ליטל יעל מלניק ז"ל נקברה בעודה בחיים על ידי אדוארד קצ'ורה, אבל מבחינת החוק זה לא "רצח", זו רק רשלנות: 7 שנות מאסר על חייה של ילדה, כך נראה גזר דין שמוחק צדק ומשאיר שאלה אחת פתוחה - מה שווים החיים של נערה בישראל?
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (ראשון) שבע שנות מאסר בפועל על אדוארד קצ'ורה, בן 53 מקריית מוצקין, שהורשע בגרימת מותה ברשלנות של ליטל יעל מלניק ז"ל, נערה בת 17 שנקברה על ידו בעודה בחיים ב-1 באוקטובר 2021.
>> "חטפתי 12 כדורים. לא הבנתי איך נשארתי בחיים"
קצ'ורה, שהיה אח בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל", המקום שבו הכיר את ליטל, טען כי ביצע את המעשה כחלק מ"טקס התנקות" שביקשה ממנו, לדבריו. הוא זוכה מעבירת רצח, והורשע בעבירות פחותות: גרימת מוות ברשלנות, בעילה אסורה בהסכמה והפרת צו הרחקה. בנוסף למאסר, חויב בפיצוי של 140 אלף שקל למשפחה. משמעות גזר הדין: קצ'ורה, שנמצא במעצר מאז האירוע, ירצה ככל הנראה שלוש שנים נוספות בלבד. הסיכוי לקיצור שליש נחשב נמוך, אבל לא בלתי אפשרי. הכאב בבית המשפט היה חד. סבתה של ליטל, לודמילה, אמרה בבכי: "לא היה צדק בשביל ליטל. היא נשארה שם, מתה. והוא קיבל עונש של עבירת תנועה".
שבע שנים על חיים של ילדה
קשה לעכל את זה. קשה לעמוד מול העובדות, להבין את הסיפור, ואז לקרוא את גזר הדין. נערה בת 17. אדם בוגר, אח במוסד פסיכיאטרי, בעמדה של סמכות והשפעה. הוא היה אמור לשמור עליה, אבל קבר אותה חיה. גופתה נמצאה מתחת לאדמה. על פי כתב האישום המקורי, נעשה שימוש בצינור נשימה בזמן שהייתה קבורה, פרט שהפך לחלק מהדיון המשפטי בתיק, ובית המשפט פוסק: "רשלנות". מישהו קובר ילדה בחיים, והשופטים קוברים את המילה "רצח". שבע שנים זה לא עונש. זו בדיחה עצובה. זה חותמת רשמית של מערכת שאומרת בקול רם: נשים, נערות, החיים שלכן שווים פחות. הפער שבין הזוועה לבין גזר הדין הוא תהומי ומסוכן. כי הוא שולח מסר ברור ומצמרר: גם אם תיקחו חיים של אחרות, לא בהכרח תיקחו אחריות.