עדן חסון מזכיר שגבר מוטרד מינית הוא לא "בר מזל" אלא אדם שנפגע

ביום שישי האחרון (13.5) פורסם במוסף "שבעה לילות" של "ידיעות אחרונות" ראיון עם עדן חסון שסיפר באומץ על הטרדות שהוא עובר מצד נשים. "יש בחורות ששולחות לי סרטונים חופשי בעירום, מכל הסוגים והמינים. בתחילת הדרך באילת מישהי הכניסה לי יד לתחתונים, רגע לפני שעליתי לבמה. בהופעות נוגעים בי בכל מיני מקומות".
חסון הוא יוצר וזמר, את הפריצה הרשמית עשה עם שיר הבכורה שלו "שמישהו יעצור אותי" ומאז להיטיו הפכו ללהטים בטוחים. בריאיון הוא מדבר על הנושא המושתק ומספר: "הייתה מישהי ששלחה וידיאו שלה באמבטיה, עירומה, כששיר שלי מתנגן ברקע, והיא עושה מה שעושה. אחד הדברים היותר מוזרים היה כשמישהי שלחה לי הודעה בנוסח 'בא לך לירוק עליי?' עניתי שלא. אני כבר לא מופתע מכלום״.

ההפנמה ארוכת השנים של הציפיות החברתיות מגברים להיות חזקים, מובילה לכך שרבים לא יכולים להגדיר את החווית שעברו כהטרדה מינית

פגיעות והטרדות מינית מתויגות כמעט תמיד כחוויה של נשים בלבד, קשה לנו כחברה לעכל את האפשרות שגבר הוא קורבן של הטרדה מינית. בילדות בנים לומדים מהסביבה שהם צריכים להתגונן, לא לתת לאף אחד לפגוע, ואם פגעו אז כמובן להחזיר. בניגוד לחינוך שנשים מקבלות, הם לומדים שעליהם לרצות לקיים יחסי מין בכל שלב, עם כל אחת, וזה מה שיכתיר אותם להיות "גבר גבר". ההפנמה ארוכת השנים של הציפיות החברתיות מגברים, להיות חזקים, אקטיביים ולא פגיעים – מובילה לכך שרבים לא יכולים להגדיר את החווית שעברו כהטרדה מינית. בעקבות הדחקת נושא ההטרדות והפגיעות המיניות בגברים, קיים קושי רב ביכולת שלה הנפגעים לקבל עזרה, וזה סימן שכשלנו כחברה בהתייחסות לנושא.
הטוקבקים לפוסט החשוב והחשוף לא איחרו להגיע ושיקפו לנו היטב שעלינו לפעול כחברה לשינוי העמדה הציבורית ביחס לפגיעה בגברים. מגיבים רבים התייחסו אל חסון כאל "בר מזל", המתלונן על "צרות של עשירים" כי "אם אתה גבר למה שלא תרצה לקפוץ על ההזדמנות?", טוקבקים נוספים מוחים על גילוי הלב ומבקשים להבהיר כי "דברים כאלה לא צריך לשפוך החוצה ולשתף את כל המדינה". תגובות אחרות ומעטות, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, מתייחסות בחומרה לנושא ומשוות את הסיטואציה לחייהן של נשים, המתמודדות עם הטרדות מיניות על בסיס כמעט יומיומי.

ראוי, חשוב ומשמעותי שגברים ידברו וישתפו על חוויותיהם בנושא. גברים בעלי השפעה ושם כמו עדן חסון, יכולים (מעבר להשראה ולאומץ שהם כנראה יעוררו בבנים, נערים וגברים אחרים) ליצור שינוי תודעתי באמצעות השיתוף, ולכן השיח הציבורי שעורר הריאיון הוא הכרחי. על הבדיחות בתגובות לכתבה של חסון אפשר לדלג, הן לא מחדשות לנו כלום, רוויות בהאשמת הקורבן – ב-2022 זה כבר לא אמור להיות פאסה?

תחקיר "עובדה" על בית השנטי: עליית מדרגה במהפכת מי טו

דווקא על התגובות הרציניות המשוות את המקרה לעולמן של הנשים, חשוב לדבר. אין בדברים אלו כוונה להפחית מחומרת המקרים, אך עם זאת אפשר לומר בריש גלי שהטרדות מיניות כלפי נשים הן תופעה רחבה ומוטמעת, מעין תרבות ומדיניות שקיימת בחברה מאז ומתמיד. על אף שבשנים האחרונות ישנה עלייה במודעות לנושאי פגיעה והטרדה מינית כלפי נשים, רבות מאיתנו חוות את אותן החוויות שסיפר עליהן עדן על בסיס שעתי, גם מבלי להיות מפורסמות ומוכרות.

הפחד לפתוח הודעה מאדם זר ברשתות קיים כמעט אצל כל נערה, "דיק פיק" הוא ביטוי שגור ומנורמל בתרבות הרשת, ובקשות מיניות מוזרות הן רק חלק מעולמה של כל אישה. בעוד שהשיתוף של עדן חסון הוא תקדימי וחשוב, עלינו לזכור שקשה לשים זאת על כף המאזניים אל מול חוויית האישה ברשת ובכלל. אין הדברים מגיעים מאותו השורש והם אינם קורים באותו ההיקף. איננו צריכים להתחרות למי יותר נורא או מי סובל יותר. אנחנו כן צריכים לזכור למה עלינו להמשיך לפעול חברתית למיגור התופעה.

> הנאשם לא מסוכן מינית, או שלוועדת השחרורים פשוט לא ממש אכפת מכן?