עולם החומר – בטון

אפור, מחוספס וקר. הבטון מעצב לכם את הבית

88 שיתופים | 132 צפיות

הבטון המוכר הוא חומר המורכב בדרך כלל מתערובת של חול, מלט, מים וחצץ, אשר הופכים בהתקשותם לחומר קשה כאבן. כוח הלחץ של הבטון והעובדה שבשעת יציקתו קל ונוח ליצור ממנו כמעט כל צורה שהיא, הפכו אותו לחומר מבוקש, כמו גם את זמינותם של החומרים המרכיבים אותו על סוגיהם השונים. את טיבו של הבטון מודדים על פי רמת דחיסותו בשלב התקשות החומר – ככל שרבים בו הנקבים הפנימיים וצפיפותו חסרה הוא נחשב חזק פחות, ולשם כך מוסיפים לו לעתים חומרים נוספים שאמורים לשפר תכונותיו, ללכוד את בועות האוויר הקטנטנות שעשויות להיווצר בו ולהיטיב את הבידוד התרמי שהחומר מספק.

לצד יכולתו לשאת משקל כבד בבטחה, נחשב הבטון כחומר בעל חוזק מתיחה נמוך, וכדי להתגבר על חיסרון זה – המגביל את מתיחתו – מוסיפים לבטון מוטות חיזוק בעלי אלסטיות מסוימת, על מנת לקבל חומר בנייה חזק במיוחד. וכך, שילוב הבטון עם קורות ברזל, רשתות ברזל או כבלים, יוצר את החומר המכונה "בטון מזוין" המסוגל לעמוד בסוגים שונים של לחצים שיופעלו עליו.

אלה תולדות

כבר לפני כ-2,000 שנה עשו הרומאים שימוש בחומרים דמויי בטון, ובעזרת חומרים אשר התקשו עם ערבובם במים בנו מבנים רבים. גם האשורים והבבלים הכינו תערובות בטון וחומר והמצרים ערבבו סיד וגבס. אולם הגרסה המוקדמת ביותר של בטון מודרני הומצאה ב-1756 על ידי ג'ון סמיטון, מהנדס בריטי שערבב חלוקים, מלט ולבנים מפוררות.



יש עלייה בדרישה לחומרים שנחשבו עד היום כפשוטים וגסים, כמו ברזל, מתכת ובטון <br /> באדיבות קראפט" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/438/11438/380×225.jpg?1169710668" />                             </p>
<div>יש עלייה בדרישה לחומרים שנחשבו עד היום כפשוטים וגסים, כמו ברזל, מתכת ובטון <br /> באדיבות קראפט</div>
</p></div>
<p>את הבטון המזוין במתכונתו הנוכחית המציא גנן צרפתי בשם ז'וזף מונייה ב-1868, על מנת לבנות אדניות המסוגלות להתמודד עם לחצים של אדמה ושורשים. רוב השכלולים הטכנולוגיים של הבטון המזוין פותחו בתחילת המאה ה-20, כאשר תכונותיו של החומר נבחנו והוגדרו תקנים הנדסיים לשימוש בו על פי מידת יכולתו לשאת עומסים. באותה תקופה החל שימוש נרחב בבטון מזוין שאפשר צורות בנייה חדשות ותרם להתפתחותה של האדריכלות המודרנית.</p>
<p>בתקופה זו גם הומצא הבטון הדרוך, כאשר את רשתות ברזל עליהן יוצקים את הבטון המזוין החליפו כבלי מתיחה. בשיטה זו נוצר אפקט לחיצה רב יותר על החומר, ותוצאתה היא יצירת חומר שיכול לשאת עומסים כבדים ביותר ומתאים לשימוש בבניית גשרים, סכרים וכדומה.</p>
<h2>סגנון הברוטליזם</h2>
<p>לשימוש בבטון מזוין היה השפעה מכרעת על האדריכלות והאדריכל הצרפתי הנחשב אוגוסט פרה, היה אחד מחלוצי התחום אשר תהו על טיבו של החומר, לא רק כיסוד לבנייה, אלא גם כבעל אלמנטים עיצוביים לכל דבר. </p>
<p>פרה היה מראשוני האדריכלים שעשו שימוש בבטון חשוף, אך היה זה לה קורבוזיה אשר פרץ את הדרך למה שהתפתח מאוחר יותר לסגנון הברוטליזם. לה קורבוזיה שעבד במשרדו של פרה, ראה בשימוש בבטון עולם שלם של אפשרויות וצורות בנייה חדשות והשתמש במשטחי הבטון לצרכים עיטוריים ופיסוליים.</p>
<p>הברוטליזם צמח מתוך המודרניזם והיה נפוץ מאוד בעיקר בשנות החמישים והשישים. מקור השם הוא במונח צרפתי שפירושו בטון חשוף, וזרם זה אופיין בשימוש רב בבטון. כהערת אגב יש לומר כי בעלי דירות ומבנים רבים שנבנו ברחבי העולם מאוחר יותר, עשו שימוש לא הוגן בשמו של האדריכל על מנת להכשיר שימוש גס בבטון, ללא תפיסה עיצובית של ממש, ורק בשל היותו חומר זול. המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של לה קורבוזיה היה יחידת מגורים במרסי, 1948-1954 . בארה"ב היה זה האדריכל פרנק לויד רייט אשר עשה שימוש נרחב בבטון מזוין לצורך יצירת חללים חדשניים שתכנן. </p>
<p>אגב, הברוטליזם רווח מאוד גם בישראל, כיוון שהתאים לבנייה המתועשת ולצרכים הדחופים של הקמת מבני ציבור רבים במדינה המתפתחת דאז, ואחד האדריכלים המקומיים הנחשבים כמזוהים ביותר עם סגנון זה הוא רם כרמי. בנייני ציבור רבים נבנו בתקופה זו בישראל תוך שימוש בבטון חשוף, ובין המוכרים בהם אפשר למנות את בניין עיריית תל אביב (מנחם כהן), מלון הילטון (יעקב רכטר) ובית הספר ליידי דייויס, כולם בתל אביב. האחרון בהם עבר מטמורפוזה בשנים האחרונות כשהבטון החשוף שלו כוסה בשלל צבעים.</p>
<h2>בטון בסלון</h2>
<p>בשנים האחרונות לא נפקד מקומו של הבטון גם בתחום עיצוב הבית ומגוון פונקציות נוספות, החל ממדרגות, רצפות וקירות דקורטיביים, דרך משטחי עבודה, כיורים, ספסלים ואפילו מנורות. לבטון מצטרפים אלמנטים קרים נוספים, שקיבלו חותמת הכשר דקורטיבית. כך נוכל למצוא לצד הבטון גם נירוסטה, ברזל, פח ויסודות חשופים שיוצאים לאור ומאפיינים את העיצוב התעשייתי שהולך וחודר גם למרחב הביתי בצורה של תעלות מיזוג גלויות, עמודי בטון וצינורות פח. בדומה לאריחים דמויי בטון, גם כאן חלקם "מתחפשים" לחומרי בנייה ומתהדרים במראה המתכתי הנחשק, ולו רק לשם האמירה העיצובית.</p>
<p></p>
<div class= לבטון מצטרפים אלמנטים קרים נוספים, שקיבלו חותמת הכשר דקורטיבית <br /> באדיבות נגב" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/437/11437/380×225.jpg?1169710466" />                             </p>
<div>לבטון מצטרפים אלמנטים קרים נוספים, שקיבלו חותמת הכשר דקורטיבית <br /> באדיבות נגב</div>
</p></div>
<p><em>ליליאנה מור, </em>מנכ"ל "דיזיין סנטר", מדווחת על עלייה בביקוש של פריטי עיצוב העשויים מחומרים גולמיים. "בשנה האחרונה יש עלייה בדרישה לחומרים שנחשבו עד היום כפשוטים וגסים, כמו ברזל, מתכת ובטון. מדובר במגמה סוחפת בקרב האדריכלים ומעצבי הפנים. אלה מעדיפים דווקא את החומרים הקרים הללו בצירוף עם חומרים ביתיים וחמים, כמו שילובים של ברזל ועץ, או שילוב של גוף תאורה בעיצוב תעשייתי עם רהיטים בעיצוב כפרי".</p>
<h2>בטון מוחלק</h2>
<p>אחד הטרנדים הרווחים לאחרונה הוא שימוש בבטון מוחלק תחת ריצוף האריחים המסורתי. מצע הבטון משווה תחושת מרחב גם לחלל קטן. בנוסף לכך, מדובר בחומר שמאפשר שילובים רבים מספור ומבחרהאפשרויות בבחירת מראהו הן כמעט אינסופיות – בטון משולב בזכוכיות, אבנים, צדפים, צבעוניות מיוחדת, מרקמים מגוונים, כל אלו יוצרים קשת רחבה של סגנונות: תעשייתי, אורבני, חמים בצבעוניותו או מינימליסטי. </p>
<p>לאור מגמה זו ניתן כבר למצוא אפילו אריחים במראה דמוי בטון המוצעים כתחליף לקרמיקה, אשר מנסים לשלב את הפונקציונליות המוכרת של אריח האבן עם יתרונותיו העיצוביים של הבטון המוחלק. גם בחברת "נגב קרמיקה", ניתן למצוא אריחי בטון או דמויי בטון בשלל גוונים. "אריחים אלו מזכירים במרקמם את המגע המחוספס של הבטון, אך בצורה מעודנת יותר", מסבירה רווית ליפשיץ-ציון, סמנכ"לית שיווק בחברה. "המראה נשאר טבעי, אך הוא מותאם ונוח יותר לשימוש ביתי או למשרדים וחנויות".</p>
<h2>אופנתי גם בתחום התאורה</h2>
<p>לצד כניסתו של הבטון כמרכיב בעיצובו הפנימי של הבית – אם על ידי ריצוף או חשיפת קיר ועמוד – קיימים גם פריטים נוספים, מעניינים ומפתיעים, שהבטון הוא מרכיב דומיננטי בהם. כך למשל, חברה בלגית הנקראת DARK , החליטה להיענות לדרישת הקהל ולשלב במוצריה את החומר שהפך שוב לאופנתי וליצור ממנו מנורות. הייצור נעשה מתערובת מיוחדת של פלסטיק מוקצף עם בטון, שבו נוצרת מנורת תלייה מוארכת לנורת פלורוסנט הנראית בדיוק כמו בטון אמיתי. ניסים שוהם, יועץ תאורה ראשי ב"קרני תכלת-אלקבס", מרגיע כי משקלה הקל של המנורה מפתיע לעומת החזות הכבדה והמאסיבית של גוף התאורה. ואכן, השימוש בחומר "מתחזה" עוזר לממש פנטזיה למי שחושק במנורת בטון שתיתלה מעל רצפת הבטון המוחלק שלו וליד עמוד הבטון בביתו הבנוי בסגנון הברוטליזם. וזוהי רק ההתחלה. </p>
<p> </p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: <a href=נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה