיה נוספת במערכת העיכול עלולה להיגרם מחוסר איזון מיקרובקטריאלי. שניאק-חממי מסבירה: "במערכת העיכול יש חיידקים שליליים וחיידקים חיוביים. חוסר איזון מיקרובקטריאלי מתבטא בריבוי חיידקים שליליים על חשבון חיידקים חיוביים. במקרה כזה עלולים להיווצר גזים, שלשולים או עצירויות. זה נפוץ במיוחד אצל מבוגרים, אבל ישנם גם ילדים שסובלים מהתופעה. בדרך כלל מדבר בילדים שלוקחים אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה אינה עושה הבחנה ומחסלת את כל החיידקים במערכת העיכול.

"כדי ליצור מחדש אוכלוסייה של חיידקים חיוביים, אני ממליצה לאכול יוגורט ביו, בעיקר לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי. גם קוואקר וקליפות תפוחי עץ מעודדים יצירת חיידקים חיוביים. אם אוכלים את היוגורט, הקוואקר ותפוחי העץ על בסיס קבוע, זה יוצר שגשוג של החיידקים החיוביים ומשפר את תפקוד מערכת העיכול".

גם אם נקפיד על תזונה נכונה לאורך כל היום, שניאק חממי מודה כי הסיכוי שנאכל את כמות הסיבים התזונתיים המומלצת ליום הוא קטן מאוד. לכן היא ממליצה להוסיף באופן יום-יומי סיבים תזונתיים באבקה, בנוסף לתזונה עשירה בסיבים.

קודם כל שיהיה טעים

השפית גלי ברמן, אמא לשתי בנות (שש וארבע), נחשפה לחשיבות האוכל הבריא, הסיבים התזונתיים ושתיית המים לאחר שעברה ניתוח טחורים. ברמן הוסיפה לתזונה הביתית את הבנפייבר, אבקת סיבים פרה-ביוטיים העשויה מגוואר-גאם, חסרת טעם וריח המתמוססת בקלות בכל נוזל: "גיליתי שלא חייבים להמיס את האבקה במים ולשתות כמו תרופה מתוך כורח. אפשר להוסיף אותו למעשה לכל מאכל שמכינים בבית".

לדברי ברמן, אוכל צריך להיות קודם כל טעים ורק אחר כך יפה או בריא. "כשפית אני משתדלת לבשל בריא, לא לקלוף ירקות אם לא צריך, להעדיף פחות אוכל מטוגן ויותר מאודה או אפוי. עם זאת, אם זה בא על חשבון הטעם – שם עובר הגבול. לכן קל לי לעבוד עם האבקה. אני משתמשת בה כמו בתבלין ומוסיפה לקציצות, לרוטב של הפסטה או של הסלט, לחביתה, למרק, לשניצל, ובעצם לכל דבר שאני מבשלת".

"גם כשאני קונה גבינה לבנה או קוטג', אני פותחת את הקופסה, מוסיפה מעט אבקה ומערבבת עם טיפת חלב. כך כשאנחנו אוכלים אותה, אנחנו מקבלים על הדרך את תוספת הסיבים התזונתיים".