עוברים את זה יחד

ההסלמה בדרום הארץ יוצרת חרדה ודאגה אצל רבים, ובמיוחד אצל הילדים. איך מתמודדים עם המצב ועוזרים לילדים לעבור את התקופה בשלום? הנה כמה עצות
כשהורים וילדים חווים מצב של איום מתמשך, עלולה להיות אצל הילדים החרפה של הקושי ושל החרדה הקיומית מכך שהעולם אינו מקום מספיק בטוח ושההורים, כמקור בטחון ראשוני של הילד, אינם חסינים מפני פגיעה.
ידוע שלמרות רגישותם הרבה של ילדים, מגלים מרביתם חסינות בפני לחצים סביבתיים, בעיקר אם הם זוכים לתמיכה עקבית ומרגיעה מההורים. ילדים צעירים נוטים לקבל את תנאי הסביבה ומגלים כושר הסתגלות לשינויים החלים בחייהם עקב תנאי החרום. איך אפשר להרגיע את הילדים ואיך אנחנו יכולים להרגיע קצת את עצמנו? הנה כמה עצות.
איך מעסיקים את הילדים בבית או במרחב המוגן? הנה כמה הצעות לפעילויות מהנות
להעסיק את הילדים, לחבק יותר
* השתדלו לשמור במידת האפשר על שגרת החיים. שגרה מעניקה ביטחון וקביעות. רצוי וכדאי לשמור על סדר יום קבוע של ארוחות, פעילויות וסדרי השינה. ישנה חשיבות רבה להפעלת הילדים בעשייה מגוונת כגון: משחקי תנועה במרחב המוגן, משחקי קופסא, משחקי מחשב, חידונים, תשבצים, צפייה בסרטים אהובים או בסרטים מהנים אחרים וכל פעילות משותפת אחרת.
* במצב חרום משתנים סדרי השינה (שהות במקלטים, ממ"דים ומרחבים מוגנים). יש לקיים את סדרי השינה באופן שיאפשר את מרב תחושת הביטחון וההרגעה, הן להורים והן לילדים, ולהגדירם כהסדרים השייכים לתקופת חרום. יש לתת מקום לביטוי רגשות פחד וחרדה כרגשות טבעיים וחשוב לשדר תחושה של אופטימיות ביחס לעתיד.
* רצוי להימנע מהתנגשויות חינוכיות וכעסים על ילדים, אך מבלי לוותר על ההסדרים הקבועים.
* בתקופה כזו יש חשיבות יתר לתמיכה ההורית ולעידוד הילדים. העניקו את מרב תשומת הלב והקרבה הגופנית לילדים – הן ממתנות ומפחיתות את תגובות הפחד.
* חשוב לתת מידע והסברים על האירועים המתרחשים בהתאם לגיל הילדים. רצוי לא להרבות בתיאורים דרמטיים של האירוע. רצוי לעודד ילדים לבטא כעס, פחד ודאגה בשיחה ישירה וגם בדרכים עקיפות (משחק חופשי, ציור, כתיבה, יצירה, סיפורים המתארים מצבי חיים דומים וכו'). השתדלו להימנע מחשיפת הילדים לאורך זמן לתיאורים ולתמונות המוקרנים בטלוויזיה כמו גם לשיחות המבוגרים על האירועים והמצב.
* מצב חרום יוצר הזדמנויות שאינן נמצאות בשגרה כמו: שהות משפחתית משותפת, שעות רבות של הורים במחיצת ילדיהם. נצלו מצב זה למשחקים משותפים, ללמידה הדדית, לשיחות משותפות ולפעילויות שבזמני שגרה יש קושי להתפנות אליהן. זהו את ההזדמנויות שמצב זה יוצר ונצלו אותן כפיצוי על הקושי עמו כולכם מתמודדים.
* שתפו את ילדיכם בתקופה זו, במידת האפשר, בתחומי עשייה שונים בבית. עשייה נותנת תחושה טובה של תרומה ומסייעת בהפגת תחושת חוסר אונים וחוסר שליטה.
* בשגרת חרום ממושכת מומלץ לעשות הפוגות במידת האפשר. עשו פסקי זמן באזורים מוגנים מסכנה ואפשרו לעצמכם ולילדיכם מילוי מצברים אישיים ומשפחתיים.
למבוגרים ולהורים
ישנן דרכים שונות להירגע – מצאו את הדרך המסייעת לכם: פעילות פיזית, ביצוע משימות המסייעות לאחרים הזקוקים לכם, מוסיקה, סרטים, שיחות עם קרובים וחברים, עיסוק בדברים נעימים ומרגיעים, שמירה על שגרה ככל הניתן, מינון צפייה באמצעי התקשורת וכו'.
כדי שאתם ההורים תוכלו לסייע לילדיכם, חשוב שתמצאו את הדרכים המאפשרות לכם להירגע ולהמשיך לתפקד. החליפו האחד את השני מדי פעם בטיפול בילדים והתאווררו.
רבקה יצחק היא פסיכותרפיסטית ומיכל יקואל היא מטפלת זוגית ומשפחתית של ת.ל.מ. – רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי ייעוץ ואבחון