עדי הימלבלוי הייתה צריכה להגיע לצילומים של פמינה. דווקא
במקום להתנצל הימלבלוי הייתה צריכה להגיע אל הסט עם הגוף המחלים שלה, ואז להעלות לסטורי את הפרצופים ההמומים של מנהלות השיווק של החברה, שכנראה שכחו מה המטרה של הלבשה תחתונה
יש לי וידוי קורע לב, אמיתי. לא קניתי לעצמי לאנז'רי כבר שנים. הפעם האחרונה שעטיתי על גופי תחתונים סקסיים הייתה לפני יותר משנה. יש שתי חנויות הלבשה תחתונה מתחת לבית שלי, ולא נכנסתי אליהן מעולם. אין לי שום פיתוי לעשות את זה, גם לא במאניות השופינג המטורפות ביותר. משהו בפוסטרים הענקיים המוצבים בכניסה לחנות, ועליהן נערות בגוף מגוהץ ונטול קימורים פשוט לא מדבר עלי. או שלמרות היותי אישה, אינני קהל היעד, או שמישהו, או כנראה מישהי, במחלקות השיווק של החברות האלו התבלבל בגדול.
הסערה הנוכחית בענף ההלבשה התחתונה מוכיחה שמשהו צריך להשתנות, משהו כבר משתנה, והגיעה העת שגם הענף המיושן הזה ידביק את הקצב. הרוחות התלהטו, ולא מהסיבות הרצויות, כשלפני כמה ימים עדי הימלבלוי הודיעה בחשבון האינסטגרם שלה שהיא לא תייצג יותר את חברת פמינה. בפוסט נטול ארס, כמעט מנומס, הימלבלוי הסבירה שמסיבות רפואיות היא לא הצליחה לעמוד ביעד שהציבה לעצמה – חודשיים אחרי לידה להצטלם בחזייה ותחתונים. יעד הזוי מלכתחילה, כי מי רוצה להתעטף בתחרה לבנה בשלב שבו רוב הנשים עוד לובשות תחתונים חד-פעמיים.
הימלבלוי הסבירה לעוקביה שהיא טעתה כשניסתה לעמוד ברף ציפיות לא אנושי ושהיא החליטה לתת לגוף שלה את הזמן הראוי לנוח. במילותיה היא ניסתה לטשטש את המהלך הפחות סימפטי של החברה, שלדבריה לא יכלה לדחות יותר את הצילומים ולכן שכרה פרזנטורית אחרת.
אל הדברים של הימלבלוי הצטרפה סיון קליין, שסיפרה בטקסט קצת פחות מנומס, איך איבדה את החוזה עם החברה מאחר שלא הסכימה להתייצב ליום צילום בחזייה ותחתונים כשהיא נמצאת בתחילת ההיריון הראשון שלה. גם לדברים האלו צורפה תמונה עוצרת נשימה של קליין בגוף מרהיב. גוף שעוד לא ברא חיים אחרים.
הדבר הראשון שחשוב ללמוד מהפוסטים האלו, הוא שגם נשים מהממות מרגישות רע עם הגוף שלהן סביב היריון ולידה. מה שיותר מעניין הוא הבעיטה שלהן בסטנדרטים של עולם היופי והסירוב למכור את גופן במצב הכי רגיש שלו לצורכי יחסי הציבור. מהלכים ראויים שהם תולדה של מהפכת המי טו. יחד עם זאת, הדבר הפמיניסטי האמיתי שהימלבלוי הייתה צריכה לעשות הוא להגיע ועוד איך ליום הצילום הזה, עם הגוף המחלים שלה. במקום להתנצל ולהעלות עוד תמונה פוטוגנית ומעובדת היטב, הייתי רוצה שהימלבלוי תגיע אל הסט עם הבטן המרוקנת ותחבק אותה, שתעלה לסטורי את הפרצופים ההמומים של צוות הביוטי ושל מנהלות השיווק של החברה שכנראה שכחו מזמן שכל המטרה של הלבשה תחתונה היא לגרום לכל אישה להרגיש סקסית.
אני לא שופטת את הימלבלוי, לא פשוט להתייצב מול המצלמות בשלב הזה. אני לא מכירה נשים שאחרי לידה הרגישו טוב עם עצמן, גם אלו שחזרו למשקל במהרה. הגוף הכואב, החזה הדולף, האברים הפנימיים שמחפשים את מקומם מחדש, העיגולים השחורים מתחת לעיניים ועור הפנים שמאפיר מחוסר שינה. אני זוכרת היטב את ההרגשה הזאת, כשחזרתי לעבוד אחרי הלידה הראשונה ואחרי השנייה. המבטים, הבושה בכל פעם שנכנסתי לחדר ההלבשה, ההשלמה עם זה שזה לא גוף להציג לראווה והנטל על המלבישות לחפש בגדים שאינן במידה סטנדרטית. לשמחתי, העבודה שלי אמנם כוללת לא מעט זמן מסך, אבל לא נראות הביאה אותי אליה, עזר בהחלט שהיו סביבי צוות ביוטי הכי מרים שיש. עזר פחות נשים עוקצניות וארסיות, והיו סביבי די והותר כאלו.
גם עדי הימלבלוי וגם סיון קליין איבדו בוודאי אלפי דולרים כי לא העזו לעמוד בחזיה ותחתונים במצב כל כך פגיע. אפילו שזו העבודה שלהן
אני מבינה גם את קליין שלא רצתה לעמוד בתחתונים וחזייה בתחילת ההיריון שלה ולדבר עם כתבים, כשאת לא מתחילה לעכל בכלל את כל השינויים שעוברים עליך. שתיהן איבדו בוודאי אלפי דולרים כי לא העזו לעמוד בחזיה ותחתונים במצב כל כך פגיע. אפילו שזו העבודה שלהן. צורם במיוחד בסיפור של סיון היא העובדה שלדבריה מנהלות השיווק היו אלו שלחצו עליה להתפשט במעמד הזה, למרות שהן אימהות בעצמן. למה נשים כל כך רעות זו לזו, ובמיוחד למה אימהות ותיקות יותר מרושעות לאימהות צעירות. למה הן מרשות לעצמן להתנהג ככה, לפגוע בפרנסה של אישה שהרגע ילדה, במקום להראות לה את הדרך.
הייתי רוצה שהימלבלוי וקליין, אני וגם אתן, נחבק באהבה את הגוף המשתנה שלנו, נקבל אותו באהבה וסלחנות, אבל כדי שזה יקרה צריך שמשהו יותר גדול יקרה פה. נכון שחברות אופנה אט אט משלימות עם מודל היופי החדש, שהוא שלמה ולא מושלמת ויש בעולם אפילו ניצנים ראשונים של לאנז'רי פמיניסטי, "את הכי יפה כשנוח לך" לא חייב להיות סלוגן שקשור רק לנעליים. הנה, בעיתוי מתוזמן ככל הנראה, חברת טריומף שיחררה תמונות היריון של אחוה סיטבון עם בטן עגולה וחזה שופע, אם כי לא חייבים לקנות בעיניים עצומות את המהלך השיווקי הזה. זאת לא ממש חוכמה לצלם אישה בהיריון בבגדים תחתונים. כולם אוהבים נשים בהיריון וגם הימלבלוי בעצמה הצטלמה לקמפיין כשהיתה בהיריון. בואו נראה אותם מצלמים אישה לקמפיין חודשיים אחרי הלידה.
היה ראוי שפמינה יקראו להימלבלוי להגיע לצילומים בכל זאת, שישקיעו בצוות הטוב ביותר כדי שהיא תוכל להרגיש שהיא נראית מדהים, שנשות השיווק היו מבטיחות לה שהיא תלבש לצילומים רק מה שנוח לה, שמלכתחילה חברת הלבשה הייתה יודעת לייצר בגדים שיגרמו גם לנשים אחרי לידה, ובהיריון, להרגיש טוב עם עצמן. אם אחת כזאת הייתה מחייכת אלי מהפוסטר בחנות ההלבשה התחתונה שמתחת לבית – אין ספק שהייתי נכנסת.
מחברת פמינה נמסרה התגובה הבאה: "חברת פמינה הציעה לפרזנטורית עדי הימלבלוי דחייה בתאריך הצילומים תחילה בחודש ולאחר מכן בחודשיים ואף ב-4 חודשים עד לפברואר 2020, אך גם עדי וגם הסוכנת שלה זוהר יעקובסון לא יחלו להתחייב על אף תאריך רחוק ככול שיהיה.חברת פמינה צלמה בעבר נשים לפני, תוך ואחרי הריון, ורואה באישה ובגוף הנשי מודל להערצה. ולכן בהסכמה הדדית בין הצדדים נפרדו על הצד הטוב ביותר".