עובדי לנווין תובעים להחזיר את אלבר אלבז לתפקידו
לאחר שהודיע בית האופנה הצרפתי על העזבתו של אלבר אלבז שכיהן כמעצב ראשי, תובע ועד העובדים של המותג מהבעלים להשיב אותו לתפקידו
לאחר 14 שנות פעילות, הודיעו קברניטי לנווין ביום רביעי (28 באוקטובר) על סיום תפקידו של אלבר אלבז כמנהל האמנותי של בית האופנה הצרפתי. בתגובה אמר המעצב הישראלי המצליח ביותר בעולם בהודעה רשמית לתקשורת כי מדובר בהחלטה שהתקבלה בלנווין ברוב קולות. למרות השמועות כי הסיבה למהלך היא חילוקי דעות בינו לבין בעלת המותג הטיוואנית שאו לן וונג, הוא לא הזכיר את שמה והביע תקווה כי בית האופנה ימצא את החזון העסקי שיסייע לו לנוע קדימה בדרך הנכונה עבורו – אמירה המרמזת על סלע המחלוקת.
באופן צפוי ומתבקש, עוררה ההחלטה סערה בקרב תעשיית האופנה העולמית וכלי התקשורת, שלא הסתירה את אהדתה לאלבז במשך השנים. והאהבה לא הגיעה רק מחוץ ללנווין. יום לאחר ההודעה, 330 עובדי המותג שעבדו עם אלבר הביעו תרעומת על העזבתו וועד העובדים אף ביקש פגישה רשמית בעניין עם גברת לן וונג. כפי שדווח ב-wwd, הם אף הודיעו כי לא יהססו לפעול גם מעבר לכך.
אלבז, בן 54, נולד בקזבלנקה ועלה לארץ כתינוק עם משפחתו. כשבגר, פנה ללימודים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שכזכור, נבחר לפני כחודש על ידי האתר Business of Fashion לאחד מחמשת המוסדות המשפיעים ביותר על עולם האופנה (בהקשר זה, קשה שלא לחשוב על תרומתו של אלבז לאהדה וההכרה הבינלאומית במוסד).
ב-1987, עבר לניו יורק, עבד עבור המעצב האמריקני ג'פרי בין ולאחר מכן בבית האופנה הצרפתי גי לרוש. ב-1998 מונה להנהיג את בית האופנה איב סן לורן, אך לאחר שנה בלבד הודח מתפקידו לטובת המעצב טום פורד, לאחר שהמותג החליף בעלים. אלבז עבד למשך זמן קצר בבית האופנה האיטלקי Krizia וב-2001, הוא מונה למנהל האמנותי של בית האופנה הצרפתי לנווין, מהוותיקים שבבתי האופנה העילית בצרפת.
תרומתו הרבה ללנווין תוארה לאורך השנים באינסוף הזדמנויות. ב-14 שנות כהונתו בתפקיד המדובר, הפך את בית האופנה ממה שתואר על ידי בעלת המותג כ"יפהפיה נרדמת" למותג העומד בראש פירמידת בתי האופנה בעולם. בחדשנות ויצירתיות אין קץ, הפך את לנווין למותג המזוהה איתו. העיצובים הפכו לרלוונטיים ועדכניים אך עם זאת נצחיים והוא הצליח להפגין בעיצוביו נשיות גם בזמנים שעולם האופנה החשיב מראות כאלה כפאסה. כך הוא גם היטיב לאמץ אלמנטים ספורטיביים כשצו השעה חייב זאת ואף היה מחלוצי המעצבים שקיימו שיתוף פעולה עם רשת H&M. תחת שרביטו של אלבז, הפך לנווין למזוהה עם גישה המשלבת אלמנטים קלאסיים של תפירה עילית חסרת פשרות לבין מודרניזם ותעוזה. אף שהוא היה ידוע בין היתר בזכות שמלות קוקטייל ושמלות נשף עתירות בד – תמיד הקפיד לבזוק מעל אלה קורטוב של חוצפה ואדג'יות. כעת נותר רק לחכות ולראות האם תצלח מחאתם של עובדיו האוהבים ואם לא, האם נזכה לראות אותו עומד בראש בית דיור.