גבר בראש הוועדה למעמד האישה: אולי זה דווקא טוב לנו?

מהאנשים שהביאו לכם את המשרד למשאבי המים הגיעה אתמול הבשורה החדשה – לתפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת נבחר עודד פורר מישראל ביתנו, הגבר היחיד בוועדה.

הרשת, כהרגלה, מיהרה להגיב בקשת של תגובות שנעו בין המחשבה הראשונית שמדובר בפייק ניוז, דרך עשרות אימוג'יז של "פייס פאלם" ותגובות זועמות, בדיקת עמדותיו של פורר בנושאים "נשיים" (לא ממש נמצאו כאלה) ועד בדיחות מתבקשות כמו התהיה האם יו"ר הוועדה הוא זה שיהיה אחראי על השלט של המזגן בישיבות, וגם הסטטוס הסרקסטי של לינוי בר גפן, "זה שאתן לא רואות את הפוטנציאל הקומי שבמינוי חכ עודד פורר לראשות הועדה לקידום מעמד האישה רק ממחיש את הטענה שלפמיניסטיות אין חוש הומור".

הסטטוס של לינוי בר גפן | צילום מסך מפייסבוק

אבל היו גם קולות אחרים, שלא פסלו את המינוי הזה על הסף, בטח לא בגלל המגדר של פורר. מיכל גרא מרגליות, יו"ר שדולת הנשים, כתבה כי פורר "זכאי להנחה הבסיסית שהוא לקח את התפקיד כדי לעבוד. נטל ההוכחה הוא עליו, ואנחנו כאן לסייע במה שצריך".

ח"כ מרב מיכאלי, בעצמה חברה באותה ועדה, העלתה פוסט שבו גם היא לא התנגדה למינוי של פורר.

"לא הבנתי", היא כותבת, "שנים אנחנו אומרות שגברים חייבים להצטרף למאבק הפמיניסטי, למאבק לשוויון. המאבק הפמיניסטי, אנחנו חוזרות ואומרות בצדק, הוא לא עניין של נשים בלבד. הוא עניין של החברה כולה. לגברים גם יש אחריות למצב וגם יש להם מה להרוויח מהשינוי. והנה מגיע חבר כנסת גבר לעמוד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה, אז האם אנחנו פוסלות אותו לתפקיד רק בגלל היותו גבר?

נכון, לא נעים ולא נח לראות וועדה לענייני מעמד האישה שכולה נשים וגבר אחד בתפקיד היו"ר. אבל זאת כשעצמה איננה סיבה או הצדקה לפסול את ח"כ עודד פורר מלכהן כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה.
והרי כבר עמד גבר בראשות הוועדה הזאת. גדעון סער היה יושב הראש שלה בכנסת ה-17, ואני לא זוכרת מחאות. להיפך: כל הפמיניסטיות שיתפו איתו פעולה בגדול והוא היה אורח רצוי בכל הפורומים הפמיניסטיים. היו אז בכנסת חברות פמיניסטיות לעילא ולעילא: יעל דיין, נעמי חזן, ענת מאור, תמר גוז'נסקי… וגדעון סער היה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה.

לא, לא, אתן אומרות לי. אנחנו פוסלות אותו כי אין לו רקע בנושא, הוא לא היה פעיל בנושא לפני כן. ואיזה רקע יש לח"כ מקלב, יו"ר וועדת המדע והטכנולוגיה, במדע וטכנולוגיה? ואיזה רקע היה למירי רגב שהכשיר אותה להיות יו"ר וועדת הפנים? איזה רקע היה לאופיר אקוניס שהכשיר אותו להיות יו"ר ועדת הכלכלה?

הפוליטיקה לא מתנהלת לפי מומחיות, היא מתנהלת לפי כח פוליטי. סיעה שיש לה יותר מנדטים תקבל יותר תפקידים, יותר בכירים. אדם שממוקם גבוה יותר ברשימה יקבל את התפקיד היותר בכיר. האופוזיציה קיבלה שלוש וועדות: הוועדה לביקורת המדינה ניתנה לסיעת האופוזיציה הגדולה ביותר, יש עתיד. סיעת האופוזיציה השנייה יכולה היתה לבחור בוועדה לקידום מעמד האישה ולהשאיר את עאידה תומא סלימן בתפקיד היו"ר, אבל היא בחרה בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית. סיעת האופוזיציה השלישית בגודלה היא ישראל ביתנו, והיא קיבלה את הוועדה לקידום מעמד האשה ונתנה את ראשותה לעודד פורר, חבר הכנסת הבכיר בה.

האם הייתי מעדיפה שישראל ביתנו תבחר בח"כ יוליה מלנובסקי הפמיניסטית לתפקיד? בהחלט. אבל זה עניין סיעתי פנימי, וזאת ודאי לא סיבה לפסול את עודד פורר, פרלמנטר רציני וענייני, לתפקיד. אפשר ורצוי לדרוש ממנו להתמחות בנושא, להתמסר אליו. אדרבא, בואו אליו בדרישות שיוכיח את עצמו, שיביא זוויות חדשות, שיביא הישגים. אבל לפסול אותו? לא ולא.

פוליטיקה היא המקום שבו מחלקים את הכח. רוצות כח פוליטי? אני ממש בעד. למעשה, אני נלחמת על זה ברצף. בואו להלחם גם אתן. על חוק שיחייב ייצוג שוויוני בכנסת, שיאסור על מפלגות ללא נשים. רוצות כח פוליטי? אל תצביעו למפלגות שעושות טובה שהן משבצות קצת נשים מאחורי קוק פיט (יופי של שם) של גברים בלבד. רוצות כח פוליטי? צאו מהמשבצת.

ההתעקשות שרק אישה יכולה לעמוד בראש הוועדה למעמד האשה היא מלכודת. כי אז אפשר יהיה להגיד לי, נניח, שאין לי רקע מתאים לוועדת החוץ והבטחון. מלכודת פוליטיקת הזהויות משאירה אותנו במשבצות המסורתיות, ומשאירה אותן שוליות, לא נחשבות. בעיני, בדיוק כמו שוועדת החוץ והבטחון היא לא עניין של גנרלים או של גברים, ככה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לא צריכה להיות עניין של נשים.

ח"כ מרב מיכאלי: "ההתעקשות שרק אישה יכולה לעמוד בראש הוועדה למעמד האשה היא מלכודת. כי אז אפשר יהיה להגיד לי, נניח, שאין לי רקע מתאים לוועדת החוץ והבטחון"

ובאותה נשימה, בואו נזכור שייצוג כשלעצמו הוא לא פמיניזם. למרבה הצער, יש לנו שפע דוגמאות לנשים בעמדות מפתח שממש לא פועלות למען נשים, וודאי לא למען שוויון. פמיניזם הוא פעולה נגד דיכוי באשר הוא דיכוי, פמיניזם הוא דרישה לפוליטיקה דמוקרטית אמיתית.

בשביל שתהיה לנו בכנסת פוליטיקה דמוקרטית ופוליטיקה פמיניסטית, צריך שנשים וארגונים פמיניסטיים יפסיקו להיות "לא פוליטיות", להיפך. צריך לתמוך בפוליטיקאיות שמחוייבות לערכים של שיוויון. וגם בפוליטיקאים. להצביע למפלגות שרואות שוויון כמטרה, להתפקד למפלגות האלה ולא לפחד לנהל מאבקי כח. כדי שיהיה לנו כח להשיג שוויון, לא רק את תפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה".

דבריה של מיכאלי בהחלט מעוררי מחשבה וקצת מנטרלים את ההסתייגות האוטומטית מהמינוי. ובאשר לפורר עצמו – אנחנו בהחלט מתכוונות לעקוב אחריו.