עד הקיץ הבא זה יעבור

הקיץ הוא לא רק ים, ארטיקים וחופש גדול. יש לשים לב גם לסכנות ולדברים הפחות נעימים שכרוכים בו. לפניכם כמה מונחים שיעזרו לכם לעבור אותו בשלום

88 שיתופים | 132 צפיות

הקיץ כבר כאן, למי שאיכשהו הצליח להתחמק מהחום ולא לשים לב. מלבד ההנאה שמגיעה בדמותם של החופש הגדול וזמן האיכות המשפחתי, מביא עימו הקיץ גם נזקים אחרים, שונים ומשונים. לכבוד החודשים המהבילים ביותר בשנה אנו מציגים בפניכם כמה מהנזקים האופייניים לעונה החמה הכי אהובה בשנה, וכיצד אתם יכולים לטפל בהם.

פציעות

כשהילדים נופלים ומקבלים מכה קטנה, נשיקה מאמא מעלימה את הכאב מיד. אך בקיץ, כשכולם בבית, בבריכה ובגני השעשועים, נפילות ובצידן חבלות חמורות יותר הן שכיחות הרבה יותר ודורשות טיפול שונה במקצת.

מה עושים?
אם מדובר בחתך שטחי, אין דימום ואין חשש לגוף זר באזור, ניתן פשוט ללחוץ על החתך עם בד או עם תחבושת, לרחוץ היטב במים ובסבון, למרוח משחה אנטיספטית ולכסות בפלסטר או בפד גזה. במקרה כזה יש לבדוק תכופות את החתך ולחפש סימני זיהום כמו אודם, נפיחות או הפרשה.

אם מדובר בחתך גדול ועמוק, שממשיך לדמם גם לאחר הפעלת לחץ במשך עשר דקות, שוליו בלתי סדירים או שהוא נמצא באזור הפנים, יש לפנות לרופא באופן מיידי. אגב, גם חתכים שנגרמו מנשיכה או מחפץ מזוהם מצריכים פנייה לרופא ולעיתים יש לקבל חיסון טטנוס.

במקרים של חבלת ראש קלה, נדרש מעקב אחרי הילד. חשוב לא לתת לו מזון או תרופות נגד כאבים. אם החבלה היתה קשה או שהנפילה היתה מגובה רב, אם יש לילד כאבי ראש עזים, בחילות, הקאות, אי שקט או אפתיה וכאשר מדובר בתינוקות הקטנים מגיל שנה – חובה להגיע לחדר מיון גם אם גם הילד נראה בריא. בשאר המקרים יש להגיע לבדיקה אצל הרופא המטפל ולהשגיח על הילד במשך 48 שעות.

מדוזות

למרות הכאב הגדול וחוסר הנעימות, צריבה של מדוזה היא לרוב לא דבר מסוכן (יוצאים מן הכלל הם אלו שאלרגיים לחומר אותו מפרישות המדוזות, כמובן). כדי להסיר את שאריות הנוזל הצורב שאולי עוד נותר על העור, מומלץ שלא לשפשף את האזור הצורב אלא – לשטוף את הגוף במי ים (ולא במי ברז, שעלולים לגרום לשחרור נוסף של החומר), ולאחר מכן לשפוך על המקום חומץ לבישול.

ג'וקים

תיקנים, כמו חרקים רבים אחרים, אוהבים לכלוך. לכן, כדי למנוע את ביקורם בבית חשוב לשמור על הניקיון של משטחי העבודה, הכיורים, השולחנות והרצפות. בנוסף מומלץ לשמור מזון וזבל בשקיות או מיכלים הרמטיים. חשוב מאוד גם לא להשאיר בחוץ כלים עם מים, כמו כוסות, על משטחי העבודה במטבח או בכיור, כי הם כמו מגנט לתיקנים.

אם אתם סובלים מבעיה של תיקנים, ניתן לבצע ריסוס בבית. כיום ישנם תכשירי הדברה יעילים שאפשר לרסס איתם לבד, אך ניתן גם להזמין מדביר מקצועי שיעשה זאת.

בנוסף, ניתן למרוח ג'ל להרגעה ולהצלת העור על בסיס צמחי מרפא, כגון לבנדר, פוליגונום ובזיליקום, שיפחית את הגרד והנפיחות באזור הפגוע. ניתן לשמור את הג'ל במקרר ואז גם התחושה על העור נעימה. במקרים שבהם חשים חולשה כללית או תחושת עילפון וכאשר יש שלפוחיות גדולות על פני שטח עור נרחב, יש לפנות לטיפול רפואי.

דימום מהאף

דימום מהאף הוא תופעה נפוצה בימי הקיץ ויש ילדים שרגישים לכך הרבה יותר מאחרים. הדימום נגרם מפגיעה בנימים שנמצאים בתוך האף בשל חיטוט או בשל אוויר יבש. נכון, זה די מציק כשזה קורה באמצע הלילה או כשיושבים לארוחה משפחתית במסעדה (בעיקר אחרי שהילדים לובשים את החולצה החדשה שרכשתם עבורם בסכום לא מבוטל), אבל כמו החום הכבד והזבובים, גם מדימום מהאף בדרך כלל לא ניתן להתחמק.

מה עושים?
בניגוד למקובל לחשוב, כאשר מתחיל דימום מהאף אסור להטות את הראש לאחור מחשש לחסימה של נתיב האוויר. יש לאפשר לדם לצאת, ובו בזמן לצנן את גשר האף בעזרת קרח עד להפסקת הזרימה. כדי לנסות ולהימנע מדימומים חוזרים, מומלץ להעניק לילד תוספת של ויטמין C, המסייע בשמירה על תקינות כלי הדם, וכן לשתות חליטה של סרפד ועלי תרד, המסייעים בהפסקת הדימום ומחזקים את הדם. בנוסף מומלץ לתת לילד לאכול תרד חי, העשיר בברזל. אם הדימום לא פוסק לאחר 15 דקות יש לפנות לעזרה רפואית.



 צריבה של מדוזה היא לרוב לא דבר מסוכן

צריבה של מדוזה היא לרוב לא דבר מסוכן

התייבשות

התייבשות היא אחת הסכנות הגדולות לילדים בימי הקיץ המהבילים של ישראל. שטח גופם של הילדים קטן ולכן הסיכון עבורם הוא גדול יותר והם חייבים לצרוך כמות גדולה יותר של נוזלים.

מה עושים? ניתן לזהות התייבשות בדרכים רבות. פה יבש, עייפות, כאבי ראש וכמובן כאשר הצבע של השתן הופך משקוף לצהוב (ולעיתים לצהוב כהה) מצביעים על בעיה. אצל תינוקות שאינם יודעים עדיין לדבר הזיהוי הוא בעייתי יותר, ולכן יש לשים לב לכמות הנוזל בחיתול ולצבעו. הטיפול תלוי במידת ההתייבשות. במצבים קיצוניים יש צורך במתן עירוי של נוזלים בבית חולים, אך במצבים קלים יותר ניתן לעשות אמבטיה קרירה ונעימה למשך 10 דקות, להימנע מעשייה הצורכת אנרגיה ולשתות באופן הדרגתי.

התחשמלות

בקיץ הסכנה מהתחשמלות גבוהה הרבה יותר. העובדה שהילדים מבלים שעות רבות בבית סגור, מלא במכשירי חשמל היא, כמובן, חלק מרכזי בעניין, אך אליו צריך להוסיף גם את הבריכות שאנחנו ממלאים להם במרפסת או את האמבטיות הארוכות, שמהן הם יוצאים רטובים ופגיעים עוד יותר לסכנת ההתחשמלות.

מה עושים?
כדי להימנע מהסכנות מומלץ, קודם כל, לדאוג לכיסוי של כל שקעי החשמל בבית וללמד, גם את הקטנטנים, שאסור לגעת בחשמל. אם בכל זאת אחד הילדים (או המבוגרים, כמובן) התחשמל, יש לנתק מגע בינו לבין מקור החשמל. חשוב לדעת שאסור לעשות זאת בידיים חשופות, מכיוון שאז נשקפת סכנת התחשמלות גם למגיש העזרה. ניתן להשתמש בחומר שאינו מוליך כמו עץ או פלסטיק, ובשום אופן לא לעשות זאת ברגליים יחפות או רטובות. אחרי התחשמלות, גם אם הילד נראה בריא, יש צורך לפנות לבדיקה בחדר המיון כי לעיתים מופיעות הפרעות קצב לבביות כמה שעות אחרי האירוע.

חררה

גם אם תקלחו את הילדים שבע פעמים במשך היום יש סיכוי גבוה שהחררה, אותה פריחה לא נעימה ומגרדת שמופיעה על העור בחודשי הקיץ, תבקר אצלכם. החום והלחות הגבוהים, הזיעה שניגרת כמים והחיכוך של העור עם הבגדים או עם ארגז החול, הם רק חלק קטן מהסיבות לתופעה הלא נעימה, שמובילה לגירודים וכמובן גם לתלונות בלתי פוסקות מהילדים. אצל תינוקות הבעיה עלולה להיות חמורה עוד יותר מכיוון שבגופם ישנם אזורים שאינם מתאווררים כמעט, ביניהם פסי החיתול, פנים המרפק ואחורי הברכיים.

מה עושים?
הדבר הראשון שיש לעשות כאשר מתגלה חררה הוא לרחוץ את האזור ולאוורר אותו. לאחר מכן מומלץ למרוח ג'ל או קרם המכילים מיצוי גבוה של צמחי מרפא מסוג פוליגונום, אלוורה או אצות בשילוב לבנדר. גם לבישת בגדים מבד קליל ונושם שיספק אוורור נוסף ושתיית מים מסייעים להקלה על הבעיה. אצל מי שהחררה חמורה עוד יותר, ישנה אפשרות למרוח על המקום הפגוע חלב עיזים או חלב אם, שמסייעים להרגיע את הגרד ולהזין את העור.



כדי למנוע דלקות אוזניים חוזרות, חשוב להימנע משימוש במקלוני אוזניים

כדי למנוע דלקות אוזניים חוזרות, חשוב להימנע משימוש במקלוני אוזניים

טביעה

אבל אם חשבתם שאתם יכולים לתת לילדים לשחק בגינה עם הבריכה המתנפחת בזמן שאתם יושבים במזגן ונהנים מכוס לימונדה קרה, תחשבו שוב, ומהר. ילדים, כך מזהירים כל המומחים, עלולים לטבוע במים רדודים מאוד, אפילו בעומק של 10 ס"מ בלבד. לכן כל בילוי שכולל בתוכו ריכוז של מים עלול להסתיים באסון. חשוב מאוד לא להשאיר ילדים מתחת לגיל חמש לבדם באמבטיה או בבריכה ללא השגחה, גם אם הם נמצאים שם עם האח בן השמונה. חשוב שיהיה במקום מבוגר שיכול להושיט יד ולסייע לילד שטובע.

מה עושים?
בכל מקרה של טביעה, בין אם זה בים, בבריכה או באמבט, כאשר הילד מחוסר הכרה ואינו נושם, יש להתחיל בהנשמה מפה לפה עם הוצאתו מהמים. יש להמשיך בפעולה זו עד הבאתו למתקן רפואי. לילדים יכולת מופלאה לשרוד לאחר טביעה, בייחוד במים קרים, אך יש להביא בחשבון פגיעת ראש וצוואר, בעיקר בתאונות צלילה או קפיצות, ולהגן על עמוד השדרה הצווארי.

גם הקאה היא שכיחה מאוד כאשר טובעים, מכיוון שהבטן מתמלאת במים. אם הילד מקיא יש להניח אותו על הצד, כשפניו מופנים כלפי מטה.

כדי למנוע היפותרמיה (צניחה של חום הגוף), יש, כאשר המצב מאפשר זאת, להסיר מהילד את הבגדים הרטובים ולחמם אותו.

דלקות אוזניים

יש ילדים שרק מרגישים את הקור יוצא מהמזגן וכבר מתחילים להם הכאבים באוזניים, וישנם ילדים שמכירים את התופעה באופן חד פעמי בקיץ. למי שעדיין לא הכיר מקרוב דלקות אוזניים של הקיץ, נספר שמדובר באחת התופעות היותר כואבות שיש. הילדים, בעיקר הקטנטנים שבהם, מתקשים לשכב לישון וסובלים מכאבים קשים מנשוא.

הסימנים להופעת הדלקת, מלבד הכאבים, הם חום גבוה ואצל תינוקות שלא יכולים לבטא כאב, ניתן להבחין גם בחוסר תיאבון, חוסר חשק לשחק, ישנוניות ועוד.

מה עושים?
הטיפול בכאב נעשה באמצעות שימוש בטיפות אוזניים. את הטיפות מטפטפים לתוך האוזן דרך פתח תעלת השמע. כדי לעשות זאת נכון יש להשכיב את הילד על הצד ולמתוח בעדינות את אפרכסת האוזן לאחור כדי שהטיפות ייכנסו לתוך האוזן בקלות. מיד לאחר הטפטוף ניתן לחסום את פתח היציאה במעט צמר גפן, למשך מספר דקות, כדי שהטיפות לא "יברחו" החוצה. מומלץ לתת לילד גם תרופות משככות כאבים.

חשוב להימנע מחיטוט בתעלת האוזן, דבר שעלול להגביר את הכאבים ואינו מסייע בתהליך הריפוי. שיטה טבעית להתמודדות עם דלקות אוזניים היא טפטוף של מעט שמן זית חמים לתוך האוזן, במקום הטיפות שהוזכרו לעיל.

כדי למנוע דלקות אוזניים חוזרות, חשוב להימנע משימוש במקלוני אוזניים, מכיוון ששימוש קבוע בהם נוגד את התנועה הטבעית של יציאת הפרשות מתעלת האוזן החיצונית ועלול לגרום לפקק החוסם את תעלת האוזן. לאחר הריפוי מומלץ להמתין מספר ימים לפני הכניסה לים ולבריכה.

כינים

מה עושים?
כדי לטפל בכינים מומלץ, קודם כל, לנסות ולהימנע מהן על ידי סירוק יומיומי של השיער במסרק סמיך. בדרך זו ניתן "לתפוס" בזמן את ההדבקה, לסלק את הכינים שאולי כבר מבקרות בראשו של הילד ולמנוע מהן להטיל ביצים. כדי להפוך את הפעולה לפשוטה יותר אפשר למרוח, לאחר החפיפה, חומץ על השיער.

דרך נוספת לנסות ולהימנע מביקורה של הכינה נחמה היא להשתמש בצמח הרוזמרין. ישנם בשוק תכשירים שונים העושים שימוש בתמצית מהצמח, אך ניתן גם להכין בבית שטיפות לשיער על בסיס צמחי מרפא כגון רוזמרין, גרניום, רימונים וחילבה, שביכולתם למנוע הדבקה ולחזק ולהעניק לשיער ברק. בנוסף, חשוב לאסוף את השיער מכיוון שפעולה זו מצמצמת את המגע ויכולה להפחית את הסיכוי להידבקות.

אם הילדים כבר נדבקו, אין מנוס מלעשות שימוש באחד מהחומרים הרבים הנמצאים בשוק ולפעול לפי הוראות השימוש המצוינות על האריזה.

בחלק השני של הכתבה: כך תתמודדו עם כוויות שמש, אבעבועות רוח ואדמדמת, עקיצות, הכשת נחש, ג'וקים ועם בעיות נוספות המופיעות בקיץ»

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה