עדי אולמנסקי: "אני בכיינית גדולה, ואני נהנית מזה"
עדי אולמנסקי מצפה לבייבי, מקווה שתצליח להופיע בחודש שביעי ב"בארבי", מספרת איך נסיעה אחת עם טונה שינתה לה את הקריירה ועל מה יש לה רגשות אשם
תעודת זהות בבקשה.
"מפיקה מוזיקלית, כותבת, מלחינה, יוצרת. מלמדת הפקה ואבלטון ברימון ומכללת ג׳אסט מיוזיק וגם עושה קבוצות הפקה לנשים בלבד כי אני מרגישה שהעולם צריך עוד בנות שיוצרות מוזיקה מאפס. נשואה באושר +1 מאוד מצופה בדרך".
מאיפה את במקור? מתי ולמה עברת למקום מגורייך הנוכחי?
"אני ירושלמית במקור. נולדתי בשכונת גילה וההורים שלי עברו למבשרת כשהייתי בת 7. עברתי לתל אביב בגיל 23 וגרתי רוב השנים בדרום תלאביב, איזור שוקן – שפירא. לאט לאט עם הגיל התברגנתי ועברתי לצפון הישן ומשם בגיל 32 לרמת גן עם בעלי אלמוג".
איפה תפסנו אותך?
"מתחילה סשן באולפן, אחרי פגישה עם המנהלות שלי על תכנון תאריכי הוצאה של השירים הבאים ורגע לפני שאני יוצאת ללמד".
מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"שאני נראית שלווה. שנים שזה היה הדבר שהכי ייחלתי לו".
מה הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"אני בעיקר תוהה כמה מאתגר יהיה לי להופיע בבארבי במאי כשאני בחודש שביעי".
מה הקללה האהובה עלייך?
"וואי וואי קשה לבחור…לצערי אני מקללת מלא, במיוחד כשאני נוהגת. בוא נגיד שהקללה האהובה עליי גסה מדי בשביל מגזין".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"אתמול. אני בכיינית גדולה, ואני נהנית מזה כי זה משחרר אותי ונותן לי להתפרק. אני הרבה פעמים בוכה כשאני מרגישה שאני בעומס יתר ומתחילה לאבד את עצמי".
למה את הכי מתגעגעת?
"לחיבוק של סבא וסבתא שלי זכרונם לברכה".
מי היא הסול מייט התרבותית שלך?
"יש הרבה שהן השראה ומעיפות אותי אבל על רגל אחת אגיד: Summer Walker, Doja Cat, SZA, Bjork".
מה השריטה שלך?
"אני לא סובלת לדבר בטלפון. נמנעת מזה בכל דרך אפשרית. אין דבר שאי אפשר להגיד בהודעה שמצריך שיחת טלפון".
מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?
"'פשוט תהיי את ותראי איך הכל מתחיל להסתדר, את לא אמורה להיות שום דבר אחר'- קלישאתי אך נכון. ברגע שהפסקתי לנסות, הכל פתאום הרגיש נכון יותר".
על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"אוכל טעים, בעיקר מקסיקני".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"אלמוג אהוב לבי שיש לו את המוח הכי חד ואת הלב הכי רגיש ומצחיק. אה והוא גם חתיך על, אבל הסקסיות מבחינתי קשורה בעיקר לבנאדם שהוא".
מה הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"היציאה של האלבום שעבדתי עליו בשנתיים האחרונות והופעת ההשקה שלו בבארבי ב-22 למאי. זו פעם ראשונה שהפקתי את כל האלבום לבד אז זה חתיכת צעד בשבילי, וזה מרגיש ליטרלי כמו לשים את הלב על השולחן, אין מאחורי מי או מה להתחבא. זה הכל אני. אני כל כך שלמה עם מה שיצא שהפידבק החיצוני לא באמת מפחיד אותי. זאת אני. עם הטוב והרע. באלבום לקחו חלק כמה מוזיקאים וראפרים שאני אוהבת ומעריכה ביניהם טונה, כהן פלד ושקל ואני מתרגשת מאוד".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"פעם רציתי לשנות המון. את החטטים בעור של הפנים, את זה שאני כזאת רגישה וכל דבר מכאיב לי ואת הביישנות שלי. היום אני מבינה שאלה הסופר פאוורס שלי. זה מה שחידד לי את החושים ואת היכולת לכתוב כאלה מילים ולראות דברים לעומק".
על מה יש לך רגשות אשם?
"על קשרים חבריים שלא הצלחתי לשמר במהלך החיים".
מה מפחיד אותך?
"הלידה, לגדל ילדים, למצוא את הבלאנס של הזוגיות-קריירה- משפחה. מוות ומחלות, אני היפוכונדרית רצינית. דברים שהם די סטנדרטיים".
מה חסר לך בחיים?
"טפו טפו טפו אני מודה לאלוהים על כל מה שיש לי. לא יודעת אם הייתי מגדירה את זה ממש כמשהו שחסר לי אבל הייתי שמחה להיות במקום שיותר סומך על העולם ומשחרר ופחות נכנס לסטרס מכל שטות. לקחת דברים קצת יותר בקלות. אה, וגם ללמוד להציב גבולות בלי להתנצל. תמיד הייתי גרועה בזה".
מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"נסיעה עם טונה באוטו לאולפן של ניר דנן בכרכור כדי להקליט לאלבום שלו טונהפארק. בתקופה הזאת עוד עשיתי מוזיקה באנגלית וטונה אמר לי בנסיעה שאני מפספסת כי אני לא מבינה שאין דבר כמוני בעברית, ושברגע שאני אכנס למילים בעברית יפתח לי עולם. ונחשו מה, הוא צדק. החלטתי לתת ניסיון ולכתוב שיר אחד, ומשם זה היה כמו התאהבות מטורפת בשפה שלנו וכמה שהיא ציורית ומרגשת ויפה. בסוף, עם כמה שגדלתי על מוזיקה לועזית, בואו, אני מקללת בעברית, חולמת בעברית ונושמת עברית. זה רק הגיוני שזה ירגיש יותר טבעי".