עולם החומר – בטון

אפור, מחוספס וקר. הבטון מעצב לכם את הבית
הבטון המוכר הוא חומר המורכב בדרך כלל מתערובת של חול, מלט, מים וחצץ, אשר הופכים בהתקשותם לחומר קשה כאבן. כוח הלחץ של הבטון והעובדה שבשעת יציקתו קל ונוח ליצור ממנו כמעט כל צורה שהיא, הפכו אותו לחומר מבוקש, כמו גם את זמינותם של החומרים המרכיבים אותו על סוגיהם השונים. את טיבו של הבטון מודדים על פי רמת דחיסותו בשלב התקשות החומר – ככל שרבים בו הנקבים הפנימיים וצפיפותו חסרה הוא נחשב חזק פחות, ולשם כך מוסיפים לו לעתים חומרים נוספים שאמורים לשפר תכונותיו, ללכוד את בועות האוויר הקטנטנות שעשויות להיווצר בו ולהיטיב את הבידוד התרמי שהחומר מספק.
לצד יכולתו לשאת משקל כבד בבטחה, נחשב הבטון כחומר בעל חוזק מתיחה נמוך, וכדי להתגבר על חיסרון זה – המגביל את מתיחתו – מוסיפים לבטון מוטות חיזוק בעלי אלסטיות מסוימת, על מנת לקבל חומר בנייה חזק במיוחד. וכך, שילוב הבטון עם קורות ברזל, רשתות ברזל או כבלים, יוצר את החומר המכונה "בטון מזוין" המסוגל לעמוד בסוגים שונים של לחצים שיופעלו עליו.
אלה תולדות
כבר לפני כ-2,000 שנה עשו הרומאים שימוש בחומרים דמויי בטון, ובעזרת חומרים אשר התקשו עם ערבובם במים בנו מבנים רבים. גם האשורים והבבלים הכינו תערובות בטון וחומר והמצרים ערבבו סיד וגבס. אולם הגרסה המוקדמת ביותר של בטון מודרני הומצאה ב-1756 על ידי ג'ון סמיטון, מהנדס בריטי שערבב חלוקים, מלט ולבנים מפוררות.